המסרחניק יצחק שילת על 'כפירותיו של הרמב"ם'

יצחק שילת הוא לא אחד שאפשר לבטלו בקלות. הוא אמנם מסרחניק, אבל מהדורות הרמב"ם שלו הן טובות. את מהדורת האגרות שלו אפילו ראיתי בספרייתו של הוד כ"ק מרן שליט"א. רבינו שליט"א משתמש בספריו ולפעמים אפילו מזכירו.

לכן לא הייתי מאמין שהוא כה טיפש.

פגשתי אחד וסיפר לי שקנה וקרא את 'כפירותיו של הרמב"ם' והממו לגמרי. בבהלתו שלח עותק (פיראטי גנוב) של 'כפירותיו של הרמב"ם' לכל מיני 'גדולים' וביקשם להתייחס לספר, בתקווה כי ירגיעו את הסערה בנפשו.

את תגובת שילת העביר הלה להוד כ"ק מרן שליט"א, שכמובן הקהה את שיניו וענה כסיל כאיוולתו. ושוב שלח הלה לשילת וכו'.

להלן המו"מ, וטוב הוא להיווכח שגב גדלות הוד כ"ק מרן שליט"א מחד וגודל פתיות  המסרחניק הלה מאידך.

א

ויפתח ה' את פי האתון שילת וידבר את הדברים האלה לאמר:

שלום וברכה,
קראתי את 20 העמודים הראשונים של הספר. השחצן הטיפש הזה לועג למדענים דתיים אשר לדבריו אינם מבינים שקיומם של חוקי טבע סותר את קיומו של הבורא (עפ"ל), והוא אינו מבין שקיומם של חוקי הטבע מוכיח את קיומו של הבורא, כי החכמה העמוקה (והאינסופית) הטמונה בחוקי הטבע אינה יכולה בשום אופן להיות מקרית, אלא מקורה בחכמתו של הבורא ית'. הראיה שלו שהרמב"ם האמין בקדמות העולם, מזה שהרמב"ם הוכיח את כחו האינסופי של הבורא מזה "שהגלגל סובב תמיד" - היא אי הבנה של מושג האינסוף, שכן דעת הרמב"ם במו"נ ח"ב פכ"ט שהעולם הוא אינסופי בזמן מהבריאה לכיוון העתיד, וגם זה כח אינסופי. וע' בעיקר הרביעי מי"ג העיקרים, בהוספה שהרמב"ם הוסיף בכי"ק בענין חידוש העולם אחר ההעדר הגמור, ותראה שהכותב הזה עושה מהרמב"ם - אשר אמר שלא ירצה לפניו ית' אלא האמת, ושמידות האמת והצדק שלו קורנות מכל כתביו ואיגרותיו - ח"ו שקרן סדרתי. לכן אין לי שום ענין להמשיך לקרוא את דברי ההבל והשחץ של הספר הזה.
יצחק שילת     

ב

ויען הוד כ"ק מרן שליט"א כסיל כאיוולתו ויאמר:

כתב שילת וז"ל:
הראיה שלו שהרמב"ם האמין בקדמות העולם, מזה שהרמב"ם הוכיח את כחו האינסופי של הבורא מזה "שהגלגל סובב תמיד" - היא אי הבנה של מושג האינסוף, שכן דעת הרמב"ם במו"נ ח"ב פכ"ט שהעולם הוא אינסופי בזמן מהבריאה לכיוון העתיד, וגם זה כח אינסופי.*
עכ"ל שילת.

האם יתכן ששילת טיפש עד כדי כך?
הרמב"ם מוכיח מן העתיד? הרי העתיד עדיין איננו כאן, ואיך אפשר להוכיח ממנו?
וכי שילת חכם יותר מהרמב"ם עצמו שכתב במו"נ ח"א פע"א שהוכחתו זו במשנה תורה מבוססת על הקדמות? וכ"כ גם האו"ש והצפע"נ על אתר וכל המפרשים.
או שמא הברקה זו שמע שילת מרבו גדליה נדל, יחד עם החידוש שמניין ה'תשפ"ה מתחיל מפרשת וישלח?
כעת הבנתי איך הוליד בן שהתחב"ד ומוכר למסרחניקעס את המשיח המת.

ג

ויוסף יצחק שילת לשלוח דברים לא נכבדים מאלה לאמר:

בראש הל' יסוה"ת הרמב"ם לא מביא הוכחה למציאות הבורא, אלא קובע את העובדה שהקב"ה מסובב את הגלגל בכח אינסופי, וזה לשיטתו לגבי נצחיות העולם. כשהוא רוצה להוכיח את מציאות הבורא הוא אומר בפירוש: אם העולם מחודש - הרי יש מי שחידשו, ואם הוא קדמון - הרי שמניעו הוא הבורא ב"ה, כך מפורש לא רק במו"נ אלא גם בהוספה לעיקר הרביעי מי"ג העיקרים.
שבת שלום

ד

ויחר אף הוד כ"ק מרן שליט"א ויוסף ויען כסיל כאיוולתו לאמר:

זה מה שכתב שילת:
בראש הל' יסוה"ת הרמב"ם לא מביא הוכחה למציאות הבורא, אלא קובע את העובדה שהקב"ה מסובב את הגלגל בכח אינסופי, וזה לשיטתו לגבי נצחיות העולם. כשהוא רוצה להוכיח את מציאות הבורא הוא אומר בפירוש: אם העולם מחודש - הרי יש מי שחידשו, ואם הוא קדמון - הרי שמניעו הוא הבורא ב"ה, כך מפורש לא רק במו"נ אלא גם בהוספה לעיקר הרביעי מי"ג העיקרים.

אני פשוט לא מאמין עם איזה מטומטם אני מתעסק.

נפתח את הרמב"ם בריש יסוה"ת:

"והוא המנהיג הגלגל בכוח שאין לו קץ ותכלית, בכוח שאין לו הפסק, שהגלגל סובב תמיד, ואי אפשר שיסוב בלא מסבב".

כבר מן הטקסט עצמו ברור מן הסיום "ואי אפשר שיסוב בלא מסבב" שהרמב"ם בא להוכיח. לדברי שילת שהרמב"ם "קובע עובדה", הסיפא הזו מיותרת.

גם במו"נ ח"ב פ"א ברור שזו הוכחה, ולא "קביעת עובדה":
וז"ל שם:
הנה כבר התבאר במופת, שמניע הגלגל הראשון, אם תנועתו נצחית תדירה, יתחייב שיהיה לא גוף ולא כח בגוף כלל [...] וזהו האלוה יתגדל שמו רצוני לומר: הסיבה הראשונה המניעה לגלגל.
עכ"ל.

ובעיקר, הרמב"ם עצמו, במו"נ ח"א פע"א, כותב שזו הוכחה!
וז"ל:
ולזה תמצאני לעולם במה שחברתיו בספרי התלמוד כשיזדמן לי זכרון יסודות הדת ואבוא לדבר בקיום מציאות האלוה שאני אקיימנה במאמרים נוטים לצד הקדמות וכו'.
עכ"ל.

אז המסרחניק יצחק שילת מבין את הרמב"ם יותר מהרמב"ם עצמו.

ואני כבר לא מדבר על כך שכל המפרשים בלי יוצא מן הכלל, מפרשני ימה"ב ו'המפרש' להל' יסוה"ת על הדף, דרך ר' יעקב עמדין, האו"ש, הצפע"נ - כולם הבינו שזו הוכחה. אפילו דוד צבי הילמן שר"י במהדורת פרנקל מציין שם למו"נ ח"א פע"א.
כולם הבינו שזו הוכחה, עד שהפציע המסרחניק הריחני יצחק שילת ולימד שזו "קביעת עובדה"...

יצחק שילת!
הפעם אינני יכול להאשים אפילו את רבך המטורף גדליה נדל.
טימטום כזה בהכרח עשוי לנבוע רק משיחותיך עם בנך המתחב"ד, המשווק כעת למסרחניקעס את המשיח המת.

ה

ויוסף יצחק שילת קול ענות חלושה ויאמר:

ייש"כ שהוא מגלה את אמריקה שהרמב"ם רוצה להוכיח את מציאות הבורא. הלא כך כתבתי:  כשהוא רוצה להוכיח את מציאות הבורא הוא אומר בפירוש: אם העולם מחודש - הרי יש מי שחידשו, ואם הוא קדמון - הרי שמניעו הוא הבורא ב"ה, כך מפורש לא רק במו"נ אלא גם בהוספה לעיקר הרביעי מי"ג העיקרים. אבל בראש יסוה"ת הוא לא מוכיח, אלא קובע עובדה שהבורא מניע את הגלגל בכח שאין לו סוף. 

ו

ויען הוד כ"ק מרן שליט"א ויאמר:

עם מי יש לי עסק? העל זה אוסיף להשחית זמני?

הן נודע מאמר ה'מרן' ש. רוזובסקי זל"ל בכגון דא:

טענו בחטים והודה לו בשעורים - מחלוקת ר"ג ורבנן, אבל טענו בחטים והודה לו בזכר קדשו - לכו"ע פטור.

הר"מ עצמו כותב שבראש יסוה"ת בא להוכיח, וכך הבינו כל המפרשים והלומדים עד עתה כנ"ל, והשוטה הלז ככלב שב על קיאו כסיל שונה באיוולתו שאינה הוכחה אלא "קביעת עובדה", ואפילו אינו מתייחס לדברי הר"מ עצמו שכתב בהיפך.

מה לי ליטפל בו עוד? אניחנו על שטותו, ומי יודע - אולי תיכף עוד יאחזנו בנו המתחב"ד בזרועו ויוליכנו אחריו בריקוד 'יחי אדוננו', כאשר הוליך הדב המרקד אריה לייב משפולי את הפריץ בבית האסורים. יהי לו אשר לו.

ולא השיב עוד הוד כ"ק מרן שליט"א ליצחק שילת מאומה, ויניחהו בסכלותו, כי אמר: אם תכתוש את האויל במכתש בתוך הריפות בעלי, לא תסור מעליו איולתו.