זרח בחושך אור לישרים - יצא לאור 'כפירותיו של הרמב"ם', מאת הוד כ"ק מרן שליט"א!

אד\"ם הכהן כתב:אני מתקדם לאיטי בספר, כי אף שאפשר לקוראו כספר פופלרי הנקרא בנשימה אחת, והוא באמת מרתק עד כדי כך, אני קוראו לאט ובעיון
ומה אומר ומה אדבר, שפתיים יישק, וכמו שכבר כתב מקצה יש בספר הן חידושים של הוד כ"ק מרן שכשלעצמם שווים, אך לא פחות מכך הריכוז והסידור בבהירות של החומר ורש תמונה רחבה ומקפת של עד היכן הדברים מגיעים. ואף שכבר מזמן הכרתי הרבה מכפירותיו של הרמב"ם, אין מה להשוות בכלל מה שידעתי לפני, לאחר קריאת הספר לא בהיקף ולא בחדות.

קראתי את הפרק על הנבואה, ובעניי לא הבנתי כלל את הקושיא הגדולה המוצגת בסוף הפרק מדברי הרמב"ם בפרק עא. הרמב"ם כבר ביאר בתחילת ח"ב שפשטי המקראות מלמדות על חידוש העולם, ואין סיבה להוציאם מידי פשוטם [אני כמובן לא מתייחס לשאלה מה דעתו האמיתית], ממילא דבריו הם פשוטים, הנבואה איננה תלויה אם העולם קדום או מחודש, ומשכך הנביאים הם נביאי אמת כך או כך, ושוב יש לקבל את דבריהם לפי פשטם שהעולם מחודש. לא רואה פה שום סתירה ושום בעיה.

משה זאב הכהן פעטש-געבער כתב:

אד\"ם הכהן כתב:אני מתקדם לאיטי בספר, כי אף שאפשר לקוראו כספר פופלרי הנקרא בנשימה אחת, והוא באמת מרתק עד כדי כך, אני קוראו לאט ובעיון
ומה אומר ומה אדבר, שפתיים יישק, וכמו שכבר כתב מקצה יש בספר הן חידושים של הוד כ"ק מרן שכשלעצמם שווים, אך לא פחות מכך הריכוז והסידור בבהירות של החומר ורש תמונה רחבה ומקפת של עד היכן הדברים מגיעים. ואף שכבר מזמן הכרתי הרבה מכפירותיו של הרמב"ם, אין מה להשוות בכלל מה שידעתי לפני, לאחר קריאת הספר לא בהיקף ולא בחדות.

קראתי את הפרק על הנבואה, ובעניי לא הבנתי כלל את הקושיא הגדולה המוצגת בסוף הפרק מדברי הרמב"ם בפרק עא. הרמב"ם כבר ביאר בתחילת ח"ב שפשטי המקראות מלמדות על חידוש העולם, ואין סיבה להוציאם מידי פשוטם [אני כמובן לא מתייחס לשאלה מה דעתו האמיתית], ממילא דבריו הם פשוטים, הנבואה איננה תלויה אם העולם קדום או מחודש, ומשכך הנביאים הם נביאי אמת כך או כך, ושוב יש לקבל את דבריהם לפי פשטם שהעולם מחודש. לא רואה פה שום סתירה ושום בעיה.

אם העולם קדמון, אין תורה מן השמיים! כך כתוב במפורש במו"נ ח"ב פכ"ה.
והכוונה היא שאם העולם קדמון הכל טבע מוכרח, ואין נסים ואין התערבות של אלוהים בטבע וכו'.
הבינני אפוא ואדע איך תיתכן נבואה, במובנה המסורתי והמכריע בעד החידוש, אם העולם קדמון? אדרבה, אשמח לשמוע, ומוטב עם מ"מ לדברי הר"מ.
נראה לי שלרבע את המעגל כבר יהיה קל יותר.

אד\"ם הכהן כתב:

משה זאב הכהן פעטש-געבער כתב:

אד\"ם הכהן כתב:אני מתקדם לאיטי בספר, כי אף שאפשר לקוראו כספר פופלרי הנקרא בנשימה אחת, והוא באמת מרתק עד כדי כך, אני קוראו לאט ובעיון
ומה אומר ומה אדבר, שפתיים יישק, וכמו שכבר כתב מקצה יש בספר הן חידושים של הוד כ"ק מרן שכשלעצמם שווים, אך לא פחות מכך הריכוז והסידור בבהירות של החומר ורש תמונה רחבה ומקפת של עד היכן הדברים מגיעים. ואף שכבר מזמן הכרתי הרבה מכפירותיו של הרמב"ם, אין מה להשוות בכלל מה שידעתי לפני, לאחר קריאת הספר לא בהיקף ולא בחדות.

קראתי את הפרק על הנבואה, ובעניי לא הבנתי כלל את הקושיא הגדולה המוצגת בסוף הפרק מדברי הרמב"ם בפרק עא. הרמב"ם כבר ביאר בתחילת ח"ב שפשטי המקראות מלמדות על חידוש העולם, ואין סיבה להוציאם מידי פשוטם [אני כמובן לא מתייחס לשאלה מה דעתו האמיתית], ממילא דבריו הם פשוטים, הנבואה איננה תלויה אם העולם קדום או מחודש, ומשכך הנביאים הם נביאי אמת כך או כך, ושוב יש לקבל את דבריהם לפי פשטם שהעולם מחודש. לא רואה פה שום סתירה ושום בעיה.

אם העולם קדמון, אין תורה מן השמיים! כך כתוב במפורש במו"נ ח"ב פכ"ה.
והכוונה היא שאם העולם קדמון הכל טבע מוכרח, ואין נסים ואין התערבות של אלוהים בטבע וכו'.
הבינני אפוא ואדע איך תיתכן נבואה, במובנה המסורתי והמכריע בעד החידוש, אם העולם קדמון? אדרבה, אשמח לשמוע, ומוטב עם מ"מ לדברי הר"מ.
נראה לי שלרבע את המעגל כבר יהיה קל יותר.

ודאי שאין נבואה במובן המסורתי אם העולם קדמון, אבל לא זה מה שטוען הרמב"ם, הוא טוען שהתורה והנביאים אומרים שהעולם מחודש, כלומר כך פשטות דבריהם, וכל עוד אין ראיה מופתית אחרת, אין להוציא דבריהם מידי פשוטם. אלא שיטען הטוען, אם העולם קדום אין נבואה ואין נעליים, וממילא הכל שרלטנות, וכאן אומר לו הרמב"ם, לשיטתי בנבואה, היא קיימת בין כך ובין כך, וממילא הנביא הוא ודאי נביא, ועכשיו בוא נבדוק אם בנבואה נאמר לו שהעולם קדמון או מחודש. מה הבעיה?

אד\"ם הכהן כתב:לפרק הנפלא על תורה מן השמים, יש להוסיף שאף שהרמב"ם שתל במשנה תורה הרבה מכפירותיו כמבואר לאורך הספר, דווקא בנושא של מתן תורה יש התנגשות חזיתית בין המורה למשנ"ת, במשנ"ת הרמב"ם ממש מתפייט ומתלהב על מעמד הר סיני [יסודי התורה ח]:
ובמה האמינו בו במעמד הר סיני שעינינו ראו ולא זר ואזנינו שמעו ולא אחר האש והקולות והלפידים והוא נגש אל הערפל והקול מדבר אליו ואנו שומעים משה משה לך אמור להן כך וכך, וכן הוא אומר פנים בפנים דבר ה' עמכם, ונאמר לא את אבותינו כרת ה' את הברית הזאת, ומנין שמעמד הר סיני לבדו היא הראיה לנבואתו שהיא אמת שאין בו דופי שנאמר הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם, מכלל שקודם דבר זה לא האמינו בו נאמנות שהיא עומדת לעולם אלא נאמנות שיש אחריה הרהור ומחשבה...
לפי שנבואת משה רבינו אינה על פי האותות כדי שנערוך אותות זה לאותות זה, אלא בעינינו ראינוה ובאזנינו שמענוה כמו ששמע הוא
ואכן עד היום המשגיחים עומדים ומצטטים את הרמב"ם הזה בהתלהבות עצומה
אבל דא עקא שלפי המורה כל התיאור הנלבב הזה, לא היה ולא נברא ואפילו משל לא היה, חוץ מאיזה קול מפחיד חסר פשר לא שמעו דבר, פשוט ליצנות. אני הקטן לא מכיר עוד סתירה כזו חזיתית בין המשנ"ת למורה.
שו"ר שהתייחס לכך בחצי מילה הוד כ"ק מרן בפרק על הניסים, אבל לא ציין לגודל הסתירה.

ואגב, הוד כ"ק מרן מלגלג ובצדק על הרמב"ם שמציע שהמופתים יכולים ליות כישוף, בעוד הוא אינו מאמין בכישוף כלל ועיקר, וכצפוי כבר היו צדיקים שקפצו על המציאה והוכיחו מכאן שארבה הרמב"ם בהכרח מאמין בכישוף, עד שתמהו על הטוענים אחרת, ראה למשל את דברי מהר"י ט"ב כאן, הוא כמובן מאד מרוצה מהענין כי זה מאפשר להגיד שניסי הציונים הם מהשטן כדרכו, פשוט למות מצחוק.

משה זאב הכהן פעטש-געבער כתב:
ודברי טייטלבוים היכן הם? מצויינים במ"מ במהדו' פרנקל?

אד\"ם הכהן כתב:

משה זאב הכהן פעטש-געבער כתב:
ודברי טייטלבוים היכן הם? מצויינים במ"מ במהדו' פרנקל?

במילה כאן שמתי קישור שמוריד את הקובץ הרלוונטי
אצרף שוב
https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C-pdf.46916/

משה זאב הכהן פעטש-געבער כתב:

אד\"ם הכהן כתב:

משה זאב הכהן פעטש-געבער כתב:
ודברי טייטלבוים היכן הם? מצויינים במ"מ במהדו' פרנקל?

במילה כאן שמתי קישור שמוריד את הקובץ הרלוונטי
אצרף שוב
https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C-pdf.46916/

הסמארטפון שלי לא נותן לפותחו... שמא מדובר בסמארטפון ציוני-מסרחניקי.

מקצהרגליים כתב:אולי יעלו כתמונה

ואת החזיר כתב:כפירת הרמב"ם  בשכר ועונש.
בפירוש המשניות מנה הרמב"ם י"ג עיקרים שהמאמין בהם הינו יהודי והכופר בהם מצווה לשנאותו ולרדפו, ואחד מהם הוא להאמין בגמול ועונש.
אך נעבור נא לספרו משנה תורה ונבדוק האם אכן האמין בזאת.
והנה בהלכות תשובה פ"ג מנה מי הם שאין להם חלק לעולם הבא אלא נכרתים ואובדים וכו' ומנה מכללם את יג עיקריו, וחלקם לה' חלקים, וזה לשונו הטמא.
ואלו הן שאין להן חלק לעולם הבא, אלא נכרתים ואובדין ונידונין על גודל רשעם וחטאתם לעולם ולעולמי עולמים:

המינים, והאפיקורוסין, והכופרים בתורה, והכופרים בתחיית המתים ובביאת הגואל,.......

הלכה ז
עריכה
חמישה הן הנקראים מינים:

האומר שאין שם אלוה ואין לעולם מנהיג,
והאומר שיש שם מנהיג אבל הן שנים או יותר,
והאומר שיש שם רבון אחד אבל שהוא גוף ובעל תמונה,
וכן האומר שאינו לבדו הראשון וצור לכל,
וכן העובד כוכב או מזל וזולתו כדי להיות מליץ בינו ובין רבון העולמים.
כל אחד מחמשה אלו הוא מין.

הלכה ח
עריכה
שלשה הן הנקראים אפיקורסין:

האומר שאין שם נבואה כלל ואין שם מדע שמגיע מהבורא ללב בני האדם,
והמכחיש נבואתו של משה רבינו,
והאומר שאין הבורא יודע מעשה בני האדם.
כל אחד משלשה אלו הן אפיקורוסים.

שלושה הן הכופרים בתורה:

האומר שאין התורה מעם ה', אפילו פסוק אחד, אפילו תיבה אחת, אם אמר משה אמרו מפי עצמו, הרי זה כופר בתורה,
וכן הכופר בפרושה והוא תורה שבעל פה, והמכחיש מגידיה, כגון צדוק ובייתוס,
והאומר שהבורא החליף מצוה זו במצוה אחרת, וכבר בטלה תורה זו אע"פ שהיא היתה מעם ה', כגון ההגרים.
כל אחד משלשה אלו כופר בתורה.
נעשה חשבון פשוט 5+3+3 + כופרים בביאת הגואל ובתחית המתים, = 13.
אבל שוד ושבר מה קרה לאמונה בשכר ועונש? ובמקום זאת חילק את האמונה בתורה לשניים. מה קרה?
והתירוץ הוא כי לית דין ולית שכר ועונש כלל, וממילא כל העניין של אין לו חלק לעוה"ב הכל שטויות והבלים וכלשונו הקדוש בסוף הלכות תשובה "כל העוסק בתורה כדי לקבל שכר או כדי שלא תגיע עליו פורענות הרי זה עוסק שלא לשמה וכל העוסק בה לא ליראה ולא לקבל שכר אלא מפני אהבת אדון כל הארץ שצוה בה הרי זה עוסק בה לשמה ואמרו חכמים לעולם יעסוק אדם בתורה ואפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה לפיכך כשמלמדין את הקטנים ואת הנשים וכלל עמי הארץ אין מלמדין אותן אלא לעבוד מיראה וכדי לקבל שכר עד שתרבה דעתן ויתחכמו חכמה יתירה מגלים להם רז זה מעט מעט ומרגילין אותן לענין זה בנחת עד שישיגוהו וידעוהו ויעבדוהו מאהבה"
וודאי מגלין להם "רז" זה שהכל שטויות במיץ עגבניות ואין שכר ועונש כי אם פיטפוטי הבלים לנשים ועמי הארץ והשוטים הנמשכים אחריהם

מקצהרגליים כתב:אני לעסוק בקטנות באתי. בפרק שכר ועונש נידונים דברי מורה הנבוכים חלק ב פרק ל בעניין סוד היעדרו של האוקיינוס השמיימי, ומדוע זה סוד "לפי כספי, חובה להסתיר כי 'כולו הוא הוויה טבעית מיושבת, לא שהיא מחודשת'. שם טוב בוטה יותר, ומסביר 'שהוא צריך שיהיה מן הסודות החתומים עד שלא ידעהו ההמון, למה שההמון ראוי שיחשבו שיש אוצרות מטר ואוצרות שלג למעלה' " עד כאן לשון הספר.
דברי שם טוב אינם ברורים לי. הרי במורה נבוכים חלק ב פרק מז כתוב "כי לא יסופק אדם באומרו יפתח ה' לך את אוצרו הטוב מן השמיים שזאת השאלה ושאין להשם אוצר יאצור בו המטר, וכן אומרו ודלתי שמים פתח ימטר עליהם מן לאכול לא יחשוב אדם עוד שיש בשמים שער ודלתות, אבל זה על צד הדמיון והוא ממין ההשאלה". כלומר הרמב"ם לא חשב שהיעדרו של אוצר שמיימי הוא סוד או שזה משהו שההמון לא יודע. (אגב, שם טוב רומז, אולי בעוקצנות קלה, לפסוקים באיוב פרק לח מדברי הקב"ה בכבודו ובעצמו "הבאת עד אוצרות שלג ואוצרות ברד תראה, אשר חשכתי לעת צר ליום קרב ומלחמה" ושם התפארות גדולה בכל עניין הגשם). וכך גם משתמע בפרק ל עצמו שם שרק הפירוש הנסתר של המים שמעל לרקיע הוא סוד חתום מההמון, אבל שלילת הפירוש על פשוטו בגסות העיון הוא דבר גלוי לכולם.


וכן יפקד זכרוני שלמעלה שאלתי על דברי הספר מה שאלוהים לא יכול בעניין תירוץ לסתירה בדברי אריסטו.

מקצהרגליים כתב:יפה.
אגב לגבי התרוצצות הגישות (זכרוני אומר לי שפעם כינית את זה בשם של מחלה נפשית ידועה), בספר מוצע רעיון שהתעסקות במצוות מעשיות היא בעיקרה אמצעי ולכן יש שאינה נדרשת לפרט אלא שהוא מקיים כחלק מהכלל, ומוצע שהרמב"ם עסק בלמדנות מתוך תשוקה אינטלקטואלית והזדהות עם העם היהודי ויצירתו. ובזה אני תוהה, הלכות שאינן מעשיות כענייני הדחת הכרס בעולה, אין בהן את עניין האמצעי אלא רק עניין הלמדנות וההזדהות. אבל הרמב"ם הרי מגיש רק את המסקנה, ומתעלם לחלוטין משיטות שלא נפסקו להלכה. אולי כשלמד לעצמו נדרש להבין את שורש הדעה הדחויה כדי שאולי ממנה נשמע לדעה שנפסקת להלכה, אבל הלומד למדנות לשמה אחת היא לו דעה שנפסקה ודעה שנדחתה (לפעמים סתם על ידי הצבעת רוב 'בחבורה נמנו וגמרו').
יש פה איזו הקרנה בין הדעה שנפסקה להלכה ובין הדעה שבה עוסקים מבחינה למדנית. ועל כן באתי לשאול: א' האם באמת יש הקרנה כזאת. ב' מה ההסבר לה [ייתכן שדעה שנדחית מהלכה היא במידה מסוימת כמו דעה של מישהו לא-יהודי, אפשר לעסוק בה מבחינה אינטלקטואלית גרידא אבל היא פחות 'הזדהות עם העם היהודי ויצירתו' מאשר דעה שהקולקטיב היהודי אוחז בה למסקנה].

מקצהרגליים כתב:לא ירדתי לסוף דעתך היכן התשובה לשאלה "אריסטו בא לשלול כל גנאי מהאל, ולכן שלל ממנו את אי היכולת לעשות רע, והתירוץ בא ומייחס לאל את הגנאי הגדול של עשיית רע בפועל, אתמהא". אריסטו עוסק באל שאין בו שום גנאי (ושמא יש לדרוש בכוונת הספר כך, שכיון שמן ההכרח הוא אחת משתיים - או שאינו יכול לעשות רע, או שיכול לעשות רע ואכן עושה לפעמים, ולהיות נעדר היכולת זה גנאי גדול, אז להיות יכול ועושה כבר איננו גנאי כי אין אפשרות אחרת טובה יותר והרי הוא כמעין משולש עגול).

ולא יכנף עוד מוריך, והיו עיניך רואות את מוריך!

כולנו לקבלת פני מלכנו הוד כ"ק מרן שליט"א, ומי רואה אותו יוצא ואינו יוצא!