* באשכול זה נבזה את אליעזר יהודה ולדנברג, בעל 'ציוץ אליעזר' *

אליעזר יהודה ולדנברג, בעל 'ציוץ אליעזר', היה מן הדמויות הרבניות הפאתטיות בזמננו.

ה'ציוץ אליעזר' לא הגיע למדריגת פושק-דור, ואף לא התקרב לכך. בחייו בקושי היה לו מעמד, ואנשים - בכלל לא. עם זאת, עטו טיפטפה פסולת רבה, וכך נעשה לאחד המצוטטים בנוגע לבעיות הלכה מודרניות. לאחרונה, נדמה לי, איזה מסרחניק או מסרחניקטע כתב/ה דוקטורט או משהו דומה על ה'ציוץ אליעזר'.

ה'ציוץ אליעזר' עצמו לא היה מסרחניק ממש, אך נטה חיבה למדינת ישראל, ראשית סרחון גאולתנו, ובאחד מספריו כלל קונטרס 'הלכות מדינה'. בשל כך רבים מן המסרחניקעס נוטים לו חיבה. האירוניה היא שבנו היחיד של ה'ציוץ אליעזר', שמחה בונם ולדנברג, שמת עליו בחייו, נעשה קנאי גדול וכיהן כמו"ץ של 'העדה החרדית' בעזרת תורה בירושלים.

ה'ציוץ אליעזר' רכש לו גם פרסום מסויים בשל פסקו, כי מותר להפיל עובר שנתגלה בו מום גופני או נפשי חמור. בעיניים למדניות מדובר בהכרעה טריוויאלית, שכן מן המשנה בנדה דף מ"ד ומסוגיות רבות ברור כי עובר אינו נחשב אדם, ואין כל איסור בהפלתו (יש רבנים שטענו בבחינת 'ויש להקשות בדוחק' כי בהפלת עובר אכן אין משום לא תרצח, אך יש משום מוציא זרע לבטלה למפרע...). אולם למעשה, רוב פושקי הדור אוסרים הפלה במקרים אלו, ובמיוחד בולט בעניין זה פסקו של פושק הדור מ. פיינשטיין. זוגות רבים שבכל זאת לא היה להם חשק לילד "מיוחד", כלשון החרדים, הרגיעו את מצפונם בפנייה במקרה כזה ל'ציוץ אליעזר', אף שבימים כתיקונם לא היו משתינים לעברו.

באשכול סמוך התחלתי כבר בביזויו של אליעזר יהודה ולדנברג, על פסקו ב'ציוץ אליעזר' ט, מ, לאסור דג חרב. ראו כאן:

https://bizuygedoylim.forumhebrew.com/t36p25-topic

באשכול זה נמשיך במציאות מבדחות מתוך ה'ציוץ אליעזר'. הוא, אגב, לא היה משמיט ממכתבי השואלים את תוארי הכבוד המשעשעים שהללו כתבו לו, וכך ניתן למצוא ב'ציוץ אליעזר' סימנים המתחילים ב'לכבוד הגאון הקדוש' וכיוצא...

צוויץ צוויץ!

ה"ציוץ אליעזר" נשאל לעניין הפרייה במבחנה, ופסק לאסור. ראו כאן:

http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/assia/mavhena-2.htm

סיבת האיסור היא, מפני שבהפריה כזו עוברים על הוצאת זרע לבטלה... ועוד כתב, שאין מקיימים בזה פ"ו. 

הנקודה האחרונה היא נכונה, אבל לאו מטעמיה. כמו רוב העולם, ה"ציוץ אליעזר" טועה בכל הבנת המצווה של פ"ו, שאיננה, כטעות העולם, הבאת ילדים לעולם, אלא המצווה בבעילה שוב ושוב, ומעשה המצווה הוא הבעילה, ובן ובת אינו אלא שיעור המצווה, דיבעל שוב ושוב עד שיהו לו בן ובת, והארכתי בזה בחידושיי. א"כ פשיטא דבכל טיפולי הפרייה מכל סוג שהוא אין שום סרך מצוה של פ"ו, אבל אין גם איסור. 

אך על מה שכתב ה"ציוץ אליעזר" לאסור משום הוצאת זרע לבטלה, אומר אני לפי דרכו, כי הוצאת הזרע לבטלה הגדולה ביותר היתה כששימשו הוריו של ה"ציוץ אליעזר", והולידו בן מביש כמוהו.