ביזוי מיילך מליז'נסק ביום ה'הילולא' שלו

בקבוצתי, 'דור שכולו חייב', מהדרים לבזות 'גדולים' וצדיקים למיניהם ביום ה'הילולא' שלהם.
לינק לקבוצה:
https://chat.whatsapp.com/EVRMn8vXt2o7ZjPRBQrU7U
היום, כ"א אדר, הכרזתי על מרתון ביזוי בן יממה רצופה של הבדיחה המהלכת מיילך מליז'נסק - עם הארץ עילג ושוטה שהפך לאחד מסמלי החסידות הראשונים.
חברי הקבוצה נענו בשמחה, ומרוב הנאה אני מעתיק את דברי הביזוי כלשונם, למען יעמדו ימים רבים.

ביזוי א, מאת חבר הקבוצה ש.פ., מועתק כלשונו

לשון מיילך בספרו המשעשע 'נועם אלימלך':

‎וזהו "בנערינו ובזקנינו נלך", רצה לומר שנתנהג ונלך בקדושה הן בנעורינו והן בזקנינו, "בבנינו ובבנותינו נלך", היינו שנדריך אותם בקדושה, "בצאנינו ובבקרינו נלך", רמז גם בעובדות הגשמיות כמו משא ומתן ואכילה ושתיה וכדומה נלך בכל זה להשי"ת, "כי *חג* ה' לנו", ר"ל כי *התלהבות אש* בוער בנו לעבודתו יתברך שמו ויתעלה זכרו. וק"ל.

עכ"ל המבוזה.

יש פה עם הארצות של הליזנסקר במה שכתב שחג הוא לשון אש הבוער ומנין יצא לו השטות הזה אלא שביידיש בעיקבות שפת הגרמני מתרגמים חג= פייערן. הבעיה הוא שאם אכן מתרגמים כן בגרמנית בהשאלה זה לא הופך אותו בלשון הקודש להיות משתייך ללשון אש. אבל באמת האטימילוגיה של פייערן זה באמת לא במקור מלשון פייער שהכוונה לאש אלא זה במקור אחרת לגמרי

עכ"ל המבזה.

מהקדמת לייזר, בנו של מיילך, לספר שטותו של אביו:

ושאלתי אאמ"ו שיאמר לי מפני מה משנים הנוסחאות שבתפילה, והשיב לי כך: הלא הב"י ז"ל שהוא ראש לכל הפוסקים, הוא ז"ל מביא אלו הנוסחאות, ואח"כ בא הרמ"א ז"ל שהוא ג"כ ראש לכל הפוסקים, אזן וחקר כל התיקונים על מכונם בפני כללות ישראל, וראה בנוסחא זו שהוא אור גדול ואין העולם כדאי להשתמש בו והעמיד לנו נוסחא אשכנזית שהיא דבר השוה לכל נפש כערכנו, אבל לפני הצדיקים אלו אשר רחצו מצואתם ומדקדקים טל עצמם כחוט השערה ודאי לא היה כוונתו ז"ל עליהם לבטל אורם מלהתפלל נוסחא זו שכתב הב"י, ואלו ואלו דברי אלקים חיים.

עכ"ל מיילך.

אמר המבזה:

מאגרת הקודש שהשיב לייזר ליזניקר בשם אביו בה מוכיח שאין לו ידע היסטוריה בסיסית בהשתלשלות נוסחי אשכנז וספרד

עכ"ל המבזה.

נהניתי מביזוי ב' דלעיל וכתבתי מוסף עליו:

אבל לפחות חינך מיילך את לייזר בנו בדבר בסיסי:

*"הצדיקים, אלו אשר רחצו מצואתם"!*

וכפי שכתב מיילך ב'הנהגות האדם' שלו:

*"אלה הדברים אשר יעשה האדם וחי בהם... ויזהר שיהיו בגדיו הכתונת ומכנסים מנוקים מלכלוך וצואה"!*

אם סוף סוף הגיעו "הצדיקים" למצב של תחתונים נקיים, אולי בהמשך יהיה מה לדבר גם על לימוד היסטוריה בסיסית.

ביזוי ד

פיטפט מיילך:

לא תבשל גדי בחלב אמו. נראה לפרש ע"ד הרמז, דיש ליתן טעם לשבח למה נאסר לנו בשר בחלב, והמלאכים כשהיו אצל אברהם אבינו ע"ה נתן להם דוקא בשר בחלב. וגם אנחנו בחג השבועות התירו לנו חז"ל שלא להמתין אחר הגבינה השיעור כמו בשאר ימות השנה.

כתב המבזה:

בחז"ל לא מפורש בכלל שצריכים להמתין מגבינה לבשר ובוודאי שלא נמצא חילוק בין שבועות לשאר ימות השנה אצל חז"ל

עכ"ל המבזה.

ביזוי ה, מאיתי

*מפרפראות מיילך - מה עיקר, ומה טפל?*

אלימלך מליז'נסק, בספרו נעם אלימלך פ' מקץ (בד"ה א"י ויהי מקץ), מתרץ עצמו ואת חבריו הרעבעלעך, ומודה על האמת שהם עמי-הארץ גדולים, ומעלתם רק ב"שמירת" הפיפי-קודש:

"יפות מראה ובריאות בשר - רמז יפות מראה לצדיקים אשר אור פניהם תאיר לעיני כל אדם חכמת אדם תאיר פניו. ובריאות בשר, רמז גם אם אינו למדן, רק הוא מתנהג עצמו ביושר לפי יכולתו ושומר את בשרו שיהיה בריא שלא יתקלקל על ידי עונותיו חס וחלילה בפרט ששומר הברית הקדוש שהיא העיקר גם זה אחיזתו באחד ממדרגות העליונים. וזהו שרמזו חז"ל (סוכה נ"ב ע"ב) אבר קטן יש באדם רעב שבע. יש לומר הפירוש רעב כמו שאמר הכתוב (עמוס ח יא) לא רעב ללחם כי אם לשמוע דבר ה', והיינו גם אם הוא רעב שאינו כל כך למדן שיוכל לעסוק בתורה תמיד אף על פי כן יכול להיות שבע אם שומר את האבר שהוא ברית המעור וברית הלשון והעינים מהסתכל בנשים. שבע רעב רמז ההיפוך מזה אם אינו שומר הברית ומטמא עצמו חס וחלילה בניאופים וטומאות שונות בהסתכלות בנשים ושאר דברים כדומה אשר על ידיהם יטמא את בשרו ברית הקודש מה זה מועיל אם הוא שבע בתורה. אף על פי כן הוא רעב ממנה כי יבלענו הקליפות ח"ו."

ע"כ סורחנו.

הנחתום מעיד על עיסתו!