ראו איזה רבי יש לנו!!

נכנסתי כיום קמי הוד כ"ק מרן שליט"א ומצאתיו ועיניו זולגות דמעות.

אמר לי הוד כ"ק מרן שליט"א:

בשנת תשס"ז יצא ס' אור הלבנה על הל' חנוכה. בין השאר כתבתי שם לתרץ כל הקושיות על נס פך השמן בהנחה חדשה אחת, ש"טימאו כל השמנים" לאו היינו בטומאת אוכלין כפי שהבינו כולם תמיד, אלא נאסרו השמנים מדין תקרובת עבודה זרה, ו'טימאו' לשון שיקוץ, כמו 'הבא ליטמא פותחין לו' וכיוצא בו (תמונה 1 לקמן).

כמה שנים אחרי שיצא הספר ראיתי באיזה בית כנסת כרך מסדרת 'מנהגי ישראל' מאת המסרחניק המפוקפק דניאל שפרבר. מתוך שיעמום עילעלתי בו, ולפתע ראיתי לתדהמתי שהוא אומר את אותו מהלך (תמונה 2 לקמן). אמנם מקשקש שם כדרכם של אלו על יוונית וכדומה... אבל בשורה התחתונה זהו אותו רעיון.

כמה הצטערתי... מסרחניק קדמני? כרך זה של שפרבר נדפס בשנת תשנ"ה...

בחנוכה זה בשנת תשפ"ד הביא אחד ס' אור הלבנה להרב יעקב עדס שליט"א והראה לו הדרוש בעניין נס פך השמן. עדס הוכה בהלם מן הגאונות והחליט לחפש אם לא אמרו זאת קודם. היום זה ממש קל, עם מאגר 'אוצר החכמה' שכמובן לא ידעתי עליו כשכתבתי מה שנדפס בשנת תשס"ז ואינני יודע אם היה קיים אז בכלל. ויבוקש הדבר ויימצא... בס' זית רענן על הילקוט מהגאון בעל המג"א, בפרשת אמור (תמונה 3 לקמן). לא בקיצור זית רענן שנדפס בשולי הילקוט, אלא בספר המלא המקורי שאינני יודע אם ניתן להשיגו היום בכלל... ועוד בפר' אמור שאינו עניינו שם אלא דרך אגב...

עכ"ד הוד כ"ק מרן שליט"א אליי.

אשרינו שאור עולם הוד כ"ק מרן שליט"א שרוי בתוכנו! מה גדולה הזכות לחיות עם רבינו שליט"א בדור אחד.

אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך עד כי יבוא ינון ונצא כולנו לקבל פניו והוד כ"ק מרן שליט"א בראשנו, והוא יגאלנו.

תמונה 1

נו באמת, על ידי שאיבת השמן לא נעשה תקרובת כל החבית
רק ע"י הכנת הדבר עצמו כמבואר ברמב"ם להדיא

ג'ין מיג'אז כתב:נו באמת, על ידי שאיבת השמן לא נעשה תקרובת כל החבית
רק ע"י הכנת הדבר עצמו כמבואר ברמב"ם להדיא

ראשית, קצת דרך ארץ בבואך לדון בדברי אור עולם הוד כ"ק מרן שליט"א.
אמנם דברי תורה הם וניתנה רשות לכל תלמיד לדון בהם, אך באימה וביראה, ברתת ובזיע, ויראה כאילו בעל השמועה עומד לנגדו וכו'.
ובעצם הדבר, הרי הוד כ"ק מרן שליט"א הביא מדברי הר"מ שע"י איזה התחלה בגוף הדבר נעשה הכל תקרובת כמו בגזיזת שיער מבהמה המוקצה וכו'.
הן אמת שגדול בדורנו הג"ר יעקב עדס שליט"א רצה לדון בזה מאיזה פנים ואף שלח להוד כ"ק מרן שליט"א בכת"י בזה והוא לוטה כאן. ואגב ראה איך כותב לו באימה וביראה כעבדא קמי מריה ולא בחציפות כמותך.
אבל למעשה כבר השיבו לו תלמידי הוד כ"ק מרן שליט"א שהרי אף ביין נסך עירוי מעט אוסר הכל. ודי בזה.

בודאי צודק המטורף עדס במקרה זה
ולא דמי ליין נסך שע"י ששופך ממנו נחשב שכשוך על הכל ואוסר, דאילו היה יין קרוש ונטל קוביה אינו אוסר את השאר
ופשוט
ועל תלמידי מרן לעשות תשובה בהקדם

עניין חיבור לדבר אחד מופיע כאן בכמה מקומות.
א. כאן לעניין תקרובת עבודה זרה, הנידון שמא בהמה כולה יחידה אחת ואילו חבית שמן אוסף של טיפות נפרדות. ודעת הכמ"ש שאף חבית דבר אחד כבהמה.
ב. בהדרן על זבחים, שהעיר משלמה שהעלה אלף עולות בפעם אחת (בפשוטו), ולא אלף פעמים עולה אחת. והרי פירש הרמב"ם הכל לפי רוב המעשה דהיינו שעדיף אלף פעמים פרוטה אחת לצדקה מאשר אלף פרוטות בפעם אחת. ושם הצעתי בדוחק שאלף בהמות בפעם אחת אלף נתינות הן וכל בהמה יחידה שלמה לעצמה אבל אלף פרוטות בפעם אחת נתינה אחת היא. [ואותו הכח המחבר את הבהמה כולה לדבר אחד בעניין תקרובת הוא הוא הכח המפריד אותה מבהמות אחרות כאן לעניין מעשים]. ודעת הכמ"ש נראית שאלף עולות נתינה אחת הן כאלף פרוטות.
ג. בהדרן על מסכת תענית, במשנה המתענה על הצרה ועברה מתענה ומשלים ופירש רש"י שאם לאו נראה כמתנה עם קונו. וקשה מנדר יעקב וכמוהו רבים שהתנה עם קונו. ושם הצעתי וכן נראה לי פשוט שנדר יעקב התנה עם קונו שמא לא יתן, אבל המתענה על הצרה אינו יכול להתנות עם קונו שמא יפסיק. ועל זה הקשה שם שאין כאן הפסקת התענית אלא אי נתינת תענית בהמשך היום. והיינו שגם שם הצעתי היא שהיום כולו הוא דבר אחד ולא אוסף של רגעים נפרדים. ודעת הכמ"ש שאוסף הרגעים רגעים נפרדים הם.

עלתה בידינו דעת הכמ"ש שחבית שמן דבר אחד כבהמה, ונתינת אלף עולות נתינה אחת כאלף פרוטות, ואילו רגעי יום אינם דבר אחד. ונראה לבאר שדבר גשמי מצרף כגון שמן המוקף בחבית ועולות הניתנות בידי אדם, אבל יום הוא עניין מושגי בלבד ואינו מצרף את הרגעים.