'והיו לטוטפות': הנבל נחום קפלן - 'סגי נהור' שר"י מתפאר בגאונות רבו הלובביצ'י, ומוכה אל החומש

בשבת שעברה היה בעיתון 'המודיע' ראיון עם נחום קפלן ימ"ש, הכותב בפורום אוצר החכמה בניק 'סגי נהור'.
הלה סיפר על "שיטתו" של הלובביצ'י בביאור פירוש רש"י לתורה.

בשכונתנו יש גם מסרחניק ריחני במיוחד בשם נריה גוטל, שהעביר שיעור שבועי ב"שיטתו" של הלובביצ'י כנ"ל.

נטלתי לי חידוש אחד מחידושי הלובביצ'י שהוזכר שם, ונחום קפלן ימ"ש ליקק את שפתיו נוכח הגאונות שבו כביכול, והחלטתי לעשות ממנו צימעס.

* * *

דקדק הלובביצ'י בלשון רש"י בשמות ובדברים על הפסוק "ולטוטפות בין עיניך", שמשנה לשונו בלא טעם לכאורה.

בשמות יג, טז, פירש וז"ל:

"ולטוטפת בין עיניך" - תפילין ועל שם שהם ארבעה בתים קרויין טטפת טט בכתפי שתים פת באפריקי שתים וכו'.

ואילו בדברים ו, ח, פירש וז"ל:

וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ – אֵלּוּ תְּפִלִּין שֶׁבָּרֹאשׁ (שם). וְעַל שֵׁם מִנְיַן פָּרָשִׁיּוֹתֵיהֶם נִקְרְאוּ טֹטָפֹת; "טֹט" בְּכַתְפִּי – שְׁתַּיִם, "פַּת" בְּאַפְרִיקֵי – שְׁתַּיִם, עכ"ל.

והקשה הלובביצ'י:

למה בשמות כתב "על שם שהם ארבעה בתים", ואילו בדברים כתב: "ועל שם מניין פרשיותיהם"? למה כאן 'בתים', וכאן 'פרשיות'?

ותירץ:

פרשות 'שמע' ו'והיה אם שמוע' ניתנו רק בסוף ארבעים שנה, בחומש דברים, ולכן בשמות הזכיר רק 'ארבעה בתים', שהרי שניים מתוכם עדיין ריקים, ורק בדברים יש 'על שם מניין פרשיותיהם'.

ע"כ.

פלאי פלאים, אה? ממש ישר ל'חנוכת התורה' של ר' העשל. החב"דיים מתמוגגים מגאונותו של משיחם, המראה כיצד כל מילה ברש"י כה מדוקדקת. והמסרחניק נריה גוטל ודאי בונה כבר פטפוטים רמים על "שיטתו של הרבי מלובביץ'", ומקנח חוטמו בדגל ישראל הסמוך.

* * *

ומעתה נטפל בפטפוטי הלובביצ'י.

א

אם במשך מ' שנה לא ניתנו פרשיות 'שמע' ו'והיה אם שמוע', איך הניחו תפילין כל הזמן הזה? או שמא יטען שההלכה שד' פרשיות בתפילין מעכבות זו את זו נתחדשה רק לאחר מכן? ובע"כ פרשות 'שמע' ו'והיה אם שמוע' ניתנו מייד אף שנכתבו בס' דברים, כדי שיוכלו לקיים תיכף הציווי וקשרתם לאות על ידך וגו'.

ב

ועוד, אף לפי שטותו שלא היו ד' פרשיות עד סוף מ' שנה, א"כ לאיזה עניין היו ד' בתים, שלכן כתב רש"י לפי שטותו בפר' שמות "ועל שם שהם ארבעה בתים קרויים טוטפות"? וכי יש איזה עניין להניח תפילין שבתיהם ריקים? ועוד, א"כ לדבריו בזמן הזה נמי, מי שאין לו פרשיות יניח עכ"פ הבתים לבדם...

ג

ועוד, והוא העיקר!!!

הנה הסבר אלטרנטיבי שעלה בדעתי לאחר קצת מחשבה לגבי השינוי בלשון רש"י בין שמות לדברים.

האמת היא שאינני מאמין שרש"י דיקדק בלשונו עד כדי כך כפי שמקשקש הלובביצ"י, אבל לפחות במקרה זה מצאתי הסבר אלטרנטיבי לשינוי בלשון רש"י, במקום שטותו של הלובביצ'י.

לדעתי, נוכל למצוא את הפתרון כשנתבונן *ברישא* של הפסוקים שמפרש רש"י בשמות ובדברים.

הפסוק המלא שמפרש רש"י בשמות יג, טז, אומר:

*וְהָיָה לְאוֹת עַל-יָדְכָה, וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ.*

ואילו הפסוק המלא שמפרש רש"י בדברים ו, ח, אומר:

*וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל-יָדֶךָ, וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ.*

בדברים, "וקשרתם", לשון רבים, קשור אותם! על מה קאי לשון רבים? בע"כ על פסוק ו דלעיל, "והיו הדברים האלה", היינו *הפרשיות*, ולכך פירש"י שפיר: "על שם מניין פרשיותיהם"!

ואילו בשמות, "והיה לאות על ידך", והיה - לשון יחיד, ואהיכא קאי 'והיה'? בע"כ איציאת מצרים, וכדפירש"י גופיה לעיל שם, פסוק ט: "והיה לך לאות - יציאת מצרים תהיה לך לאות", עכ"ל, ולא הוזכרו פרשיות כלל, ולכך פירש"י שפיר: ועל שם שהם ארבעה בתים וכו'.

הכלל העולה, שאין אנו צריכים כלל לשטותו דהלובביצ'י.
מה תאמרו על גאונותי? פי אלף משל הלובביצ'י. אני אהיה המשיח, והוא יהיה סגני.