מסרחניקעס - איידי דזוטר מירכס

בזמן האחרון התחילו בני משפחת פעטש-געבער הענפה להעלות מקצת הגיגיהם בפייסבוק. אמנם ככלל אין אני אוהב את המדיה הזו, אבל לא נשארו הרבה ברירות. עצכ"ח מת, וקבוצות הוואטסאפ והטלגרם מיצו את עצמן. בפייסבוק, רוב רובם של הכותבים הם מזרחניקעס, וכך מצאתי עצמי נגרר לדון בענייניהם.

מזרחניקעס, אנשים טובים הם. אם אתם שואלים אותי - לעולם ידור אדם בשכונה שרובה מזרחניקעס, כמו שאני עושה, ואל ידור בשכונה שרובה חרדים, אם איכות חיים הוא מבקש לו. טובי לב הם המזרחניקעס, אבל נאיביים עד טמטום, על גבול הפאתטיות, וזהו אסונם הגדול.

באשכול זה אביא מבחר מפניני משפחת פעטש-געבער בעניין מזרחניקעס, כפי שנרשמו בתגובות בדפי פייסבוק שונים ולרוב נמחקו בידי בעלי הדפים.

ההקשר של הפנינים הראשונות, הוא בולמוס ה"היתרים" לעבירות שונות, בעיקר בענייני מין, שאחז לאחרונה ב"רבני" המסרחניקעס. לכל אחד שם יש את האובססיה שלו. בני לאו ימ"ש מתעסק בעיקר בענייני משכב זכור, כנראה בגלל הטראומה המשפחתית שלו עם אחיו. "רב" אחר שם, אברהם סתיו, עדיין שקוע באובססיית האוננות שלו מגיל העשרה. ה"רבנית" מלכה פיוטרקובסקי מבקשת להקל בדיני הרחקה בנידה, ויש לה מהלך שהיה מבייש אפילו את ר' חיים בריסקער. לא צוויי דינים, אלא דריי דינים היא מצאה בנגיעות: נגיעה מדין עזרה, כגון העברת תינוק; נגיעה מדין תמיכה נפשית, כגון ליטופים לאישה שהבוס בעבודה גער בה; ונגיעה מדין אינטימיות, כגון העברת אצבע מרפרפת על החריץ הידוע. ובלומדות עצומה מסטרא דנוקבא היא מבקשת לטעון, שהרחקה נוהגת רק בנגיעות מהסוג השלישי...

היתרים לעבירות, כשהם נאמרים בלמדנות אמיתית, הם כמובן תענוג. מי זוכר את ההיתרים של הגאון ר' שלמה גורן זצוק"ל. היתר הממזרים היה מלאכת מחשבת של למדנות קלאסית, ספר שלם עם חידושים נפלאים שהרעישו את בתי המדרש, כגון זה שחזקה שאין עימה טענה שייכת גם בחזקת יהדות, ראיות מירושלמי, וכיוצא. אפילו החרדים שהתנגדו להרב גורן, נאלצו להתווכח עם טענותיו הלמדניות, כגון בצלאל ז'ולטי שהתפלפל עימו בדין חזקה שאין עימה טענה הנזכר, ומהוויכוחים נעשתה תורה חדשה, יגדיל תורה ויאדיר, וכמדומה שאפילו באנציקלופדיה תלמודית ערך חזקה מוזכרת מחלוקתם בזה.

"רבני" המסרחניקעס כיום, לעומת זאת, הם רובם ככולם בורים ועמי הארצות ממש, מדאורייתא ומדרבנן. הם "מחברים" של ספרי ליקוטים רדודים במקרה הטוב, ורומנים במקרה הפחות טוב. ב"היתרים" שהם מנפקים אין אפילו טיפת לומדות של בית המדרש, אלא קשקושים עכשוויים ובלבולי מוח על"זכויות אדם", "שוויון", "הכלה", וכיוצא. גם הלמדנות בעולם החרדי ירדה, אבל אצל המסרחניקעס זה כבר בשאול תחתית. ממש כמו אצל הרפורמים, שירדו מדמויות כמו אברהם גייגר, שהיה למדן ומחדש עצום ושקול למאה בטלני כולל חרדיים היום, ל'רבות' וה'רבנים' הרפורמים של היום, שהם עמי הארץ כמעט כמו "רבני" המסרחניקעס.

*תלמוד ישראלי ציוני-דתי*

ארבעה אבות נזיקין במסרחניקעס: בני לאו, אברהם סתיו, דוד סתיו, ומלכה פיוטרקובסקי. לא רעי זה כרעי זה, ולא רעי זה כרעי זה. לא רעי בני לאו המתיר משכב זכור, כרעי אברהם סתיו המתיר רק לאונן; ולא רעי זה וזה כרעי דוד סתיו המתיר רק צפיה בפורנו; ולא רעי שלושתם כרעי מלכה פיוטרקובסקי המסתפקת בביטול הרחקות נידה. הצד השווה שבהן שדרכן להזיק, ובין כולם לא ישאירו מן היהדות שריד ופליט.

גמ' מדקתני אבות, מכלל דאיכא תולדות; תולדותיהן כיוצא בהן, או לאו כיוצא בהן? גבי טומאות תנן: אבות הטומאות השרץ והשכבת זרע וטמא מת, תולדותיהן לאו כיוצא בהן; והנך מסרחניקעס טמאים לנפש נמי תולדותיהן לאו כיוצא בהן, דאילו דוד סתיו מתיר רק צפייה בפורנו, ובנו אברהם מתיר אף לאונן ממש.

מתיב רב מסרחניק: 'אבות נזיקין' - והאיכא מלכה פיוטרקובסקי, דאם הויא ולא אב? איהו מותיב לה ואיהו מפרק לה: מאן תנא? בני לאו היא, דקא מחבק להו ל'להט"בים', ומלכה פיוטרקובסקי נמי נהי דאיתתא הויא, אזלא וקעבדא ניתוח לשינוי מין וה"ל אב.

תני רב כיפהל'ה: שלושה עשר אבות נזיקין: בני לאו, דוד סתיו, אברהם סתיו, מלכה פיוטרקובסקי, דניאל שפרבר, יובל שרלו, שי פירון, אמנון בזק, שמואל דוד, נריה גוטל, משה צוריאל, יהודה ברנדס, ומשה ליכטנשטיין. ותנא דידן מ"ט לא תני הני? בשלמא שי פירון לא תני ליה, משום דבעל בשר הוא; אלא אידך מ"ט לא תני? משום דלא תני אלא הנך דלית להו גרביים, ואידך זימנין משכח"ל דגרבי להו.

תני רב מסרחניק: עשרים וארבעה אבות נזיקין: יוסף צבי רימון, יעקב אריאל, יואל קטן, דב ליאור, שמואל אליהו, שלמה אבינר, ברוך אפרתי, אליהו זיני, יהושע שפירא, שמואל טל, קוקוריקו שטרנברג - והנך תליסר, הרי כ"ד. ור' כיפהל'ה מ"ט לא תני הני? במסרחניקעס קמיירי, בחרד"לים / ניאו-חסידים / בעלי רוח הקודש / שאר מרעין בישין, לא קמיירי.

*מחאה שמחיתי על ביזוי הרה"ג ר' אברהם סתיו שליט"א, שמסרחניק אחד בשם ש"י לוי יצא נגדו בגין היתירו להוציא זרע לבטלה*

חזק ואמץ ר' אברהם, ואל תתרגש מאותו קאקער ש"י לוי.

רציתי לספר לך שאינך היחיד המעורר בנושא החשוב של הוצאת זרע לבטלה.

גם בעולם החסידי קיימת התעוררות בנושא, וישנו אחד ממונטריאול שבקנדה בשם דוד צבי מאסקאוויטש, בנו של האדמו"ר משאץ שם, שאף הוא מרבה לדרוש בעניין.

הנה לינק לסרט שלו ביידיש ביוטיוב, שגרף כבר למעלה מ3,600 צפיות:

https://youtu.be/DciiZST0uTA

חסידים מכל העולם צפו בסרט בהתרגשות, ולאחר שסיפרו לחבריהם, מיהרו לשלוח ידם לתוך הגאטקעס.

דוד צבי הנזכר הוא מעריץ גדול שלכם, ר' אברהם. חשבתי אפוא לחבר ביניכם. תקימו לכם "ארגון הוצאת זרע לבטלה העולמי", הוא יהיה נשיא בקנדה, ואתה נשיא בארץ הקודש. ואולי כך יווצר גם קשר מפרה בין שתי חסידויות הענק, שאץ וזוועהיל.

ובעזהשי"ת, אלפי ריבי רבבות טיפי זרע לבטלה יצטברו בכרסו של סמאל, עד שתיבקע, ואז יבוא משיח בסוד דור שכולו חייב.

והנה צירפתי כאן לתועלת הגולשים גם סדר הוצאת זרע לבטלה, כדי שלא יצטרכו לחפש בסידור.

*סדר הוצאת זרע לבטלה השלם, בהוצאת ועד רבני צהר*

יטול איברו בימינו ויאמר בכוונה עצומה:

*לשם יחוד סמאל ולילית, לייחד י"א כתרין דמסאבותא בנוקבא דתהומא רבא, בשם כל ישראל. הריני הולך להוציא זרעי לבטלה, להתיז טיפותיי ולפזר שפכי בארבע כנפות הארץ, לקיים מצוות נתון תיתן זרעך למולך. וכל דעת רצון ומחשבה שיעלו בי נגד רצון סמאל ולילית, הריני מבטלם מעכשיו ביטול גמור, ומדבק ומייחד מחשבתי על דעת הצדיקים הקדושים רבינו יוסף די-לה רינה, ורבינו יונה מצגר, ורבינו אברהם סתיו, ורבינו דוד צבי מאסקאוויטש, ועל דעת כל הצדיקות הקדושות רבניות צהר. סמאל ולילית יעזרונו על דבר כבוד שמם מעתה ועד עולם, אכי"ר.*

ויעמוד על רגליו ויברך:

*ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, מתיר איסורים*.

*ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, המוציא זרע מן הpenis"*.

אם לא הוציא זרע ל' ימים קודם זה, אומר ג"כ:

*ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה*.

יזהר שלא יפסיק בדיבור, ויפשיל מכנסיו בזריזות ויאחז איברו בימינו, ואידך זיל גמור.

ולאחר מעשה מברך ברכה אחרונה:

*ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, בורא נפשות רבות ואיברן להחיות בו נפש כל חי, ברוך חי העולמים".*

*תגובה לבני לאו ימ"ש, על היתרו למשכב זכור*

כב' הרב שליט"א,

אשמח להבהרה.

כאן:

https://mikve.net/content/854/

אתה מחמיר מאד בדין ז' נקיים, שאינו אלא מדרבנן, ואילו משכב זכור דאורייתא אתה מתיר לגמרי.

האמת היא שזה כשלעצמו אני עוד יכול להבין, כי הומוסקסואלים הם כה מקופחים ואומללים, ו'רגישות' בעניינם תזכה אותך לכותרות וחיבוקים מכל הטיפוסים הנחשבים בעיניך, בעוד גברים סטרייטיים הם חלאות קפיטליסטיות ונצלניות, שאינם ראויים לשום חמלה וקולא. גברים סטרייטיים שעדיין לא ניחנו ברגישות המתאימה כדי לגלות את הצד הלהט"בי שלהם, מוטב שלא יבעלו את נשותיהם לא בז' נקיים ולא בז' שאינם נקיים.

אבל בכל אופן, בדור השוויון עסקינן, ולכן אני מודיעך שאעתור נגדך לבג"ץ שלכם כדי שיורה לך לנמק, מדוע אינך מוצא אפליה על רקע נטיה מינית בכך שהומוסקסואל לשיטתך רשאי לחגוג על אחוריו של בן-זוגו בכל ימות החודש, בעוד לסטרייט מותר לבוא על אשתו רק שבועיים בחודש?

אם תטען כי מבחינה ביולוגית, גברים אינם מפרישים דם נדה, הרי הצעתי כבר שטוחה לפניך, להכיר בדימום אנאלי שעשוי לגרום שימוש בלתי-זהיר של ההומוסקסואלים שלך באיבר זה, כדם נידה גברי, ולחייב גם גייז בשבועיים של פרישות וטבילה חודשית במקווה, ושוויון על ישראל.

לתשובתך המלומדת בהקדם אודה.

*תגובה לאברהם סתיו, על פרשת הרב אליעזר מלמד ויצחק יוסף*

יפה.

ראשית, אתה האחרון העשוי לפצות פה, לאור ליקוקיך העלובים בעבר לעובדיה יוסף, אביו של יצחק, בעוד הלה רוקן את שלפוחיתו על אביך באופן חסר תקדים. מכיון שאתה עצמך לא למדן גדול, וחסר חוש הבחנה, אתה מתאר את עובדיה בסופרלטיבים כגון פוסק לדורות וכיוצא, בזמן שהלה לא היה הרבה מעבר לחמור נושא ספרים, אספן מקורות וציטוטים. אך על כך כתבתי כבר בעבר.

כעת לענייננו. את הרב אליעזר מלמד אני דווקא מעריך. יש לו כשרון מיוחד לפופולריזציה של ההלכה, ואת הטור שלו ב'בשבע' אני תמיד קורא בעניין. עם זאת, לא צריך להיסחף. מעבר לטוריו הפופולריים, אינני זוכר שראיתי ממנו למדנות מקורית כלשהי, חידושי תורה יצירתיים המהווים בבית המדרש הקלאסי סימן היכר ללמדן. הרב אליעזר מלמד למה הוא דומה? לסופר המדע הפופולרי סיימון סינג למשל. אין ספק שלהלה כשרון מיוחד בפופולריזציה של המדע, וספרו על המשפט האחרון של פרמה למשל מכר מיליונים. עם זאת, סיימון סינג היה ונשאר סופר מדע פופולרי, לא איינשטיין, ואפילו לא מתקרב לאיינשטיין או לגדולי הפיזיקה. כך גם הרב אליעזר מלמד. פופולריסט של ההלכה -ואינני מזלזל בכך כלל - ותו לא.

לגבי יצחק יוסף, אותו חומץ בן חומץ אכן דומה לאביו. גם ממנו לא שמענו מעולם למדנות מיוחדת, אלא רק עוד כמה עשרות כרכי ליקוטים, בסגנון הספר המנוקד של גנצפריד. כמובן שהוא עדיין תלמיד חכם במידת מה, בהשוואה לדרעקים כמו לאו הזקן, לאו הצעיר, יונה מצגר, וכיוצא בהם. יצחק יוסף הוא אכן בערך ברמתו של הרב אליעזר מלמד, ולפנינו התנגשות של שני שחקנים בינוניים למדי.

כשלעצמי אני ודאי מעדיף את הרב מלמד, שהוא אדם מיושב בדעתו, נטוע בשתי רגליו על הקרקע, וכולו אומר: ראו זה שלמד תורה, כמה נאים מעשיו. ודאי בהשוואה לאותו חומץ בן חומץ, יצחק בן עובדיה יוסף, אף ששפת השוק של יצחק וקללותיו מעודנות מעט יותר מזה של אביו - בכל זאת התרחק דור אחד מן הסב הירקן.

עם זאת, במקרה הנידון, הרב אליעזר מלמד טעה בעניין הרפורמים, ומוטב לו כי יתפוס עצמו מבעוד מועד. חבל.

*תגובה לחיים נבון, הערב*

נעבעך.

עוד זה הולך, וזה בא.

טרם סיימת להספיד את נתן זך שר"י, והנה עוד בשורת איוב לפתחך: יונתן זקס. אהה ה' אלוקים, הכלה אתה עושה את שארית ישראל?

וכבר החלטת כי זקס היה "ההוגה הגדול היחיד של היהדות במאה הזאת"! פששש... גדול יותר מרבך, אהרן ליכטנשטיין, עם כל מילטון, ג'ונסון, ופרוסט של הלה?

לו רציתי להקטין את זקס, הייתי אומר שהוא היה ישראל לאו אנגלי. אבל לא אקטין אותו בחינם. ישראל לאו הוא אפס מאופס, ואילו זקס בכל זאת היה פרופסור באוניברסיטה. ובכן מה?

יונתן זקס לא ידע ללמוד, ובעצמו הודה שזאת הוא משאיר ל"חברי בית הדין שלו". שמא תאמרו - ללמוד לא ידע, אבל "הוגה" היה? זה ממש לא הולך כך. אין 'מורה הנבוכים' בלי 'משנה תורה', וההיסטוריה היהודית מוכיחה זאת היטב.

גם בנוגע ל'הגותו' עצמה, האמת היא שאין לזקס שום בשורה מיוחדת. אי-אלו מסרחניקעס שחוטמם מאונפף מדי עבור הגיגי שג"ר בהמתך, מתלהבים ממנו. אבל ביסודו של דבר, הגיגיו של זקס היו שטחיים וחסרי משמעות. הוא אהב בעיקר להחניף ולפזול לתקשורת ולעולם שבחוץ, באמצעות מציאת "המשותף" בין היהדות לדתות האחרות. לרוב היו אלו הדתות ה"אברהמיות", כלשונו הסרוחה, אך לעיתים מצא את המשותף גם עם הסיקים (יש מהם הרבה בבריטניה)...

אבידה גדולה כנראה עבור טיפוסים כמו סתיו, בני לאו, חיים נבון, ודומיהם, אך הפסד קטן מאד ליהדות, אם בכלל.

https://rotter.net/forum/scoops1/674288.shtml

יצחק בן עובדיה יוסף שוב הפשיל את הגלימה, פתח את רוכסנו לרווחה, והשתין מלוא שלפוחיתו על המזרחניקעס.
וסמרטוטריץ', מה הוא עושה?
לוגם את הנוזל הצהוב, מלקק ומוצץ את איברו של יצחק יוסף, מברך ברכה אחרונה בכוונה, מנשק את ידו של יצחק יוסף, וחוזר למסרחניקיותו.
ומה אתם חושבים אפוא:
האם בפעם הבאה שששלפוחיתו של יצחק יוסף תעיק עליו, הוא יטרח לחפש משתנה, או ששוב ירוקן אותה על המזרחניק הראשון שיזדמן בדרכו?
פרס יוגרל בין הפותרים נכונה!