הבהרה, בקשה ואזהרה מאת הנהלת הפורום, בעניין שמירה על הוראות החוק הישראלי והמוסר האוניברסלי בעת כתיבה בפורום

אנו נאלצים לפרסם הבהרה זו, לאחר שאחד מחברי הפורום שפתח את האשכול 'אאוטינג לחברי עצכ"ח' ניצל את הזכות שמקנה המערכת לעריכת הודעות, והוסיף פרטים אישיים, בחלקם מבישים, לצד שמות חברי עצכ"ח שנחשפו שם.

אותו חבר פורום הוסיף בהודעתו, לצד חלק מהשמות, את הסטטוס האישי של החברים, וזאת בצורה מבזה: 'רווק זקן', 'רווק זקן לשעבר', וכדומה; לצד שמות אחרים כתב פרטים על הכרונולוגיה של התקרחות פדחתם, גודל אברי המין שלהם, היעדר אשכיהם, וכיוצא.

אנו כמנהלים מחקנו את ההוספות המגונות מיד כשראינו אותם, וברצוננו להביע שאט נפש מן הדברים.

שקלנו לחסום את אותו חבר מופרע, אולם אנו מהססים בכך לאור תרומתו הרבה לפורום.

על כל פנים, אנו מזהירים כי ככל הידוע לנו העולם אינו הפקר. שלטונות החוק עשויים בקלות למצוא את כתובת האיי.פי. של הכותב, שפרטיו ידועים ממילא, והלה עלול לשאת באחריות פלילית ונזיקית למעשיו. 

מעבר לנושא המשפטי, ברצוננו להבהיר כי פורום ביזוי גדולים עוסק בביזוי גדולים בלבד, ולא בביזוי קטנים. כשמדובר באנשים מן השורה, הכתיבה לגביהם כאן לגיטימית רק ככל שהיא מתייחסת לכתיבתם באינטרנט. אסור בתכלית האיסור להתייחס לחייו האישיים של אדם, ואסור בכלל לעסוק בכל פן של אדם פרטי שאינו רלוונטי לכתיבתו באינטרנט. 

אנו מקווים כי החברים כולם יקבלו את דברינו בהבנה ולא נגיע בהקשר זה לשימוש קיצוני בסמכותנו כמנהלים.

נוכל לקבל את הפרוטוקול מדיוני המועצה?

גא"מ למחאה נמרצת על הפשע הנ"ל והוא מעשה אשר לא ייעשה
(אני מתכוין לכך שהוד כ"ק המנהל שליט"א השמיט את הניק יהי אור - יצחק לוי!)

מיימוני כתב:גא"מ למחאה נמרצת על הפשע הנ"ל והוא  מעשה אשר לא  ייעשה
(אני מתכוין לכך שהוד כ"ק המנהל שליט"א השמיט את הניק יהי אור - יצחק לוי!)

אם כוונתך שמחקתי - לא מחקתי.

מלכתחילה לא כתבתיו, כי יש לפחות מאה 'יצחק לוי' בישראל. צריך עוד פרטים, או לפחות לינק לאתרו או כרטיס פייסבוק.

גם אני רוצה למחות על משהו, אבקש לדאוג לי בהקדם לדבר שעליו אוכל למחות בנחרצות רבה והדואג שכמ"ה

ג"א מצטרף למחאה ולא מבין איך שתקו רבנן על זה

תמיהני על הוד כ"ק מרן שליט"א שגילה לעת זקנה את "המוסר האוניברסלי", איך לא חש לגלות ערוותה של התבהרות, בניגוד לחוק הקדמון שאותו אימץ 'אין האשה נסקלת ערומה'.
ויש ליישב דגם האי מ"ד מודה שמגלה את ליבה, והרי חרמנא ליבא בעי, לפיכך נבראו דדים במקום בינה, וכנודע מספרי חסידות רזא דצמל כרזא דבוחל.
ולעיקר מה שתמה עלי לעסוק בגודל האיברים, ושלנו גדול משלהם, ומנא לך הא, מאן סליק לתתא ואתי, וכו', הלא כך חזי' לחכמינו שאמרו: "http://rotter.net/forum/scoops1/545685.shtml"

אתה כיוונת כדרכך לדברי ניבול ותפלות. לתקנך אי אפשר, דבתר חזירא אזלא חזירותא וכל באיה לא ישובון; מה אעשה אם כן? אטה סורחנך לדברי תורה הקדושים, וישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם.

דהנה עיין לרבינו הרמב"ם ז"ל בספרו הנורא מורה הנבוכים ח"א פל"ה דחרץ המשפט במי 'שמזג אשכיו חם ורטוב' (?) דמובטח לו שלא יהא 'ירא חטא', 'פרוש' או 'צנוע' (?), ע"ש בהתרגומים השונים של ן' תיבון, קאפח וכו' ובהמחלוקת ביניהם בהערות. ויש בזה הרבה נפ"מ בהסוגיות הפילוסופיות של בחירה חופשית וחופש הרצון וכו' ובדעתי לכתוב בקרוב בעניינים אלו.

אך צ"ע לפי המחקר שהבאת, דבגודל האשכים הדבר תלוי ולא בחמימותם ורטיבותם? ושמא הא בהא תליא, דכל שגדולין טפי חמומים ורטובים טפי.

עכ"פ השתא א"ש טעמם דמטומטמי חב"ד המקפידין מאד על 'נגיעה בזקן', ואף במקורך מעיין נרפש חסידות בעלז הנאלחת ובשאר מיני חסידים שוטים מחמירים בזה מאד.

ולפי המחקר שהבאת דבעלי אשכים גדולים זקנם מועט, ובצירוף דברי הרמב"ם דאף השגת יראת שמיים תליא במבנה האשכים, ניחא היטב טעמם דהנ"ל, דע"י שבאין הבחורים בישיבתם מגודלי זקן מלא, ממילא תיכף כשמציץ המשגיח בפני הבחור כבר הוא למד דרך היקש מגודל זקנו על מבנה אשכיו, וממבנה אשכיו למד כאמור אם יראתו קודמת לחכמתו או ח"ו להיפך, וממילא מדקדק תיכף איזה בחור חסר לו בהיראה וכו'. משא"כ המתנגדים שבאין אצלן כל הבחורים גלוחים, וא"א להמשגיח לידע מצב היר"ש של הבחור מן הזקן המגולח, ואין עצה רק לעמוד ולהפשיל מכנסיו ותחתוניו של כל בחור ובחור ולפשפש היטב באשכיו אם רטובים ולחין או יבשים, ודעת לנבון נקל שכל זה כבר טורח גדול ולאו כו"ע נפתלי מקלב נינהו, וכמה מן המשגיחים מסתמא מתעצלין בבדיקתן, והתוצאות הרי הן לפנינו.

בין תבין א"כ כי דבר גדול דיבר הבעש"ט ז"ל, ויד החסידים על העליונה.

אף אני אטול גרעיני הרימון מקליפות שנתכסו בהן בעוו"ה.
א. נטיה מולדת לתכונות מסויימות היא דבר ברור ואין שום צורך לציטוטי רמבם פה. כל עוד אין וודאות של 100% (ואין) אז זה לא משליך על בחירה. זו רק מערכת תמריצים שונה וכל אחד יכול לבחור (למ"ד יש בחירה חופשית) אם להיענות לה או להתגבר עליה. עצם העובדה שאנשים בוחרים בדרך כלל במה שטוב ונוח (לפחות כשאין שיקולים ערכיים כנגד) היא עצמה עניין נכבד לענות בו, אבל גם זה לא תלוי בנטיות של אנשים מסויימים ולא לדעות של רמבמים.
ב. אדרבה במגולח אפשר להכיר יותר בקצב גידול השער, כי במגודל אין לדעת אם גידל שנתיים או חודשיים. אבל במגולח לפי גודש וגודל הזיפים בערבו של יום או למחרתו אפשר לדעת יותר. ורגליים לדבר שהסיבה שזיפים נחשבו במקומות וזמנים מסויימים למשהו גברי במיוחד היא בדיוק בגלל זה שפירושם שצמיחת השערות היא במהירות כ"כ שתיכף לגילוח צימוח, ואות לטיב פעולת גופו החסון כי כוחו כסוסון ובשרירי בטנו באלכסון יושיע העלמות מאסון וה' הטוב יכפר בעד.

לגבי א', קודם כל, הציטוט מהרמב"ם הוא לענין הקשר בין הפיזיולוגיה של האשכים לתשוקה מינית מוגברת, שזה ודאי לא מובן מאליו.

חוץ מזה, הרעיון שלך, שבעולם החרדי ידוע כ'נקודת הבחירה' של אליהו דסלר, הוא אמנם פשוט לכאורה, אך הרמב"ם לכאורה לא סבר אותו, שא"כ מה הקשה למשל מוחיזקתי את לב פרעה וכו'.

ובר מכל דין, ע"ש במו"נ ח"א פל"ה ותראה שלפחות לפי חלק מהתרגומים בעל אשכים חמים ורטובים *לא יכול* להיות ירא שמיים, וזה למשל מה שהכעיס את קאפח בתרגום ן' תיבון, אף שגם תרגום קאפח אינו מתקן כאן כלום לדעתי.

נקודת הבחירה של ר דסלר עד כמה שאני זוכר היא עניין אחר. הוא אומר שמתחתיה ומעליה אין בחירה והאדם עושה ככפוי, ואני סהכ אמרתי שזה שיש מסגרת של נטיות לא משפיע בכלל על הבחירה עצמה (בכל המצבים ולא רק בנקודה) אלא רק מציב תג מחיר גבוה יותר. ובזה אין שום חידוש ושום כלום, ברור שאנשים שונים במצבים שונים מרגישים פיתוי בגודל משתנה, וכולם עומדים בפני הבחירה אם להיענות לו או לא.

וחזקתי את לב פרעה ורדף הוא אמירה וודאית של ה' ולא רק הסתברות גבוהה (על ידי הגדלת הקושי) ולכן אכן קשה.

אם אכן אדם מסויים לא יכול בשום אופן להיות במצב מסויים זה אכן קושיה על הבחירה ואין טעם לצוות אותו ולתת לו שכר ועונש.