הרמב"ם כמבזה 'גדולים'

הפרק האהוב עליי ביותר ב'כפירותיו של הרמב"ם' מאת הוד כ"ק מרן שליט"א הוא הפרק "השקעת זמן בתלמוד או בפילוסופיה, ומיהו 'גדול'".

צריך לקרוא בקול:

אין כמו הרמב"ם בביזוי 'גדולים'. הרמב"ם הוא ענק בביזוי 'גדולים'. כדי ללמוד לבזות 'גדולים' כראוי צריך רק לפתוח רמב"ם. תלמיד אמיתי של הרמב"ם מבזה 'גדולים' עד עפר ללא הרף!

ובפה מלא קורא אני: ממשה ועד אתפשטותא דמשה בדורנו, הוד כ"ק מרן שליט"א, לא קם מבזה 'גדולים' כמשה.

האם אתם מכירים עוד מישהו שכתב על ה'גדולים' כמו הרמב"ם במאמר תחיית המתים שלו, בהאי לישנא:

וחושבים שהם מחכמי ישראל! והם הסכלים שבבני אדם, ויותר תועי דרך מן הבהמות, וכבר נתמלא מוחם משגעונות הנשים הזקנות ודמיונות נפסדים כנערים וכנשים.
עכ"ל.

על מי מדבר כאן הרמב"ם אם לא על אלישיב, קנייבסקי, שך, עובדיה ודומיהם?

אתם מוזמנים לקרוא שם ב'כפירותיו של הרמב"ם'. הרמב"ם כתב את הדברים בקשר לאדם שהוא מתאר אותו: *וחי ה' - יודע היה דרך הלכה*! הרמב"ם נשבע שאותו 'גדול' ארור היה "תלמיד חכם". הרמב"ם פוסל את אותו 'גדול' אשמאי בגין כך שהלה לא למד פילוסופיה והגשים את האלוהות.

ב'כפירותיו של הרמב"ם' מסכם הוד כ"ק מרן שליט"א:

"סכלים, בהמות, נשים זקנות, שגעונות, דמיונות - זה טיבם של ה'גדולים' וה'מרנים' החרדיים לפי הרמב"ם [...] הם "נקראים" "תלמידי חכמים, או חכמים, או גאונים", אך מה הם באמת? אפסים מאופסים" (עמ' 249).