ביזוי חיים מבריסק, מעניינא דיומא

כתב מטורף החצר הבני-ברקי, משה מרדכי שולזינגר, בספרו 'פניני הגרי"ז', עמ' לג, וז"ל:

סיפר רבנו הגרי"ז זצוק"ל שבילדותו ביום תשעה באב אחד עמד עם ילד אחר בבית המדרש ודיברו ביניהם. ושאל אותו אביו הגר"ח זיע"א: מה דיברו ביניהם? והשיב שהוא סיפר להילד ממאמרי חז"ל על חורבן בית המקדש שבגמרא מסכת גיטין בפרק הניזקין. ושאל הגר"ח: ומה אמר הילד? והשיב: הוא אמר שיש גירסא אחרת לסיפור אחד באחד מספרים החיצוניים. ומיד הרעים הגר"ח זיע"א בקולו הקדוש ויען ויאמר: דע לך שהילד הזה הוא אפיקורס, ואסור לעמוד בד' אמותיו, ויינו יין נסך.

עכ"ל מטורף החצר בספרו.

והנה בע"כ הערת אותו הילד היתה על הסתירות שבין סיפורי יוסף בן מתתיהו לאגדתות בפ' הניזקין שם.

אבל חיימ'ל זה, לשיטתו, היה צריך להכריז כאפיקורס לא רק על הילד המסכן אלא גם על רש"י.

ראו רש"י דניאל יא, ב:

הנה עוד שלשה מלכים וגו' - רז"ל אמרו בסדר עולם זה כורש ואחשורוש ודריוש שבנה הבית ומה ת"ל רביעי רביעי למדי. אבל בספר יוסף בן גוריון כתוב שהיה לו בן לכורש שמלך תחתיו לפני מלוך אחשורוש ושמו כמבישה.

עכ"ל.

כלומר, רש"י מקשה מ"ספר יוסף בן גוריון", היינו יוסף בן מתתיהו, על השוטה בעל סדר עולם. החמור בעל 'סדר עולם' "מסדר" את ההיסטוריה למפרע כרצונו: קובע שהיו רק שלושה מלכי פרס וממקם את אחשוורוש בין כורש לדריווש. טוען רש"י: הרי לפי יוסף בן מתתיהו היה לכורש בן שמלך לפני אחשוורוש, וכמבישה שמו...

נס אירע לרש"י שלא עמד שם ליד חיימ'ל הארור.

'כמבישה' שהזכיר רש"י הוא כנבוזי השני - ראו עליו כאן:

https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%96%D7%99_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99

הקשר לעניינא דיומא הוא דרך מגילת אסתר, אחד הסיפורים הדמיוניים והמופרכים ביותר בכל התנ"ך, ממנה נתלוצץ בשבועות הקרובים בבחינת משנכנס אדר מרבין בשמחה.

'אחשוורוש' מלך בפרס רק אחד - חשיארש, וביוונית 'כסרכסס'. ראו עליו כאן:

https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%A8%D7%A9_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F

הבעיה הקטנה היא שאחשוורוש זה עלה לשלטון רק בשנת 485 לפנה"ס, ואיך יתכן שמרדכי פעל בימיו? לפי המגילה היה מרדכי בן גלות יהויכין, שהתרחשה בשנת 597 לפנה"ס. כלומר, אפילו אם היה מרדכי תינוק בן יומו כשיצא מירושלים, עם עליית אחשוורוש הוא היה צריך להיות בן 112.

יש מסרחניקעס אפולוגטיקנים המנסים אפוא לתרץ שאחשוורוש אינו חשיארש אלא כנבוזי השני. הבעיה הקטנטנה היא שאם אפשר עוד לסלוח למחבר המגילה המדומיין על שיבוש 'חשיארש' ל'אחשוורוש', אין שום דרך להסביר כיצד התגלגל בפנטזיה שלו 'כנבוזי' ל'אחשוורוש'.

ועוד בעיה זעירה אחרת - לפי ההיסטוריונים מלך כנבוזי השני רק שמונה שנים, בעוד אחשוורוש של מגילת אסתר מלך שלוש עשרה שנה לפחות. חשיארש לעומת זאת מלך עשרים שנה.

נהנתי מאוד מדבריך. אם כן, לפי שיטתך, כל המגילה היא המצאה? או רק פרטים מסויימים?
ואם מדובר בהמצאה, האם לפי האמת פורים בכלל לא קיים ואין צורך להשגיח בדברי חז"ל בכל הנוגע ליום זה?