מדוע הושלך השבוע יהושע ענבל מבית הגר**"* **** שליט"א?

ממש לא תאומן האובססיה של יהושע ענבל ימ"ש.

השבוע, בעוד רבו ישראל יעקב פוזן נושם את נשימותיו האחרונות, הלך ענבל וקבע פגישה עם אחד מגדולי הדור שליט"א כדי להשמיץ בפניו את 'תלמוד בתרא' ו'אור הלבנה' ולבקשו שיחתום על מכתב איסור לעיין בהם ולהחזיקם בבית.

- ומי אתה? - שאלו אותו גדול שליט"א.

- אני יהושע ענבל, ראש כולל, מחזיר בתשובה ולמדן גדול - קרא ענבל בגאווה, והושיט לאותו גדול שליט"א את גליל זבליו המתכנה "יורה דעה".

- מאי משמע? - תהה אותו גדול שליט"א, עוד לפני שפתח את הספר - הרי 'יורה דעה' הוא שמו של הטור האחד מארבע הטורים שחיבר רבינו יעקב בן אשר ז"ל. לא מצאת לספרך שם חדש? 'מנחת יהושע', למשל? 'פעמון הענבל', נניח? למה לקחת שם של ספר קיים ומפורסם, ועוד כזה שהפך לשם אחד מארבעת חלקיו של ה'שולחן ערוך' הקדוש?

- אהמממ... אהמממ... - ענבל הסמיק, ונע במקומו במבוכה - אהממממ... חשבתי אולי שמדרכי הענווה להשתמש בשם ספר קיים ולא ללכת ברמות רוחא ולהמציא שם חדש.

- מדרכי הענווה? ברמות רוחא? נו נו... - הימהם אותו גדול שליט"א, ונטל לידיו את הספר לעיין בו.

לא יצאו רגעים אחדים, ואת חלל הבניין כולו ניסרה שאגה מחרידה:

- שייגעץ ארויס! צא טמא! ארויס פון מיין שטוב!

אותו גדול שליט"א, כבר בהשקפה ראשונה, מצא את ענבל באחד המקומות בגליל טואלט ספרו פוער פיו על האמורא הקדוש ריש לקיש זי"ע וכותב שהאמורא הקדוש סבל מדכאון, או מ"העדר סרוטונין", כלשונו ה"אקדמית" הטמאה של ענבל בהערה שם - דברי נבלה כאלו בתוך ספר המתחזה לספר תורני!

ענבל מיהר לשאת את רגליו ולהסתלק משם, בטרם יטילוהו משמשי הגדול שליט"א מכל המדרגות. כשהגיע ענבל לביתו, כביכול כדי להוסיף שבר על שברו, התבשר כי רבו, פוזן בן חולדה, נפח את נשמתו.

ואותו גדול שליט"א, להבדיל, ירד מייד לטבול במקווה שמתחת ביתו, בתקווה להיטהר מזוהמתו של ענבל שלהוותו החזיק בידיו כמה רגעים. מייד לאחר מכן ישב אותו גדול שליט"א אל השולחן ופתח את ה'תלמוד בתרא', אותו, בניגוד לזבלו של ענבל, לא קיבל במתנה אלא קנה בכסף מלא. ניגון הגמרא המתוק התפשט בחלל החדר, ותוך כמה דקות שבה אליו שלוות רוחו של אותו גדול שליט"א והוא נרגע עד כדי יכולת להמשיך בסדר יומו הגדוש.

עידכון כעת, ללא אחריות על הדיוק בפרטים:

יהושע ענבל ימ"ש סולק מכתיבה ועריכה בכתב העת 'ישורון' לאחר פעילות נמרצת של כמה אברכים מופלגים שליט"א, ביניהם האברך ר' טוביה שולזינגר שליט"א והאברך ר' חיים רוטר שליט"א, ובהשתתפות והכוונת הרה"ג ר' דוד כהן שליט"א.

בייאושו יצא ענבל לסבב בבתי גדולי ישראל שליט"א. בפני כל אחד מהם מקונן ענבל ומיילל על מר גורלו ומונה את "רודפיו", וביניהם שירבב גם את מחבר 'תלמוד בתרא' ו'אור הלבנה'.

אותו גדול שליט"א שדיברנו עליו אתמול הוא בצדקותו פרוש ומופרש מהוויות העולם. כמובן שאינו מחובר לאינטרנט ושאר טריפות כיוצא בו. את מחבר 'תלמוד בתרא' ו'אור הלבנה' לא ראה מעולם, רק הכירו מתוך ספריו וכמובן חשבו לאחד מגדולי וענקי דורנו.

וכאן אנו מגיעים לעוקץ הקומי, ובאמת אינני יודע עכשיו אם לצחוק או לבכות:

אותו גדול, גאון, צדיק ותמים שליט"א, סבור כעת בצדקותו ובתמימותו כי 'הרב רובין' המסתורי גם הוא אחד מסוגם של שולזינגר, רוטר וכהן הנזכרים, 'עצניק' או איזה קנאי-פרומער אשר קנאת ה' צבקות בוערת בו ובסערתה הוא  "רודף" 'מודרניים' למיניהם.

ומי גרם לכל זאת? האי שוטה, יהושע ענבל ימ"ש.

זה הזמן להכות בברזל בעודו חם!
שלח למקורביך המקשורים ל'גדולים' שהדליפו לך את המידע הנ"ל את דברי המינות של ישוע ענבל, אותם הוא מפיץ בריש גלי ומחטיא את הרבים. ראה למשל כאן בדקה 12:00 (וכן בתגובות) שמודה בע"ז וכופר באמונת הייחוד :
https://m.youtube.com/watch?v=uZff07UhG2I

https://www.hyehudi.org/%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%92%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%90%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2-%D7%A2%D7%A0%D7%91%D7%9C-%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%90/

גם שם של "ספר" אחר מאסופת הטואלט שלו, 'גבורת אנשים', העתיק יהושע ענבל ימ"ש משם ספר ידוע של הש"ך.

מה זה אומר, לדעתכם, כש'מחבר' מתחיל בהעתקות עוד בשלב של שם הספר, על גבי כריכתו החיצונית?

חסר כעת רק שענבל ידפיס סדרת "ספרים" חדשה עם השמות המקוריים: בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים.

לעיונו של אותו גדול שליט"א.

ב'חיבור' שלו שהוציא זה לא מכבר דווקא השתדל מאד ענבל להיות מקורי, וקרא לו 'חזקה בתרייתא'.

https://drive.google.com/file/d/1zsELRxPoPqtjeul53hK2vErXk4l41av2/view

פששש... איזה שם יצירתי. מהי 'חזקה קמייתא', שאוחזים כבר ב'חזקה בתרייתא'?

מעיון בתחילת הספר נראה ש'חזקה בתרייתא' הוא "מושג" שהמציא ענבל עצמו.

הספר מוקדש, לפי ענבל, לדיון ב"שאלה"... מיהו המוחזק כאשר יש ספק בפרט זה עצמו מיהו המוחזק?

"או דלמא אמרינן חזקה בתרייתא דאף שלא ידעינן אם יש לו דין מוחזק מ"מ כיון שמחזיק בידו במצב כזה שלא ידעינן מי מוחזק זה הופך אותו למוחזק" - כך ענבל בלשונו העילגת, ומשם מפליג בשטותו, ודאי שוב בהעתקות מכאן ומשם.

אז יש לנו, לפי יניב רזנאי ימ"ש, תיקון חוקתי שאינו חוקתי, ולפי ענבל יש לנו מוחזק שאינו מוחזק.

לא פלא שרבו, ישראל יעקב פוזן, ציווה עליו להאמין בקבלה. רק שם יש רישא דלאו רישא, נהורא דלא נהיר, וכיוצא. כעת יש גם את הגאון ה'חוקר תורני' ענבל שאינו ענבל, מחבר 'זיבולא בתרייתא'.

יהושע ענבל שר"י לא נח לרגע!

לאחר שסולק בבושת פנים מביתו של אותו גדול שליט"א לא העיז להראות שם פניו שוב, אבל אתמול בערב שלח שליחים בנסיון "להסביר" שזה לא כך אלא כך וכו'.

אותו גדול שליט"א לא התרשם. על שולחנו עמד באותו זמן כרך משניות טהרות, חלק א. אותו גדול שליט"א פתחו וברגע כמימריה הראה ל"שלוחים" במסכת כלים, פרק יד משנה ד:

הטמאין שבעגלה [...] הענבל.

הא לכם... הפטיר אותו גדול שליט"א, וה"שלוחים" יצאו חזרה אל משלחם, אבלים וחפויי ראש.

אצל אותו גדול שליט"א ענבל כנראה כבר גמר.

סתם להנאתי ולנחת רוח לפני מורנו כ"ק אדמור שליט"א.
אבקש לסתור אחד מהמיתוסים הגדולים שעליו בנה הטמא ענבל שר"י את יסודותיו.
טיעון העד הוא אחד מיסודות הגדולים של אמונתינו. כמעט כל שטיא ותינוק מנויגרשל ימ"ש עד השוטה הכלב המנוול שר"י אומרים כי לא יתכן שיאמינו כל העם שהיה מתן תורה לפני שישים ריבוא בני ישראל לולא היה כן במציאות. החלטתי לבוא כאן בשורות מועטות להסביר את ההסטוריה האמיתית והיאך נשתלשל האמונה הטפשית הזאת. ויה"ר שיהיו הדברים לנחת רוח לשם יחוד סמאל ולילית.
אפתח במשל פי לפני כמאתיים שנה חי שוטה אחד בשם אהרון קרלינר פרלללווווועעעווו והיה מנהיג לכמה עשרות חסידים שוטים בעיר נידחת באוקראינה. וליל שבת אחד פתח האתון את פיו וניגן שיר בשם 'יה אכסוף' ובשיכרותו כי רבה היו פניו אדומות משכרות והתלהבות. וכתב אחד מתלמידיו את השיר לזיכרון עולם בספר "ביצי אהרון " והוסיף כי ניגן רבינו את השיר בפני קהל רב ופניו בערו כלפידים.
לאחר שלוש מאות שנים כשערך האדמור מפינסק קרלין את שולחנו הזכיר כי ראה בספר עתיק יומין את הנוסח האמיתי של השיר וכי הוזכר כי ליהטה אש סביבותיו. ואף כי נטה קצת מן האמת בכ"ז האמינו כל חסידיו השוטים לדברים כי כבר הוזכר כן בספר ביצי אהרון.
לאחר עוד כמאתיים שנה כשערך האדמור מקרלין סטולין את שולחנו הזכיר כי ידוע שניגן אהרון את הניגון לפני עשרות אלפי חסידים וכולם ראו אש מלהטת סביבותיו. ויאמן העם כי באמת הוזכר כדברים האלה בספר ישן נושן וכבר הזכירו כן כמה וכמה מהאדמורים ואין פוצה פה לומר שקר אתה דובר.
לאחר אלף שנה כשהוציא האדמור מתולדות יוחנן מאיר אהרון מקרלין, סטולין, מפינסק, קרית גת, חולון. את ספרו בשם 'תחת אהרון' כתב בו כי לאדמור הזקן מקרלין היו מאה אלף חסידים שראו אש מלהטת סביב ואת האדמור מדבר מתוך האש את השיר יה אכסוף שניתן לו ישר ממלאכי השרת, וכל מילה בשירו היא ממש תורת אלוהים וכל העם רואים ושומעים קול מלאכים.
לאחר כאלפיים שנה מצא הרי כלבא שטיא הענבל את הספר תחת אהרון בכת"י עתיק עתיקא וגזר אומר כי אכן קול אלוהים יש כאן. כי היתכן שיאמר אדם כזה דבר ולא יגידו לו כי שקר הוא דובר???? ויענו כל העם יחדיו ויאמרו בואו ונישק יחד לביציו המזיעות של אהרון כי אלוהים הוא.