משא קודש הקדשים אור עולם הוד כ"ק מרן שליט"א - הדרן על מסכת שבת

באיזה דין בהלכות שבת טעה ה'משנה ברורה' טעות גסה?
כיצד ברגע האחרון בכל זאת ניצל ה'משנה ברורה' למעשה מהחטאת הרבים באיסור סקילה?
בדור בו יוצאים כה הרבה ספרי קשקושים / ליקוטים, מ'פסקי תשובות' של ש. רבינוביץ דרך 'אורחות שבת' ועד 'שמירת שבת כהלכתה', מיהו הצדיק היחיד בסדום שתפס גם הוא את ה'משנה ברורה' בשגיאתו הגדולה (חוץ מהוד כ"ק מרן שליט"א כמובן)?
על כל זאת במשא הקודש הערב מפי אור עולם הוד כ"ק מרן שליט"א. השיעור מיוסד על תלמוד בתרא הנדפס.

מראי מקומות למשא הוד כ"ק מרן שליט"א.

זהו רישום השיעור כפי שנאמר הערב, אבל עדיין כדאי לשמוע ההקלטה כדי לגלות מיהו הצדיק היחיד בסדום שבדור שפל כזה אשר תפס גם הוא את המשנה ברורה בטעותו הגסה, חוץ מהוד כ"ק מרן שליט"א כמובן.

מטעם הוד כ"ק רבינו מרן שליט"א, והריני מעתיק לשונו ככתבה:

עם זאת, לאור לימוד הסוגיא שוב כעת גם אני חוזר בי מפרט מסויים שכתבתי בתלמוד בתרא עוקצין דף מד ע"א בתוד"ה יבשו *ואני מבקש להחליף 48 מילים בתוס' שם עם המהלך החדש והטוב יותר שאמרתי בשיעור כעת.*
אני מוחק אפוא מנוסח התוס' הנדפס 48 מילים.
אלו הן המילים הנמחקות:
*ולפ"ז לא מקשי אשמואל לחודיה אלא אף אסתמא דגמרא דלעיל דקאמר דביבשו הן ועוקציהן פשיטא דהוו תלושין לענין טומאה ומהכא מוכח דהוו כמחוברין בין לענין שבת ובין לענין טומאה ודחי דהא כדאיתא והא כדאיתא והא דקתני יבשו הרי הן כמחוברין היינו לענין שבת אבל לענין טומאה תלושין הן*

סיבת המחיקה:
מה שמתחיל בו *ולפ"ז לא מקשי אשמואל לחודיה* הוא לשון שאינו מדוקדק, דמשמע דלא מקשי אשמואל לחודיה אבל מ"מ קשה גם לשמואל, ואין זה נכון כי לפי הנוסח הזה לשמואל לכאורה לא קשה כלל, שהוא איירי כשהאילן חי והפירות יבשים והתוספתא איירי בהיפך כשהאילן יבש והפירות חיים ומה עניין זה לזה.
וגם כל מה שכתוב אח"כ הוא דוחק גדול וכעת יש לי מהלך יותר טוב.
לכן אני מחליף את 48 המילים הנמחקות ב84 מילים אלו:

*וקשה דא"כ מאי פריך לשמואל דאיירי ביבשו הפירות והאילן חי ואומר רבי דסבר הש"ס דשמואל אתי דלא כר' יהודה דמטהר יחור של תאנה שנפשח ומעורה בקליפה (וכ"כ תוס' חולין קכח: ד"ה רבי בתי' ראשון) והך דאילן שנפשח ובו פירות וכו' הויא סיפא דההיא דירקות שיבשו באיביהן בתוספתא דעוקצין שם ולהכי פריך מינה דסיפא בע"כ כר' יהודה ודלא כשמואל ולהכי אע"ג דיבש האילן ואינו יכול לחיות פירותיו כמחוברין ומדסיפא כר' יהודה רישא נמי כוותיה ואה"נ דה"מ לשנויי דשמואל דאמר כרבנן אלא דבלא"ה משני לה שפיר*

במילים אלו מסוכם המהלך החלופי שעלה בדעתי בפרט זה בעת לימוד הסוגיא כעת שוב ואותו אמרתי היום בשיעור.
אני מבקש מכל מי שמחזיק עותק 'תלמוד בתרא' לסמן בתוס' דף מד ע"א ד"ה יבשו חצאי עגולה ולהעתיק בצד את הנוסח שנתתי כעת.
ואם אדפיס תלמוד בתרא עוקצין שוב או אם יודפס באיזה זמן אני מצווה להכניס שם תיקון זה יחד עם עוד איזה תיקונים קטנים שתיקנתי בהמשך הזמן.
אם הרמב"ם תיקן בספרו אחר שיצא לא טוב אני ממנו.

עכ"ד הוד כ"ק מרן שליט"א.
והא לכם צילום העמוד מס' תלמוד בתרא במקום אשר לדעת הוד כ"ק מרן רבינו שליט"א ראוי לתקנו, ומצווה לשמוע דברי חכמים.