תשובת הוד כ"ק מרן שליט"א ל"ביקורת" על 'כפירותיו של הרמב"ם' מאת ברנש בשם משה שוחט

מדברי הוד כ"ק מרן שליט"א:

שלחו לי מדבריו של ברנש בשם משה שוחט, שפירסם כעת בערוץ הטלגרם שלו "ביקורת" על 'כפירותיו של הרמב"ם'.

שוחט זה, חרד מצוי, הוא בעל הבנה מוגבלת, ועל דוגמה משעשעת לכך אצביע בהמשך. מכיון שבכל זאת אני נהנה מכל התייחסות לספר ולו מפי שוטים כמו יהושע ענבל ומשה שוחט, בבחינת פטטיא דאורייתא טבין, אני מפנה לדבריו ומתייחס אליהם בקצרה.

להלן לינק לפטפוטיו של שוחט:

https://t.me/+qxcK-nEy4shjZGI0

כאמור, שוחט זה, כחרד מצוי, הוא בעל הבנה מוגבלת.

דוגמה משעשעת לכך היא "הבנתו" את דברי הרמב"ם במו"נ א, נד.

כתב שוחט זה וז"ל:

"כך גם לגבי התפילות, הרמב"ם מתבטא לגבי בקשת משה רבינו שימצא חן בעיני ה', "שמי שידע האלוה הוא אשר ימצא חן בעיניו, לא מי שיצום ויתפלל לבד" (מו"נ א, נד). כלומר, אין בצום או בתפילות הכרח שה' יידע את האדם, אלא אם הוא נושא חן בעיניו".

עכ"ל.

טעה בהבנת הנקרא של הרמב"ם וחשב שכוונת הרמב"ם "שמי שידע האלוה" היינו אדם שאלוהים יודע אותו, ומזה יצא לו שהרמב"ם אומר שאלוהים יודע רק אנשים שמוצאים חן בעיניו, כלומר, יש אנשים שסתם כך אלוהים מסמפט אותם ויש אנשים שאלוהים משום מה לא סובל אותם...

לא הבין שוחט שוטה זה שכוונת הרמב"ם "שמי שידע האלוה" היינו אדם היודע את אלוהים, ועל זה כתב הרמב"ם שבעיני אלוהים מוצא חן רק אדם היודע אותו, היינו לומד פילוסופיה, ולא אדם הצם ומתפלל בלבד.

ובכן, מאליכם תבינו למה לצפות מ'מבקר' כזה... ושוחט זה, לפי הנראה, הוא עוד חרדי "פתוח". עד כדי כך "פתוח" שיש לו טלגרם ופייסבוק, והוא אפילו שומע 'שיחות' מברנש בשם פייבלזון, 'בעל מחשבה' ורבם של חרדים 'פתוחים' בדורנו.

עם זאת העלה שוחט זה בדבריו נקודה מעניינת - השימוש בביטוי 'חרדים' בספר 'כפירותיו של הרמב"ם', שלטעמו של שוחט הוא שימוש אנכרוניסטי.

למעשה, על נקודה זו נשאלתי כבר בידי עורך הספר מטעם ההוצאה, עוד בחודש יולי 2022, ואעתיק מן המייל שלי שאלתו ותשובתי אליו.

וז"ל שאלתו:

נתנאל שלום,
רפרפתי על הספר לפני העברה לעימוד.
רציתי לשאול לגבי השימוש לך במונח "חרדי" שחוזר על עצמו הרבה.
אני רואה שאתה משתמש במונח הזה גם לגבי דמויות מלפני 800 שנה, הכיצד? זה הרי מונח מודרני מובהק.
אשמח להבהרה.
תודה!
עכ"ל.

ובאה תשובתי הרמתה אז וז"ל:

שלום,
המונח "חרדי" אכן משמש היום בישראל להגדרת קבוצה ידועה, אך הוא נמצא בשימוש כבר מימי ההשכלה כמילה מקבילה ל"שמרן", "אורתודוקסי", "אדוק", בעל מאפיינים הדומים לאלו של החרדים בימינו: מתנגד להשכלה כללית ומסתגר מפני תרבויות אחרות.
אפשר לראות בכל מילון דוגמאות רבות לשימושים כאלו מתחילת ההשכלה, והם מבוססים על השימוש התנ"כי במילה זו בספר ישעיהו ובספר עזרא.
השתמשתי בספר במילה זו לסירוגין יחד עם מילים אחרות, בעיקר סביב הפולמוס על הפילוסופיה וספרי הרמב"ם. הדעות וההשקפות שהביעו הצדדים שם אכן היו דומות במידה רבה לאלו המובעות בויכוחים עכשוויים. גם מחברים אחרים שכתבו על הפולמוס אז השתמשו בהקשר זה במונח 'חרדים'.
ראה למשל גרץ, תולדות ישראל ה, עמ' 42: "החרדים התמימים, אלה שלא היה להם בעולמם אלא ארבע אמות של הלכה [...] החליטו כי הדעות הפילוסופיות של בן מיימון עזרו לרעה" וכו'.
ישראל נתנאל
עכ"ל.

האמת לאמיתה היא, כמובן, שבכוונה השתמשתי ב'כפירותיו של הרמב"ם' במונח 'חרדים' כדי ליצור חיבור בין ימי הביניים לימינו, ולהביע את הסלידה והבוז שאני חש כלפי חרדים/יראי שמיים עכשוויים וה'גדולים' המטומטמים שלהם.

עוד כותב השוטה שוחט וז"ל:
ושוו בנפשכם שכל זה לאחר עריכה של ההוצאה לאור (ודי להתרשם מאינספור הודעותיו ברשת כיצד נראה הספר לפני העריכה).
עכ"ל.

המציאות היא שהעורך מטעם ההוצאה לא התערב כלל בביזוי ה'גדולים' בספר ולא בשום עניין בספר בכלל, למעט במקום אחד - הלגלוג על ז.נ. גולדברג בתחילת ה'אחרית דבר'.

מכיון שז.נ. גולדברג מאד מפורסם אצל מזרחניקעס והם מכנים אותו 'הגרז"ן' וכיוצא, חשש העורך, ובשל כך השמטתי 'חחח' אחד. גם היה כתוב שם איזה חמש-שש פעמים 'גולדברג' בלי 'הרב', וכאן לא הסכמתי בשום אופן לכתוב 'הרב גולדברג', חוץ מבפעם הראשונה אז כתוב 'הרב זלמן נחמיה גולדברג' כדי שידעו מי הוא, אבל מעבר לזה זה עניין עקרוני אצלי לא לכתוב בשום אופן 'הרב פלוני' אלא 'פלוני' בלבד.

בסוף מחקתי את רוב ה'גולדברג' והחלפתי ב'הוא' וכיוצא, ועדיין השארתי 'גולדברג' אחד.

חוץ מזה נדפס הספר בדיוק כפי שיצא מתחת ידי, וההוצאה לא שינתה, לא החסירה ולא הוסיפה מאומה.

השוטה הנבל משה שוחט תיקן את ה"ביקורת" שלו אחרי דבריי...
לכן צילמתי את המסך הראשון ופירסמתיו בפייסבוק וכאן בפורום ביזוי גדולים. כאן הוא יהיה שמור לנצח, והכל יכירו את מידת הבנתו של שוטה חרדי 'פתוח' זה, תלמידו של פייבלזון.

לינק לפוסט ביזויו בפייסבוק:
https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=pfbid02K57B9VtRohitntRzpw3FX15qixAda9dE8f1Chdy3ERBZKFdZrhwRvn5Lo8TPqaFUl&id=100057415896294&mibextid=Nif5oz

בגללי מספר המנויים בערוץ הטלגרם של הנבל משה שוחט ימ"ש הוכפל... קודם היו לו 18, ובעקבות הלינק שנתתי באתריי יש כעת 35 שבאו לשמוע את שטויותיו הילדותיות ו"ביקורותיו" על ספרים.
האם היה כדאי?
אך מאידך הרי ביזיתיו עד עפר והראיתי לכל כיצד 'מבקר' זה כושל בצורה ילדותית בהבנת הנקרא של משפט בודד במו"נ.
מי יודע מה טיבו של שוחט קאקער זה? היכן למד? לאיזו קהילה משתייך?
אני יודע רק ששטינקער זה כתב/כותב אצל דבליצקי תחת הניק 'פלגינן', וכנראה הכירו מעבודתו כמחליפו של המנקה הערבי בבית המכירות 'קדם'.

בעניין טענת האי שוטה ונבל בן בליעל משה שוחט ימ"ש נגד הוד כ"ק מרן שליט"א, ראיתי היום דבר זה בספרו של יוסף דן, כרך יא - ראו בשתי השורות האחרונות:



מעניין שטענה דומה נגד הוד כ"ק מרן שליט"א טענה גם אותה פתייה, לאה מקובר-בורשטיין מאוניברסיטת אריאל, שעניינה נידון כאן:

https://whatgodcannot.blogspot.com/2020/11/blog-post.html?m=1#comments

ודברי הוד כ"ק מרן שליט"א אמת, ונשפט צדק.