יהדות בעידן המודרני
האם אתה רוצה להגיב להודעה זו? אנא הירשם לפורום בכמה לחיצות או התחבר כדי להמשיך.

דוד צבי הילמן: קווים לדמותו של פסיכופט בני-ברקי

עמוד 1 מתוך 2 1, 2  Next

Go down

דוד צבי הילמן: קווים לדמותו של פסיכופט בני-ברקי Empty דוד צבי הילמן: קווים לדמותו של פסיכופט בני-ברקי

הודעה על ידי משה זאב הכהן פעטש-געבער on Tue Jan 01, 2019 8:42 pm

לבקשת רבים, מעלה אני כאן את המסה המפורסמת שכתב הוד כ"ק מרן שליט"א לפני למעלה מעשור ונתפרסמה בהמשכים באינטרנט כידוע.

בהורמנא דהוד כ"ק מרן שליט"א זכינו אני וחבריי להוציא את המסה לאור בשנת תשס"ח כספר, יחד עם מסה נוספת מפרי עטו של הוד כ"ק מרן שליט"א: "אין חדש תחת השמש". ולפי מה ששמענו, עוד היתה לעיניו של מושאה, ואולי עוד זכה להרהור תשובה טרם נפח נשמתו וירד למדור התחתון שבגיהנום, ליטול שכרו משלם על פשעיו ומעלליו הרבים - ברוך היודע.

לרגל פתיחת הפורום החדש, נשתדל להעלותה כאן שוב, ועכ"פ את חלקה.

בהקדמתנו לספר כתבנו אז:

הקדמת המלבה"ד

הן כל יקר ראתה עינינו, מגילה עפה מארץ מרחקים כולה מחמדים וחיכה ממתקים, אשר הונף ואשר הורם מאת האיש הגדול בענקים גאון הגאונים רב הרבנים, שר התורה מנורה הטהורה נזר הזמן צנצנת המן, מופת הדור ופארו יחידו ופלאו גדול מרבן שמו, שמיים כיסה הודו והארץ האירה מכבודו, שמו הולך מסוף העולם עד סופו וממזרח שמש עד מבואו בכל מקום מוקטר ומוגש לשמו, [הוד כ"ק מרן שליט"א] (הנוסח במהדו"ק: למה זה תשאלו לשמו והוא פלאי, אך זה אשר ידענוהו בו נתכנה ואנחנו לא נדע עד מה: "הסטודנט לפילוסופיה").

וזאת אשר הניף ידו ויזל מים מדליו, יתפוצצו הררי עד ושחו גבעות עולם לבוא בנקרות צורים ובסעיפי הסלעים מפני פחדו והדר גאונו בקומו לערוץ הארץ, יכרת כל שפתי חלקות לשון מדברת גדולות, ושפל גאות אדם ושח גבהות איש צר ואויב דוד צבי הילמן שר"י, אשר פער פיו והגדיל לשונו ויבז בעיניו לשלוח יד באיש האלוהים מרנא ורבנא ר' יוסף קאפח זצוק"ל ובכמה גדולים עימו, ויעש בו [הוד כ"ק מרן שליט"א] (הנוסח במהדו"ק: הסטודנט) נקמות ויוקע את גווייתו לנגד השמש, ויתן את נבלתו מאכל  לעופות האינטרנט ולחיות בני-ברק, ויכתבהו על הספר וזה שמו נאה לו: "דוד צבי הילמן: קווים לדמותו של פסיכופט בני-ברקי".

ויוסף [הוד כ"ק מרן שליט"א] (הנוסח במהדו"ק: הסטודנט) עוד לנטות ידו שנית, ונוסף עליו קונטרס: "אין חדש תחת השמש", לגלות ערוות קנייבסקי וכת-דיליה מבני-ברק, אשר הרבו אשמה והבל בענייני שיעורי תורה, גם המה פערו פיהם בלי חוק באיש אלוהי הגאון מוהררא"ח נאה זצוק"ל, וישב להם [הוד כ"ק מרן שליט"א] (הנוסח במהדו"ק: הסטודנט) כגמולם בראשם וכאשר עשו כן עשה להם, ויערוך לפניו שולחן נגד צורריו בביאור היטב עד תכליתו, כאשר תחזינה עיניכם מישרים.

ואל נא אחי תרעו לשאול מפני מה לא דפסנו "הסכמות"  בראש הספר כדרך העולם כעת, דעו כי לא מחכמה שאלתם זאת!! כי גדול האיש הרב המחבר מאד מאד ואינו צריך להסכמה כלל ממי שהוא, ועאכו"כ בדורנו זה השפל אשר עבדים משלו בנו ושועלים קטנים מחבלים בכרמים יוצאים מבית קדשי הקדשים, עבדים רוכבים על סוסים ושרים הולכים על הארץ בעוו"ה, ואין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמיים, כי יעביר ממשלת-זדון ו"גדולים"-גללים למיניהם מן הארץ, במהרה בימינו.

משה זאב הכהן פעטש-געבער
Admin

מספר הודעות : 440
Join date : 30.12.18

https://bizuygedoylim.forumhebrew.com

חזרה למעלה Go down

דוד צבי הילמן: קווים לדמותו של פסיכופט בני-ברקי Empty Re: דוד צבי הילמן: קווים לדמותו של פסיכופט בני-ברקי

הודעה על ידי משה זאב הכהן פעטש-געבער on Tue Jan 01, 2019 8:50 pm




תוכן




פרק א -  מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו: ולמשומדים אל תהי תקווה
פרק ב -  דוד צבי הילמן: נביטתו של משומד עוכר ישראל
פרק ג -  מדוע כן אקנה (קניתי) רמב"ם פרנקל?! - תשובה למזרחניק תמים
פרק ד - מסעה של נשמתי אל הרמב"ם: סיפור אוטוביוגרפי
פרק ה -"מלחמות השם": מה היה בספר שהקים עליו קואליציה דמיונית בין ההונגרי השוטה יוסף צבי דושינסקי, למסרחניק הנאלח משה אביגדור עמיאל?!
פרק ו -  במחיצת מרנא ורבנא ר` יוסף קאפח זצוק"ל: בצילו חימדתי וישבתי ופריו מתוק לחיכי
פרק ז - יסכר פי דוברי שקר: האם ר` יוסף קאפח זצוק"ל "חזר בו", ח"ו, משיטת סבו?!  
פרק ח - אשכבתא דרבי
פרק ט - ואחוריהם אל היכל ה`: מלמד שהיה דוד צבי הילמן פוער עצמו ומתריז כלפי מעלה
פרק י - מי הוא אפוא הצ"ד ציד: צדיק מצרה נחלץ ויבוא רשע תחתיו

הטענה הא`
הטענה הב`
הטענה  הג`

פרק יא - משיב רעה תחת טובה לא תמוש רעה מביתו: דוד צבי הילמן נושך את היד שהאכילה אותו
הטענה הד`
הטענה הה`
הטענה הו`
הטענה הז`

פרק יב - נתעטש מלמטה סימן רע לו: דוד צבי הילמן והיגיינה אנאלית בבני-ברק
הטענה הח`
הטענה הט`
הטענה הי`
הטענה הי"א

פרק יג - פי חזיר כצואה עוברת דמי: דוד צבי הילמן מאבד את השליטה על צרכיו
הטענה הי"ב
הטענה הי"ג
הטענה הי"ד
הטענה הט"ו
הטענה הט"ז

פרק יד - ארל`ה והטיטולים

משה זאב הכהן פעטש-געבער
Admin

מספר הודעות : 440
Join date : 30.12.18

https://bizuygedoylim.forumhebrew.com

חזרה למעלה Go down

דוד צבי הילמן: קווים לדמותו של פסיכופט בני-ברקי Empty Re: דוד צבי הילמן: קווים לדמותו של פסיכופט בני-ברקי

הודעה על ידי מקצהרגליים on Wed Jan 02, 2019 5:43 pm

יורנו מורנו ושכרו כפול ממגד גבעות עולם לאי זה נביט לא פתח בקד ולא סיים בחביט כי דבריו צריכים תלמוד ואנו באנו עד קצווי עמוד אותות הוד כ''ק מרן שליט''א לא ראינו רק אוזן מילין תשמע קול הדף מתייפח בסתר לאמור לא חלתי ולא ילדתי ותמונה איננו רואים זולתי כלום ועינינו לנשיא דורנו צופיות שירד לגנו להלקות בששונים ולפניו תרדו''ץ דאבה ברגלים תרמסנה עטרת על גפי מרומי קרת לאמור לאסורים צאו לאשר בחושך קומו אורו ארור יושביה כבוד הלבנון אליהם יבוא ובקרבו ישים ארבו ישושום מדבר וציה ונהה נהי נהיה תחתונים למטה ונער קטון נוהג את העגלים חדשים כבקר יאכלו תבן ותהי להם ההלבנה לאבן לצמות בבור כדי חיותו ויוסיף עוד להלקותו מכה רבה ונקלה, ואנחנו תפילה.
כה פעיית צאן מרעיתו שליט''א בהדי כבשי דרחמנא מה מה מה לך

מקצהרגליים

מספר הודעות : 335
Join date : 02.01.19

חזרה למעלה Go down

דוד צבי הילמן: קווים לדמותו של פסיכופט בני-ברקי Empty Re: דוד צבי הילמן: קווים לדמותו של פסיכופט בני-ברקי

הודעה על ידי משה זאב הכהן פעטש-געבער on Fri Jan 04, 2019 3:06 pm

פרק  א
מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו: ולמשומדים אל תהי תקווה


----------- יעלה בקרוב -----------

משה זאב הכהן פעטש-געבער
Admin

מספר הודעות : 440
Join date : 30.12.18

https://bizuygedoylim.forumhebrew.com

חזרה למעלה Go down

דוד צבי הילמן: קווים לדמותו של פסיכופט בני-ברקי Empty Re: דוד צבי הילמן: קווים לדמותו של פסיכופט בני-ברקי

הודעה על ידי משה זאב הכהן פעטש-געבער on Fri Jan 04, 2019 3:08 pm

פרק ב
דוד צבי הילמן: נביטתו של משומד עוכר ישראל


----------- יעלה בקרוב -----------

משה זאב הכהן פעטש-געבער
Admin

מספר הודעות : 440
Join date : 30.12.18

https://bizuygedoylim.forumhebrew.com

חזרה למעלה Go down

דוד צבי הילמן: קווים לדמותו של פסיכופט בני-ברקי Empty Re: דוד צבי הילמן: קווים לדמותו של פסיכופט בני-ברקי

הודעה על ידי משה זאב הכהן פעטש-געבער on Fri Jan 04, 2019 3:10 pm

פרק ג
מדוע כן אקנה (קניתי) רמב"ם פרנקל?! - תשובה למזרחניק תמים


----------- יעלה בקרוב -----------

משה זאב הכהן פעטש-געבער
Admin

מספר הודעות : 440
Join date : 30.12.18

https://bizuygedoylim.forumhebrew.com

חזרה למעלה Go down

דוד צבי הילמן: קווים לדמותו של פסיכופט בני-ברקי Empty Re: דוד צבי הילמן: קווים לדמותו של פסיכופט בני-ברקי

הודעה על ידי משה זאב הכהן פעטש-געבער on Fri Jan 04, 2019 3:12 pm

פרק ד
מסעה של נשמתי אל הרמב"ם




----------- יעלה בקרוב -----------

משה זאב הכהן פעטש-געבער
Admin

מספר הודעות : 440
Join date : 30.12.18

https://bizuygedoylim.forumhebrew.com

חזרה למעלה Go down

דוד צבי הילמן: קווים לדמותו של פסיכופט בני-ברקי Empty Re: דוד צבי הילמן: קווים לדמותו של פסיכופט בני-ברקי

הודעה על ידי משה זאב הכהן פעטש-געבער on Fri Jan 04, 2019 3:18 pm


פרק ה
"מלחמות השם": מה היה בספר שהקים עליו קואליציה דמיונית בין ההונגרי השוטה יוסף צבי דושינסקי, למסרחניק הנאלח משה אביגדור עמיאל?!




----------- יעלה בקרוב -----------

משה זאב הכהן פעטש-געבער
Admin

מספר הודעות : 440
Join date : 30.12.18

https://bizuygedoylim.forumhebrew.com

חזרה למעלה Go down

דוד צבי הילמן: קווים לדמותו של פסיכופט בני-ברקי Empty Re: דוד צבי הילמן: קווים לדמותו של פסיכופט בני-ברקי

הודעה על ידי משה זאב הכהן פעטש-געבער on Fri Jan 04, 2019 3:22 pm



פרק ו
במחיצת מרנא ורבנא ר` יוסף קאפח זצוק"ל: בצילו חימדתי וישבתי ופריו מתוק לחיכי









פרק ז
יסכר פי דוברי שקר: האם ח"ו "חזר בו" ר` יוסף קאפח זצוק"ל משיטת סבו?!







----------- יעלה בקרוב -----------


נערך לאחרונה על-ידי משה זאב הכהן פעטש-געבער בתאריך Thu Nov 07, 2019 2:22 am, סך-הכל נערך פעם אחת

משה זאב הכהן פעטש-געבער
Admin

מספר הודעות : 440
Join date : 30.12.18

https://bizuygedoylim.forumhebrew.com

חזרה למעלה Go down

דוד צבי הילמן: קווים לדמותו של פסיכופט בני-ברקי Empty Re: דוד צבי הילמן: קווים לדמותו של פסיכופט בני-ברקי

הודעה על ידי משה זאב הכהן פעטש-געבער on Fri Jan 04, 2019 3:25 pm

פרק ח
אשכבתא דרבי



----------- יעלה בקרוב -----------

משה זאב הכהן פעטש-געבער
Admin

מספר הודעות : 440
Join date : 30.12.18

https://bizuygedoylim.forumhebrew.com

חזרה למעלה Go down

דוד צבי הילמן: קווים לדמותו של פסיכופט בני-ברקי Empty Re: דוד צבי הילמן: קווים לדמותו של פסיכופט בני-ברקי

הודעה על ידי משה זאב הכהן פעטש-געבער on Fri Jan 04, 2019 3:27 pm


פרק ט
ואחוריהם אל היכל ה` - מלמד שהיה דוד צבי הילמן פוער עצמו ומתריז כלפי מעלה





כאמור, נתעוררתי לכתיבתה של מסה מקיפה זו, בעקבות המכתב שנתפרסם ברשת האינטרנט מאת הצורר המשומד דוד צבי הילמן ימ"ש.

במכתב זה, אותו הנבל, מגללי צואת האדם אשר בבני-ברק, ניצב לו פתאום והפשיל מכנסיו ברשות הרבים, פער פיו של מטה והתחיל נזקק לנקביו קבל עם ועולם, לבזות ולנבל את כבוד קדושת מרנא ורבנא ר` יוסף קאפח זצוק"ל, ואגב כך מחרף ומגדף כמה גדולים, ביניהם הרב קוק, ועוד ועוד.

בפרק שלפנינו, מעתיק אני תחילה את מכתבו של אותו המזוהם, ככתבו וכלשונו, ואז מייחד  עליו תשובות בארבע הפרקים הבאים, על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון. בע"ה לא אניח שום טענה מטענותיו בלא מענה, להקהות ולשבר את שיניו, ולסכור את כרכשתו, נקבים נקבים חלולים חלולים, אשר דחק עצמו לפעור בכל כוחו ולהתריז ולשלשל משם יותר מכפי כוחו, עד שהביאתו לידי תחתוניות ונתגלה בפירועו ובקילקולו לעיני כל רואה, לבושתו ולבושת ערוות אימו, כן יאבדו כל אויביך ה`.

ולפי שספרתי ומניתי לאותו המשומד הצורר ימ"ש במכתבו, שערך בין הכל שש-עשרה טענות להפיח כזביו, אף שהוא, שר"י, לא חילקן כל אחת ואחת בפני עצמה אלא התריזן כולן בנשימה אחת, בלא סדר ובלא משטר, מכל מקום, בתשובותי עליו, למען הסדר הטוב, אפריד טענותיו זו מזו, ואמנה כל אחת מהן לחוד: הטענה הא`, הטענה הב`, הטענה הג`, וכו` וכו`.

וכל אחת מאלו הטענות, קודם שארמוז להן, אכתוב בפירוש: אמר המשומד הצורר ימ"ש, ואז ארמוז על אותה הטענה, ולא אחזור להעתיק שוב כולה, אחר שכבר היא נעתקת בתוך כלל המכתב כולו, בפרק זה. ואז אתחיל בתשובתי עליה, וקודם אכתוב: אמר הכותב, לשים אות וסימן להבדיל בין דברי אותו המשומד הצורר ימ"ש, לתשובתי עליו, ואז אכתוב כל דברי  תשובתי, והמעיין יבחר.

וקודם נעתיק אותו המכתב כולו, כמו שאמרנו.

ויפתח ה` את פי האתון ויאמר:


בס"ד כ` אדר תשס"ב

התעלמות מהדירי רמב"ם פרנקל מתרגומי רי"ק

מע"כ ידי"ע הג"ר .......שליט"א
נתבקשתי להגיב על הכתוב במאמר הר"פ כי אני הוא שכתבתי את הקטע של המקו"צ המובא במכתב הזה ואת ציוני סה"מ דמהדורתנו. וזה החלי.
הכותב התמים הזה נמצא בתוך חוג שבו נחשב הרי"ק לגאון וצדיק ואחד מגדולי ישראל ושתרגומו עדיף אצלם מתרגומי התיבונים ושאר המתרגמים ומאמין שתרגומו למ"ע הראשונה הוא האמת לאמתה והיטב חרה לו העלמת האמת וביזוי הרי"ק וחושב שזה בגלל שמועות בב"ב שכופר בזוהר או משום שהוא מזרחניק. עכ"ד.
נתחיל מסוף דבריו. כתבנו "הרב הגאון רש"ב זכר צדיק לברכה" ולא כתבנו כך על הר"ק משום שאינו מגיע לקרסוליו של רש"ב לא בתורה ולא בצדקות.
מי שההדיר את תשובות רבנו הראב"ד וכתב עליו מ"ש הרי"ק בהערתו לתשו` מ"א אינו צדיק אלא...
ולא רק את הראב"ד ביזה. גם ברבנו אברהם בן הרמב"ם העיז פניו וכתב ברוב חוצפתו שהעיד עדות שקר בשם אביו הרמב"ם כי לא הבין את מה ששמע מפיו, כך כתוב בפירושו של הצדיק הזה להלכות מילה רפ"ג ראש עמ` תש"א. וכעין זה כ` עליו בפירושו להל` תפלה סוף עמ` קפ"ו.
כבר אמרו המליצים: אם ראשונים [בעינינו] בני מלאכים אנו בני אנשים ואם ראשונים [בעינינו] בני אנשים אנו כחמורים.
עוד דוגמאות לצדקותו וגאונותו:
בפירושו להל` ע"ז פ"ד סוף עמ` תט"ז כ` הרי"ק בזה"ל וכתב עליו מרכבת המשנה (אלפנדרי) דברי המחבר וגו`. וזה שקר וכזב שלא היה ולא נברא אלא בדמיונו של "הגה"צ" הלז. ר` אהרן אלפנדרי (מח"ס יד אהרן) לא כתב את זה לא בספרו מרכבת המשנה ולא בשום ספר אחר מספריו.
כיו"ב כ` הרי"ק בפירושו להלכות ברכות פ"ג סוף עמ` תק"ל וז"ל: "ושם הוסיף ר"י כולי, עי` בס` שייכנה"ג, ובני חייא סי` ר"ד, והרמ"ז. ומהר"ם בן חביב בחידושיו האריך בזה" וכו`. וגם זה שקר וכזב שלא היה ולא נברא אלא בדמיונו של הרי"ק. שום מחבר שהנוטריקון של שמו הרמ"ז לא כתב שום דבר בנדון זה. הגאון הרי"ק מצא כתוב בדברי ר` יעקב כולי והרמ"ז מהר"ם בן חביב, ולא ידע הרי"ק שהר"י כולי היה נכדו של מהר"ם בן חביב, ולא ידע שפתרון הר"ת והרמ"ז הוא והרב מר זקני. והסיק הרי"ק מסברת כריסו שנפלה שם טעות הדפוס וכדי לתקן את הטעות הוסיף מדעתו הרחבה נקודה אחרי תיבת והרמ"ז וגם הוסיף וא"ו החיבור לתיבת מהר"ם. וייצא העגל הזה. (אדם ישר הי` כותב "איני יודע פי` הר"ת" או "נראה לי שכך פירושו".) `
ואע`פ שהעמידוהו על טעויותיו לא תיקן אותן בכרכים הבאים. בכלל אין בספריו שום תיקון טעות (חוץ מטעויות הדפוס) לא בתרגום המו"נ ולא בפירושו ליד החזקה ולא בתרגום פיהמ"ש. היאומן שלא טעה הרי"ק אף פעם אחת בכל הספרים הענקיים הללו?!
אין לתבוע ממנו שיהא מודה בטעיותיו כרבותינו החזו"א והרא"ם שך זללה"ה וכיו"ב. אבל אפילו כהפרופיסורים ההגונים אינו נוהג. הפרופ` בלאו מהדיר תשובות הרמב"ם הודה לרי"ק "תודה כפולה ומכופלת" על טרחו והדפיס (בסוף ח"ג) את תיקוניו ותיקוניהם של אחרים [בשמם!] ולא בוש בזה.
גם הפרופ` ליברמן הדפיס "קונטרס תיקונים והשלמות לתוספתא כפשוטה סדר מועד" וחזר בו שם מכמה דברים וכתב בסופו "והנני מסיים בתפילה שאזכה לבער את כל הפסולת שבתוספתא כפשוטה לסדר זרעים ולסדר מועד ולתקן את הכל בסוף סדר נשים". כי מדען הגון היה. רק בספרי ה"אחד מגדולי הדור" "הגאון" וה"צדיק" אין שום פסולת. אין שום טעות. ולא חזר בו משום תיבה שכתב בפי` הרמב"ם ובכל תרגומיו ובכל הערותיו. לזה יקרא גאוון פתלוגי ולא גאון ולא צדיק.
הוסף לזה את הקללות והחירופים וההשמצות שכ` על שונאיו המפוזרות בפירושו לרמב"ם (וקצת מהן כתב בל` ערבי כדרך הלצים האשכנזים שכותבים דברים כאלה במאמע-לשון כדי שתשתמר עסיסיותם) ויתבאר לך פרצופו הרוחני.
לדוגמא: בפירושו להל` אבל עמ` ר"ב כ` בזה"ל: "...וכאשר שמעה קבוצת ארורים בזוים שפלים נתעבים את ההוראה טענו בשקר שהגרע"י אמר לעשות לו לויה ואני כוונתי לבזות את הנפטר ולא עשיתי... אף אחד מאותם הזבים והמצורעים לא השתתף בלויתו ובקבורתו ורק אני לוויתי אותו והשתתפתי בקבורתו תקברם אמם לאותם הארורים עכ"ל הטהור. היש פנינים כאלו גם בחיבורי שאר "גדולי ישראל" החרד"לים?
אם כפר בזוהר או לא, לא פגשתי בספריו, אבל מצאתיו בהערה לפיהמ"ש מקואות פ"ח מ"ה שופך בוז על מ"ש הרוקח ומהרי"ל והאר"י שהוב"ד באו"ח סי` תר"ו בד"מ וט"ז ומג"א שהטובל משום תשובה צריך לטבול ג"פ. ומכנה אותם "בעלי הדמיונות המצריכים ג"פ ויש ז"פ כאילו היו גלגולו של נעמן" עכ"ל הט`.
וכשמצא כתוב בהל` ע"ז פי"א ה"י "וכל אותן הקולות והשמות (ההדגשה של הרי"ק) המשונים והמכוערים לא ירעו וגם היטב אין אתם" פירש (בהערה לסהמ"צ מל"ת ל"ה) שכוונתו למה שקוראים בימינו "שמות קדושים" (המרכאות של הרי"ק). כל כך הושרשה בלבו השנאה והבוז למקובלים עד שבמצאו ברמב"ם "השמות המשונים והמכוערים" אין שום ספק בלבו שהכוונה לשמות הקדושים! כי איזה שמות יכול הרמב"ם לכנות מכוערים אם לא השמות הקדושים של המקובלים שנואי נפש הרי"ק וזקנו.
הטענה שהעלמנו את ה"אמת" של "התרגום הנכון" אינה אמת אלא שקר. כי בסוף הצטוט מן המקו"צ חיסר הבחור (אם בזדון או בשגגה איני יודע) את המלים "ועיין ציוני סה"מ שם במהדורתנו ולא עיין ולא ראה שכתוב שם "שמשמעות אעתקאד הוא להיות משוכנע באמיתותו נכונותו של איזה דבר ויש לתרגמו גם לידע כבמנין המצות הקצר וביסוה"ת שם... והתרגום להאמין אינו מדויק כי להאמנה ואמונה סתם משמש בערבי השרש אמן וכו`". ובשגגה נשמט שם שדברים אלו לוקחו מן הגאון ר"ח העלר ז"ל בהערותיו לסה"מ ונבקש מכל מי שבידו סה"מ שלנו לרשום ד"ז בגליון ספר! והרי"ק הביא בפירושו ליסוה"ת את דברי הגרח"ה מתוך ס` עבודת המלך וחלק עליו בזה"ל: ומ"ש בשם הגרח"ה שיש במובן אעתקאד גם ידיעה אינו נכון אלא מובנו רק ידיעה.... ומתרגם סה"מ הטעה רבים באי ידיעתו עכ"ל. וכ"כ הרי"ק במצות ל"ת מ"ז: "וכבר העירותי פעמים רבות שאין לתרגמה בשום אופן אמונה".
ודע שמ"ש הרי"ק "ומתרגם סה"מ" בלשון יחיד אינו נכון. כי כך תרגמו כל מתרגמי סה"מ דהיינו ר"מ ן` תיבון ור"ש ן` איוב ובעל התרגום שהביא הרמב"ן.וכך תרגם ר` שמואל ו` תיבון בכל מקום שהוזכר שרש "עקד" במורה נבוכים וכך תרגם ר` יהודה ו` תיבון בכל מקום שהוזכר בכוזרי. [בכוזרי סוף מאמר ב` כתוב במקור הערבי אלארא ואלאעתק אדאת ותרגמו הדעות והאמונות. וכ"כ ד"ר אבן שמואל בתרגומו החדש המצויין]. התיבונים תרגמו כך בכל מקום בכל הספרים הנ"ל כי דקדקו מאוד להיות נאמנים למקור הערבי ותרגמו דוקא כך כדי שיידע הקורא שכתוב במקור אעתקד ולא לשון אחר. (משא"כ הרי"ק שתרגם פעמים רבות מאד בלשון אמונה ולא חש למה שצווח שהמתרגם כך "הטעה רבים באי ידיעתו". ושבשום אופן אין לתרגמה אמונה.") ואילו היו מתרגמי סה"מ נוקטים כאן לשון ידיעה היו טועים בזה טעות גסה. כי עי"ז היו מטעים את הקורא ומודיעים לו שבמקור הערבי לא כתוב כאן עאתקד (אלא מלה משרש עלם או ערף וכיו"ב) שאף פעם אחת לא תורגמה בסה"מ (בשלשת התרגומים) בלשון ידיעה. בציונינו לסה"מ מ"ע א` רשמנו את כל המקומות שהוזכר אעתקד בסה"מ וכיצד תרגמוה שלשת המתרגמים. וגם במו"נ לא תורגמה בלשון ידיעה, ובמ"ש הרי"ק שמתרגם סה"מ טעה והטעה הוכיח שאין לו שום מושג בשיטת תרגומי התיבונים וחבריהם שהקפידו על נאמנות למקור ואפילו כשעי"ז נפגמת ההבנה). ואילו ידע את זה הרי"ק היו נופלות הרבה מהשגותיו על התיבונים .
והרי"ק עצמו כתב במ"ע קנג הערה 44: וכדי שלא אתרגם בשתי מילים תרגמתי "אמונה". כלומר מאהבת הקיצור וכדי שלא לתרגם בשתי מילים התיר לעצמו לכתוב שקר. גם לא טרח ללמדנו מה הן שתי המילים שהיה ראוי לתרגם בהן ולא תרגם.
במל"ת שס"ב תרגם "מאמין תורת משה" וכתב בהערה שכבר העיר כמ"פ שאינה סתם אמונה אלא ידיעה והשקפה וכו`.

ובר"פ חלק תרגם אמונות וכ` בהערה שתרגם כך מפני שכך תרגמו רוב הראשונים, ושכח את מ"ש שהמתרגם כך "הטעה רבים באי ידיעתו", ובמקומות רבים תרגם הרי"ק בלשון אמונה בלי שום הערה.
בי"ג עיקרים בפיה"מ פ` חלק תרגם הרי"ק והיסוד השביעי... שנאמין שהוא [משה רבינו] אביהן וכו` והיסוד השמיני... שנאמין שכל התורה. ובסוף העיקרים: שזו תועלת באמונה. ובסוף משנה א: שצריך להאמין. וכן תרגם אלאעתקאדאת האמונות בפיה"מ לברכות פ"ט ריש מ"ז.
ושם בפיה"מ קרוב לר"פ חלק מדובר על כמה כתות בנ"א, בכת הראשונה תרגם הרי"ק סוברת ובשניה תרגם מאמינה. במקור הערבי בשתיהן תעתקד. והמעיין בתרגומו בלי עיון במקור "ישבור את ראשו" להבין מאי שנא הראשונה מן השניה שזו סוברת וזו מאמינה ולא יתגלה לו מדוע נהג בדברי רבינו ז"ל כמתרגם סיפורי בדים שנוקט במילים שונות לשם גיוון.
ולא עוד אלא שבתוך דברי הרמב"ם על הכת הראשונה כתב תרגום שלישי לאתעתקד , לא אמונה ולא סברא אלא דעה.
ומכאן מודעה לת"ח ובני תורה שחפצים לדקדק בלשון הרמב"ם בספריו הערביים (כמו שהורגלו לדייק בס` היד) שלא יסמכו על תרגומי הרי"ק בלי עיון במקור הערבי. כדי שלא ייגעו לריק להבין את שינויי הלשונות אשר יצר הרי"ק (ועז"נ ארור משגה עור).
עוד דוגמאות להנ"ל:
בכמ"ק במו"נ מדובר במאמיני קדמות העולם ומאמיני גשמות הבורא. בפרקים המדברים על הקדמות (ח"ב פיג-טז) נקט הרי"ק 15 פעמים לשון סברא (סוברי הקדמות וכיו"ב) ולגבי הגשמות נקט עפי"ר לשון אמונת הגשמות מאמיני הגשמות להאמין בגשמות (עי` חלק א` ספל"ה וספל"ו וספמ"ו) אבל ברפנ"ג תרגם סברת הגשמות ושסובר הגשמות. בקטע הקטן שבספל"ו תרגם פ"א לשון אמונה וב"פ "להיות בדעה" ופ"א הוכח לו.
בח"א רפס"ג (ריש עמ` קסד) תרגם מאמיני הרוחניות.
בח"ב רפל"ג (ריש עמוד שצא) תרגם "סובר מציאות ה` כל שכן שיסבור נבואה אלא מטרתי להזכיר השקפות "מאמיני ה"`.
הרי לפניך "בנשימה אחת" ממש ב"פ סברא ופ"א אמונה. וכתב בהערתו "מעתקד" ותרגמתי מאמיני מתוך קלישות אם כי אינה אמונה סתמית אלא דעה בסיסית עכ"ל (מה נתכוון במלה "קלישות" איני יודע), והמעיין במקור הערבי רואה שגם גבי מציאות ה` וגם גבי נבואה כתוב יעתקד ולמה תרגם בהן סובר ולא תרגם מאמין (מתוך קלישות). בתחלת פתיחת המו"נ (הערה 7) כ` הרי"ק שאעתקאד אינה אמונה כתרגום הר"ש ן` תיבון ושרבינו עצמו תרגמה ברה"ל יסוה"ת "לידע", וכשהגיע הרי"ק אצל ציון 63 וציון 65 "שכח" את מש"כ בציון 7 ותרגם שתי המלים "קואעד אלאעתקאד" = יסודות האמונה. (ולא טרח כלל להתנצל על זה בהערותיו). ואצל ציון 85 המציא תרגום נוסף למונח אעתקאדאת.והוא השגה. ואצ"ל שהר"ש ן` תיבון לא סטה סטיה כל שהיא מנאמנותו למקור הערבי ותרגם גם כאן (כדרכו בכל ספר מורה הנבוכים) האמנה." .
גם בפה"ג חולין פ"א (אצל ציון 28) תרגם הרי"ק אמונה (בלי שום התנצלות)
עיקר שכחתי. הי"ג עיקרים (אשר יסד הרמב"ם) כתובים בסידורי התפלה וכל כלל ישראל קוראים אני מאמין באמונה שלימה. ולא אני יודע בידיעה שלימה.
מכל הנ"ל יובן שהטעם שלא הזכרנו את הרי"ק ואת תרגומו כי חששנו פן נהיה לבוז (בעיני המכירים את טיבו ואת ערך תרגומו).
אגב. איננו היחידים הנמנעים מהזכרת שמו של הרי"ק. כך נוהג רבנו הגר"ח קנייבסקי שליט"א בדרך אמונה ובשערי אמונה. וכך נהגו נכדי הכף החיים זצ"ל שהדפיסו מסכת שביעית עם כל המפרשים עם תרגום חדש לפיהמ"ש עפ"י צילום המקור הערבי שבכי"ק של הרמב"ם וכמובן שהשתמשו גם במהדורת הרי"ק ולא הזכירו לא אותו ולא את מהדורתו וכתבו בהקדמתם שעשו מעשיהם על פי הוראת מאורי הדור הגאונים הגדולים רבי` וכו`. וכך נהגו גם משאר חכמי עירנו שלא הזכירו שמו בהשתמשם במהדורתו. וראוי להחרד"לניקים התמימים לשפוך חרונם גם עליהם וגם על הר"ב משנת יוסף (עמ"ס שביעית) שכתב ב"מפתח הספרים" שלו אצל כל אחד ממחברי זמננו הג"מ [הגאון מורנו] חוץ מ"אחד מגדולי `שראל" הלז שכ` עליו רק מהר"י קאפח. גם לא ברך אותו בברכת שליט"א שבירך בה את שאר חכמי דורנו.
את הערכתו את בני הישיבות גילה הרי"ק בפמפלט שכתב נגדם שקראתיו לפני זמ"ר ונשכח ממני תכנו ונשאר אצלי רק הרושם שנכתב מתוך שנאה. רק "פנינה" אחת נשארה בזכרוני והיא שאחת מן האשמות שהאשימם הרי"ק הוא שנודף מהם ריח זיעה...
על נוסחאותיו של הרי"ק בס` היד יש להעיר שלא טרח לעיין בספרי הדפוס שנדפסו קודם דפוס ויניציאה משנת של"ר ולא פגעה בהם הצנזורא הנוצרית.
דוגמאות:
1) ביסודי התורה. רפ"ה סוף אות ב` כ` הרי"ק; "ונוסחתו [של הלח"מ] הטעתו שכתוב גזרה אבל לנוסח כ"י שכתוב שמד אין מקום לדיוקו" וכל דבריו מורים על` חסרון ידיעה:
א) שהנוסח כ"י אינו רק בכ"י אלא בכל ששת (או שבעת) הדפוסים שקדמו לד"ו של"ד שלא שובשו בגלל הצנזורא.
ב) שהלח"מ למד בדפוסים הבלתי מצונזרים (רק אחרי שהתחיל לכתוב את ספרו נדפס דפוס ויניציאה של"ד המצונזר) ובספרים שלמד בהם לא היתה שום נוסחא שהטעתו. *
ג) שהדפוס של הס` לחם-משנה שובש הרבה בגלל הצנזורא, ובמהדורת רש"פ סולקו ממנו השיבושים הללו, והרואה את דברי הלח"מ שבמהדורת רש"פ יראה שאין שחר לדברי הרי"ק.
2) בהערה פ"ב להקדמת הרמב"ם כתב הרי"ק כל מקום שכתוב בדפוסים גמרא בכ"י .תלמוד... גם בהל` מלוה פט"ו... כתוב בכ"י תלמוד. וגם כאן גילה בורותו. כי בכל הדפוסים הישנים הנ"ל כתוב תלמוד ולא גמרא.
3) בהל` ממרים פ"ג רה"א כותב הרי"ק: כ"ה נוסח ההלכה בכל כתה"י שברשותי ובנדפס שינו את פניה עד לבלי הכר. וכ"כ שם ברה"ב: כ"ה נוסח ההלכה בכל כ"י שברשותי ובנדפס הוסיפו וגרעו ושינו עד לבלי הכר.
וכל זה כתב מחסרון ידיעתו שהיתה צנזורא בעולם ושבדפוסים הבלתי מצונזרים לא הוסיפו ולא גרעו ולא שינו. ואין כתה"י שברשותו משובחים בזה יותר מן הדפוסין הישנים.
4) בפה"מ לחולין פ"א מ"ב כתוב בפנים משומד והעיר הרי"ק בהערה 17: כ"ה בכל כתבי יד ובנדפס המירה ל"מומר".
כאן גילה הרי"ק שלא עיין בפיהמ"ש שבדפוסין הישנים שכתוב בהם משומד. גם לא ידע שהתיבה מומר (במשמעות משומד) אינה כתובה בשום ספר שנדפס קודם הצנזורא.
וכן הרבה חסרונות ושיבושים שתלה "בנדפס" אינם אלא משום שלא`עיין אלא בדפוסים המאוחרים המצונזרים.
חושבני שיצאתי יד"ח לברר למה אין להתחשב בהרי"ק ואין לסמוך על תרגומיו.
עד כאן על מה שנשאלתי כי אני האחראי להכתוב במקו"צ בענין מתרגמי` סה"מ.
וארשה לעצמי להעיר על מה שלא נשאלתי.
בענין הרב קאלישער. כבר כתב הבחור הלז בעצמו שס` עבודה תמה הביא את כל דברי הרב קאלישער וא"כ יצאנו יד"ח בציונים לעבודה תמה כי המעיין בציונינו לעבודה תמה יראה שם את כל דברי הרב קאלישער ולא ייעלם ממנו שום דבר בגלל שלא רשמנו את ספרו של הרב קאלישער בפני עצמו.בענין הרב קוק. א. גם החזו"א לא הזכיר את שמו כשהביא את ההיתר שלו להרכיב כלאי אילן בשרשים וסתר את דבריו. גם בספר דרך אמונה לא הוזכרו הרב קוק וספריו.
ב. עצתי לבחור התמים שיעבור על כל שבת הארץ וירשום את הדברים שהפסידו לומדי הר"מ דהרש"פ ע"י השמטת הציונים לשבת הארץ. כל הדברים שבשבת הארץ על הרמב"ם עצמו (ולא על דברי חז"ל שהובאו ברמב"ם) ונושאי כליו שלא הובאו כבר אצלנו בשם חכמים שקדמו להרב קוק בזמן ובמעלה. חושבני שכשיידע את מספרם יפוג צערו קצת (כי נער יספרם).
עוד שקר כ` הרי"ק בהערה לפיה"מ תענית פ"ד סמ"ה. ושנה באוולתו בהערה לפיה"מ מגילה פ"ב מ"ג. ושילש את שטותו בהערה לפיה"מ מנחות פי"ג מ"ג, וז"ל: בכל כתבי היד העתיקים של התנ"ך ספר נחמי` נקרא עזרא שני.
ואין שום ספק שאת כל (שים לב! לא קצת ולא רוב אלא כל) כתה"י הללו לא ראה הרי"ק אלא בחלומו. ובעל החלום שלו לא היה יהודי אלא נוצרי. כי רק אצלם בהוולגאטה יש להם עזרא א` ועזרא ב` (וגם עזרא ג` ועזרא ד`). כך קראתי באנציקלופדיא המקראית (ערך עזרא ונחמיה). וכתוב שם כי חלוקת ספר עזרא לשניים "עברה מן הוולגאטה לתנ"ך העברי בערך באמצע המאה הט"ו לספירת הנוצרים", דהיינו אחרי המצאת הדפוס.
וכך כתב מסדר המסרה שבמקראות גדולות שהשתמש "בספר הנקרא קונקורדנסייא חברו חכם א` קרוב לזמנינו זה בכמו מ` שנה שמו ר` יצחק נתן זצ"ל שנדפס פה בוויניציאה" והוא חלק ספר עזרא לשני חלקים ומן "דברי נחמיה בן חכליה משם ואילך קרא שמו נחמיה".
מסופקני אם יימצא ספר כת"י אחד בעולם של תנ"ך בלשון הקודש שכתובות בו המלים "עזרא שני" ואם ימצא יש לשער שכתב אותו אחד מן הגלחים המלומדים שעסקו ב"ברית הישנה" הכתובה בלה"ק. הנמצא בעולם ספר אחד (שחיברו יהודי שהשתמש בכתבי-יד) שכתוב בו המלים עזרא א` או עזרא ב`! ואין זו פליטת קולמוס של הרי"ק, שהרי שב על קיאו ושנה באיוולתו שלש פעמים!
דוגמא של דרגתו של הרי"ק בחכמת הלשון:
בס!ף הלכות דעות כ` הרמב"ם ראובן שאמר לשמעון [בעל הבית] שכור לי בית זה. וכ` הרי"ק: כ"ה הנוס` בכל כה"י ורוב הדפוסים וראיתי "חכם" שכתב שהיא "בלתי נכונה וגם בלתי מובנת" והגיה..."השכר` ואיני יודע למה אינה כמו מכור לי סגוד לי חבול בי רקוד לפניי וכדומה. והאמת כי נכונה ומובנת היא. עכ"ל.
וגילה במש"כ "ואיני יודע למה אינה כמו מכור לי" שאינו יודע שבכל מקום בדחז"ל מובעת פעולת בעל הבית רק בבנין הפעיל (בעבר השכיר ובהווה משכיר, ובציווי השכר) ופעולת השוכר בבנין קל (בעבר שכר, ובהווה שוכר, ובציווי שכור) וכיון שלא מצא אותו "חכם" בשום מקום בדחז"ל שמובעת פעולת בעל הבית בבנין קל הסיק שנפלה פה ט"ס. וכדי לסתור את דעתו של החכם "ולהצדיק" את רבינו צריך להביא לכה"פ מקום אחד שנקטו חכמים בנין קל של הפעל "שכר" גבי בעה"ב [בשביל הטענה ששכור לי הוא כמו מכור לי וכו` נותנים לילדה בבי"ס עממי ציון "בלתי מספיק"...].
ואם תרצה לדעת אם "שכור לי" טעות סופר או לא עי` ילקוט שנו"ס ברמב"ם פרנקל ותמצא כתוב: עי` בילקוט שנו"ס ערובין פ"ב הי"ד ופ"ד הי"ד ומעילה פ"ו ה"ד ושכנים פ"א ה"ב ושכירות פ"ו ה"ט וטוען פ"א ה"א ופט"ז ה"ח".
ואם תעיין בשבעת המקומות שרשמו בעל` השנו"ס תבין שאין זו ט"ס, כי כך דרך רבינו להשתמש גם בבנין קל בנד"ז.
בענין דקדוק התיבונים בנאמנות למקור הערבי אביא דוגמא מדבר קטן וחסר משמעות:
בנספח ל"פירוש המלות הזרות" שבמו"נ של הר"ש ן` תיבון כתב הד"ר יהודא אבן שמואל (בסוף המו"נ שהו"ל בכרך אחד בהוצ` מוסד הרב קוק) פרק על "כללי הדקדוק של הר"ש בתרגומיו" ובסוף הפרק כ` בזה"ל: "מלת הקישור למשפט צדדי: אשר או ש חסרה לרוב". ובמח"כ לא שם לב שהר"ש העתיק בדיוק נמרץ את המקור וכתב אשר אך ורק כשכתוב בערבי אלד`י (בל` נקבה אלת`י) שבא בלשון קדר רק אחרי שם מיודע (שיש בו ה` הידיעה ר"ל "אל" בל"ע) ואינו בא אחרי שם שאינו מיודע.
עוד דוגמא להכשלת הרי"ק את מי שהאמין לתרגומו:
בפיה"מ ריש פיאה כ` הרי"ק שהאוג הוא אלסמאק אלשאמי ובדמאי פ"א מ"ה ובריש מעשרות כתב הרי"ק שהוא אלסמאק של א"י, ונכשל בו (במכ"ע נטועים גל` ח) מי שהאמין לו ולא ראה שבמקור הערבי כתוב אלשאמי גם בדמאי ובמעשרות.
ועוד דוגמא לתעלולי הרי"ק:
בהקדמתו למו"נ שלו השפיל את ערך תרגום הר"ש וכתב שהשבחים ששיבה אותו הרמב"ם באגרתו אליו אינם אלא גינוני נימוס גרידא. והעלים הרי"ק מקוראיו שהרמב"ם כתב עליו לחכמי לוניל שבחים גדולים ושיוכלו לסמוך על מומחיותו בתרגום. וכבר הרס ר"י שילת במאמרו (בס` זכרון להרב נסים ח"ב) את כל בנין הרי"ק (שבנה על טעותו של פרופ` זנה בענין אגרת הרמב"ם אל הר"ש) והביא את אגרת הרמב"ם אל חכמי לוניל והעיר שם על טעויות רבות שם בתרגום הרי"ק. וכמובן שלא הודה הרי"ק בשום טעות כדרכו ברוב גאונו וצדקתו.
על ה"תגלית" של הרי"ק בענין תשובות הרמב"ם לחכמי לוניל כבר הלעיגו רבים. אך אולי כדאי להודיעה למאן דלא ידע, והוא שברור להרי"ק ששאלות חכמי לוניל נפלו בידיו של איזה חכם נבל שהשיב עליהן וחתם את שם הרמב"ם והטעה את השואלים ואת כל חכמי הדורות עד שקמתי קאפח (שכל חכמי ישראל עליו כקליפת השום) וגילה שכל התשובות הללו נכתבו ע"י מי שאינו מכיר את "דרך מחשבתו" של הרמב"ם (המוכרת רק להרי"ק). וגם מרבנו אברהם בן הרמב"ם נעלמה התגלית הזאת והוטעה להאמין שהם דברי אביו. כנראה שלדעת הרי"ק גם הוא לא ידע את "דרך מחשבתו" של אביו. (בכלל נחשב הוא אצל הרי"ק בגדר "מפגר" שלא הבין את דברי אביו כמו שהבאתי בתחלת דבריי.)
ואחתום בכפילת ברכה ידיד"ש...



עד כאן מכתבו של המשומד הצורר ימ"ש, ומכאן ואילך תשובתי עליו, ויהיו לרצון אמרי פי בהטיפי.

משה זאב הכהן פעטש-געבער
Admin

מספר הודעות : 440
Join date : 30.12.18

https://bizuygedoylim.forumhebrew.com

חזרה למעלה Go down

דוד צבי הילמן: קווים לדמותו של פסיכופט בני-ברקי Empty Re: דוד צבי הילמן: קווים לדמותו של פסיכופט בני-ברקי

הודעה על ידי מקצהרגליים on Fri Jan 04, 2019 4:01 pm

הנה כלה קציר עבר בציר גם תם החורף ואתה קשה עורף ואיה איפה זה הצד ציד להביא וספר כתב איש ריבי תחת אשר תסלסל במליצותיך למולל מלילות הן בעוון חוללת ומן הדומה שלא שם רבינו אמונו במשמשו להאכילך מפרי התבונה רק הקליפות והחלב המכסה על הקרב השליך תחת השולחן וישחקו הנערים תחת כפות רגלי הצדיקים הטהורים. ואף אמנה ביום פוקדך ופקדת על בית ההילמן הנה חבר אני לכל אשר יריעוך אם מתוכיותם של דברים יתנכר נער שמתרומות מענותיו של רבינו שליט''א מדדת ולא נפתית להטיל כסתך בשגיונות דילך בין בתרי אמרות הקודש דנפקא מפום רברבן אדיר ונאור תפארת ישראל שליט''א צא נא ובקש רחמים מרבינו שליט''א אולי יטעימך מיערת הדבש ויאורו עיניך הטרוטות בס''ד ואם אין כוחך גדול כאשר בעינינו ראינו אימלטה אני אל בית אדוני והבית יימלא עשן כיקוד הכבשן

מקצהרגליים

מספר הודעות : 335
Join date : 02.01.19

חזרה למעלה Go down

דוד צבי הילמן: קווים לדמותו של פסיכופט בני-ברקי Empty Re: דוד צבי הילמן: קווים לדמותו של פסיכופט בני-ברקי

הודעה על ידי משה זאב הכהן פעטש-געבער on Fri Jan 11, 2019 1:01 am


פרק י
מי הוא אפוא הצ"ד ציד: צדיק מצרה נחלץ ויבוא רשע תחתיו







וזה החלי, בישע צורי וגואלי.

הנה המשומד הצורר דוד צבי הילמן ימ"ש, לא די לו במה שביזה וניבל את הצדיק התמים, כבוד קדושת מרנא ורבנא ר` יוסף קאפח זצוק"ל, בשש-עשרה טענות שכולן כזב והבל, וכמו שיתבאר, עוד הגדיל להוסיף ניבול על ניבולו ורשע על רשעתו, לכנות את הרב קאפח בכל מכתבו בדרך גנאי וביזוי בראשי תיבות: הרי"ק. רצה לרמוז בזה, לפי דעתו הארורה, כי ר` יוסף קאפח זצוק"ל איש ריק היה, עפרא לפומיה.

והנה גם בזה אמרתי, כי הוא חשבה לרעה, ואלהים חשבה לטובה; לא ידע אותו הרשע, ימח שמו, כי הוא ברשות פיו ואין פיו ברשותו, אלא קרס וחכה הטיל לו הקב"ה בלשונו, כבלעם הרשע בשעתו, עד שבא לקלל ונמצא מברך.

כי אמנם כן רמז, שהיה ר` יוסף קאפח זצוק"ל איש ריק, אבל מכל מקום לא פירש, ממה היה ריק. ולו זכר אז, כי נמצא בדברי רז"ל גם ריקנות לשבח, לשם ולתפארת, כמו ששנו חכמים בלשון המשנה, ברוך שבחר בהם ובמשנתם, בפרק שני ממסכת תענית: מורידין לפני התיבה זקן ורגיל ויש לו בנים וביתו ריקם, כדי שיהא ליבו שלם בתפילה, ופירשו בגמרא, שם דף ט"ז ע"ב: זהו שביתו ריקם מן העבירה, ע"ש.

וריקן כזה היה הרי"ק, רבינו  יוסף קאפח זצוק"ל, בן שמונים כבן שמונה בלא חטא, הוא בצדקותו מתחילתו ועד סופו, זכותו תגן עלינו, אמן!!!

ומכל מקום, האי רשיעא, המשומד הצורר דוד צבי הילמן ימ"ש, אחר כוונתו הוא נידון. במשחק ראשי-התיבות שלו הרי לא נתכווין לשבח ר` יוסף קאפח זצוק"ל, אלא לגנותו; לכך אכנהו אף אני לגנאי ולדראון עולם בראשי התיבות של שמו מסיפיה לרישיה, וזה כינויו נאה לו:

ד`וד צ`בי ה`ילמן - הצ"ד.


הוא הצ"ד הרשע, בן בנו של עשיו הרשע שנאמר בו: מי הוא אפוא הצ"ד ציד, ואיתא במדרש: בשעה שנכנס עשו נכנס גיהנום עמו וכו`, התחילו כתלי הבית מרתיתין, הוא דהוה אמר מי אפוא, מי הוא זה שעתיד ליאפות בכאן אני או יעקב בני, א"ל הקב"ה לא אתה ולא יעקב בנך אלא הוא הצ"ד ציד, צידא היך ציידך וכו`, הה"ד לא יחרוך רמיה צידו, לא יאריך ולא יאחר הקב"ה לרמאי ולצידו, דא"ר יהושוע בן לוי: כל אותו היום היה עשיו צד צבאים וכופתן, ומלאך בא ומתירן, צד עופות וכופתן, ומלאך בא ומפריחן, כל כך למה, הון אדם יקר חרוץ, כדי שיבוא יעקב ויטול את הברכות שהן יקרות של עולם חרוצות לו, ע"כ.

ומעשי אבות סימן לבנים: אף ד`וד צ`בי ה`ילמן, הצ"ד דידן, כמעשה אביו הראשון  עשו הרשע הצ"ד ציד, אף הוא כל אותו היום היה צד צבאים וכופתן, צד עופות וכופתן, צד שקרים, כזבים ועלילות, וכופתן, כדי להפיל בהם את מרנא ורבנא ר` יוסף קאפח זצוק"ל ולצודו בחרמו, ושש-עשרה בניינים ומגדלים של שקר ועלילה בנה, גג על גג, להפיק בהם זממו הטמא.

ובא מלאך והתירן, בא מלאך והפריחן, באתי אני, מלאך בשליחותו של המקום ב"ה, והתרתי והפרחתי והפרכתי כל כזביו ושקריו, ושב הכל על ראשו, כאשר זמם לעשות לאחיו כן יעשה לו, צדיק מצרה נחלץ ויבוא רשע תחתיו!!!

ועתה אחל לענות על כל טענותיו על הסדר, וה` אלוקים יעזור לי.



הטענה הא`









אמר המשומד הצורר הצ"ד ימ"ש:



מי שההדיר את תשו` רבינו הראב"ד וכתב עליו מ"ש הרי"ק בהערתו וכו`.

אמר הכותב:


עיינתי שם בפנים התשו`, לראות על מה יצא הקצף.

המדובר בחילופי האיגרות המפורסמים בין הראב"ד לרז"ה בקשר לסוגיא דג` פרות בפ` השואל, שכונסו בקונטרס הידוע בשמו "ספר דברי הריבות". שבע האיגרות ששרדו בידינו מכילות משא-ומתן למדני מעמיק בין הראב"ד לרז"ה, המשולב ומשובץ בחירופים וגידופים הדדיים, בעיקר מצד הראב"ד, הידוע בלשונו משולחת הרסן.

הרב קאפח הכניס את כל הקונטרס לקובץ תשו` הראב"ד שההדיר מכתבי-יד עם הערותיו, בהוצאת מוסד הרב קוק, ובין השאר הוא מדפיס שם את תשובת הראב"ד להרז"ה בסי` מ"א, וז"ל:

"תשובת הרב ז"ל. שמחתי על תשובותיך אלה אשר נדמית לבן לוי המחזר בבית הגרנות... אך לא אשיבך דבר עליהם מטוב עד רע, שאיני רוצה להחזיק במחלוקת עם שכנגדי ולא עם פחות ממני, ושלום".
ועל המילים "ולא עם פחות ממני", כתב הרב קאפח זצוק"ל הערה תמימה:

"גם כאן לא יכל הראב"ד להימנע מעקיצה", עכ"ל.

והנה, גם לו היתה כוונת הרב קאפח כפי שהבין בה אותו פגע רע, המשומד הצורר דוד צבי הילמן ימ"ש, עדיין איני רואה כאן כל עוול.

וכי רק לראב"ד מותר להשתולל ולהשתלח, להתפרע ולקלל, לבעוט ולהחטיף לכל הבא  עימו במגע, ולאף אחד אסור ולו לצבוט קלות בישבנו, למשוך קימעה באוזנו, לרמוז לו על פראותו חסרת-הגבולות?!

מי היה הראב"ד, אלוהים?!

מה, לא היו לראב"ד פיפי וטוסיק?!

הוא לא היה הולך לשירותים כמו כולם?!

לא היה שוכב עם אשתו כדרך כל הארץ?!

בסך הכל בשר ודם היה, אדם ככל האדם, גדול בישראל אבל עם חולשות ויצרים כמו כל אחד. על מה הרעש?!

לא כל שכן, אחר שברור לפי דעתי שהרב קאפח לא נתכווין לבזות את הראב"ד ח"ו, ולדוד צבי הילמן יש פשוט בעיה בהבנת-הנקרא.

עיקר כוונת הרב קאפח למען הקורא והלומד, שיש לחשוש כי מתוך טירדתו בעומק הסוגיא דג` פרות שם, ובשל התרכזותו ועיונו בהבדלים בין הסברות השונות ובויכוחים העמוקים ביניהן, לא ישים ליבו לפרטים צדדיים, ויעבור על המשפט "שאיני רוצה להחזיק במחלוקת עם שכנגדי ולא עם פחות ממני" כלאחר יד, מבלי משים, ואפילו לא ירגיש בעקיצה שהראב"ד "מכניס" כאן לרז"ה.

והרי אם הראב"ד כתב את המשפט הזה, בעל כרחך הוא כן התכווין שהלומדים והקוראים יקראו אותו, ויבינו את הקינטור שבו.

ולא זו בלבד, אלא שמי שילמד את התשובה ולא ירגיש בעקיצה זו, ישנו בהחלט המקום לחשש, כי יפגום הדבר בהבנתו את הענין כולו.

שהרי ידוע שהלשונות שכותבים הראשונים, זכרונם לברכה, בתוך דבריהם בהצעת הקושיות, התירוצים והמהלכים, בכל סוגיא וסוגיא, אינן לשונות בעלמא, אלא יש לדקדק באותן הלשונות ובהבדלים ביניהן, ממש כשם שמדקדקים במהלכים עצמם.

כמו שאומרים בשם ראש-ישיבה ידוע, שאפילו מי שלמד את הסוגיא כולה עם כל התוס`, אבל לא דיקדק בין דיבורי התוס` השונים, למה תפסו באחד מהם בקושייתם בלשון "וא"ת", ובדיבור האחר בלשון "וקשה", ובדיבור השלישי בלשון "תימה", עדיין שרוי הוא מבחוץ, וחסר לו בהבנת הענין.

כי אינו דומה מקום שנוקטים התוס` בלשון "וא"ת" גרידא, למקום שתופסים לשון "וקשה", וכל שכן במקום שכותבים "תימה"; וגם מי שנדמה לו שהבין את קושיית התוס` עצמה, אם מכל-מקום אינו יודע להסביר למה תפסו לשון "תימה" ולא סתם "וא"ת" כמו במקום אחר, הרי חסר לו עדיין חלק מהותי מן ההבנה וההעמקה שבקושיא זו.

וכן בקושיותיו של הגאון ר` עקיבא איגר, זכרונו לברכה; הנוסח שבסיום הקושיא צריך הוא לימוד בפני עצמו, למה תפס בקושיא זו "וצ"ע" גרידא, ובקושיא זו "וצע"ג", ובמקום אחר "וה` יאיר עיני".  "וה` יאיר עיני" של רעק"א אינו תפילה גרידא; וכי מה מקום לתפילות באמצע הלימוד?! אלא עיקר כוונת הגרע"א להדגיש, כי המדובר כאן בקושיא חמורה ביותר, לא "וצ"ע" גרידא, אפילו לא סתם "וצע"ג", אלא "וה` יאיר עיני", קושיא נוראה שצריך תפילה מיוחדת כדי לזכות למצוא עליה תירוץ!!

ומי שיבין את הקושיא כשלעצמה, אבל בכל אופן לא יוכל להסביר מה ראה הגרע"א לתפוס דווקא כאן "וה` יאיר עיני" יותר מבקושיא אחרת, הרי שוב - כדאי שיחזור וילמד את הענין שוב, כי בהכרח, עדיין לא מיצה אותו לעומקו.

וזו עיקר כוונת התוס` והגרע"א בהבדלים ובשינויים בין לשונותיהם השונים, כדי להעמיד את המעיין בקרן-אורה, ולכוונו לדקדק כראוי ברמות השונות של הקושיות ובהבדלים שבחומרתן היחסית של הטענות.

זכותם תגן עלינו, ברוך הוא אלוקינו שבראנו לכבודו ונתן לנו תורת אמת, וחיי עולם נטע בתוכנו!!!

וכן בנידון דידן, לכך הוא שנתכווין הרב קאפח זצוק"ל בהערתו על הדקירה ש"הכניס" הראב"ד לרז"ה תוך כדי השקלא-וטריא הלמדני: "גם כאן לא יכל הראב"ד להימנע מעקיצה".

ר"ל:

בל תחשוב אתה, המעיין לפום רהיטא, שהשגת הראב"ד כאן על הרז"ה היא השגה פושרת, "וא"ת" או "וצ"ע" גרידא, בבחינת "אינו מוכרח", "מ`קען זאגן אזיי און מ`קען זאגן אזיי", כמו שאומרים.

לא!!!

שים לב, מעיין יקר:

"גם כאן לא יכל הראב"ד להימנע מעקיצה", הראב"ד כאן משיג לפי דעתו השגה חמורה מאד, לא "וא"ת" אלא "תימה", לא סתם "וצ"ע" אלא ממש "וה` יאיר עיני", והשגה חמורה היא עד כדי כך, שלא יכל הראב"ד להימנע מעקיצה להרז"ה על סברתו - עד כדי כך מופרכת כאן סברת הרז"ה בעיני הראב"ד!!!

ואתה  המעיין, בינה זאת, אם אינך מרגיש עדיין בסיבה שכה גועש כאן הראב"ד על הרז"ה, ונדמה לך שהראב"ד סתם מציע שיטה חילופית בהבנת הענין, הרי שלא שמת לב ל"גם כאן לא יכל הראב"ד להימנע מעקיצה", וכדאי מאד, לטובתך, כי תחזור להתעמק כאן בטענותיו של הראב"ד, כדי להבינן כראוי!!!

זו היתה כוונת הרב קאפח זצוק"ל, לטובת המעיין והלומד בספר - לבל יחמוק מעינו שום "קנייטש" של הראב"ד, ובעיקר, לטובת הראב"ד עצמו, כדי שיובנו לכל דבריו הק` ועומק כוונתו הטהורה, ויהו שפתיו דובבות בקבר, זכותו תגן עלינו.

הגידו לי עתה, לאחר שתקראו את הערת הרב קאפח זצוק"ל לאור הסברי, האם אין הדברים מאירים ושמחים כבשעת נתינתם מסיני?!

אבל אותו חלאת-אדם, המשומד הבזוי דוד צבי הילמן ימ"ש, ברוב שנאה ורשעות עד אין קץ, הלך והפך את הענין מן הקצה אל הקצה, ואת מאמציו הטהורים של הרב קאפח זצוק"ל להסביר את דברי הראב"ד ולהסב תשומת-לב המעיין לדקויות הדגשיו, הפך ל"ביזוי" של הראב"ד...

שומו שמים, ראו כיצד שנאה מקלקלת את השורה!!!

בטוחני כי ר` יוסף קאפח זצוק"ל שרוי עתה בגן-עדן, יושב במחיצתם של הרמב"ם והראב"ד, שכה יגע כל ימיו בלימוד וביאור דבריהם, ושש ומתענג עימם על סודות התורה.

ואילו דוד צבי הילמן, אחר שינפח את נשמתו, מסופקני אם אפילו יזכה לראותם ממקומו במדרגה התחתונה של גיהנום, פניו שחורים כזפת מרוב פשעיו.


הטענה הב`









אמר המשומד הצורר הצ"ד ימ"ש:



ולא רק את הראב"ד ביזה. גם בר"א בן הרמב"ם העיז פניו וכתב ברוב חוצפתו שהעיד עדות שקר בשם אביו הרמב"ם וכו` כך כתוב בפירושו של הצדיק הזה להל` מילה רפ"ג וכו` וכעין זה כתב עליו בפירושו להל` תפילה וכו`.


אמר הכותב:




כמה רע הוא האיש הזה, כמה רשע הוא.

בהל` מילה שם מביא הרב קאפח שתי תשו` הרמב"ם - בסי` של"א ובסי` של"ב, בהן פוסק הרמב"ם לגבי ברכת "להכניסו בבריתו של אברהם אבינו", שאפשר לברכה לפני המילה או לאחריה, בלא הבדל, ובלשון הרמב"ם: "מאחר שאין נוסחתה וציוונו לעשות יוכל לברכה מקודם או אח"כ", "מצאנו לרבינו האי גאון שאמר לא שנא בירך לה בתחילה או בסוף" וכו`, ע"ש.

ועל זה מסיים הרב קאפח:

"ומה שמביאים בשם תשו` ר"א בן רבינו שאין דעתו נוחה מן המברכים להכניסו לאחר המילה, ומעיד שכן דעת אביו ושכן הורה הלכה למעשה, יתכן שראה מעשה באחד שבירך לאחר המילה והיה שם מי שמיחה בו, והשתיקו רבינו, והר"א דימה שכך דעתו, ולא היא. ואנו אין לנו אלא סדר הברייתא ופשט פסק רבינו בהלכה, ומנהג אבותינו תורה", עכ"ל הרב קאפח זצוק"ל.

ראו גם ראו, איך הפכו הדברים התמימים והישרים הללו, בפי נחש וערפד כהילמן ל"גם בר"א בן הרמב"ם העיז פניו וכתב ברוב חוצפתו שהעיד עדות שקר בשם אביו הרמב"ם".

שומו שמיים!!!

אולי תוכלו להראות לי, גם לפי הקריטריונים של מחראות בני-ברק, היכן כאן "העיז פניו", "ברוב חוצפתו", "עדות שקר"?!

מה המפלצת הזו, דוד צבי הילמן, רוצה בדיוק, ומה לא לגיטימי בדברי הרב קאפח?!

אחר שהרב קאפח מצא סתירה בין הוראה מפורשת של הרמב"ם בתשובותיו, כמותה גם נהגו בתימן מדור דור, לעדות הפוכה של ר` אברהם בנו - אמרו לי אתם, מי נדחה מפני מי?! דברי הרמב"ם המפורשים לפנינו ונתמכים בריטואל היומיומי, או עדות מפוקפקת של בנו, ר` אברהם, בהיפך?!

אפילו היה ר` אברהם מעיד בפירוש שהרמב"ם הורה לברך לפני המילה, לא היה מקום להתחשב בדבריו, נגד תשובת הרמב"ם הערוכה לפנינו בהיפך. כשהרמב"ם נפטר, היה בנו היחיד, ר` אברהם, בסך הכל בן שש-עשרה, וגם בחיי אביו ספק אם הצליח ללמוד ממנו משהו, שכן בשנותיו האחרונות היה הרמב"ם טרוד כל העת בעבודתו כרופא המלך ובהנהגת הקהילה, ולא נותר לו זמן אפילו ללמוד לעצמו, כפי שמספר הרמב"ם באיגרותיו מתקופה זו, ונרחיב בכך לקמן בטענה הט"ז.

הרב קאפח יכל איפוא לכתוב בפשטות, שאין לסמוך על דברי ר` אברהם נגד תשובת אביו המפורשת להיפך. למרות זאת, בצדקותו וענוותנותו הגדולה, מנסה הרב קאפח ללמד על ר` אברהם זכות, ולהעלות תיאוריה על מה שהביאו לטעות בכך - יתכן שראה מעשה באחד שבירך לאחר המילה והיה שם מי שמיחה בו וכו`; הסבר הגיוני אפילו לטעות של תלמיד-חכם מובהק וגדול בשנים, לא כל שכן לגבי ילד קטן או לכל היותר בחור צעיר, כפי שהיה ר` אברהם בשעת המעשה.

איזו פחיתות-כבוד יש בטעות אנושית כזו, ההופכת בעיניו השטניות של הילמן ל"עדות שקר"?!

וכיוצא בזה רבות בגמרא.

בפ` כיצד הרגל דף כ` ע"ב:

ויתיב ר` אבהו קמיה דר` יוחנן וקאמר משמיה דשמואל וכו`, איהו סבר מדשתיק מודה ליה, ולא היא אשגוחי לא אשגח ביה וכו`, ע"ש.

איזו "עזות פנים" היתה כאן לבעלי הגמרא, כשכתבו "ברוב חוצפתם" שר` אבהו "העיד עדות שקר" בר` יוחנן, מפני שטעה וסבר דמדשתיק מודה ליה, ולא היא אשגוחי לא אשגח ביה וכו`?!

וכהנה רבות בכל התלמוד.

נתמזל מזלו של רב אשי שלא חי הצורר הזה, דוד צבי הילמן, בזמנו, שאם כן, גם התלמוד עצמו לא היה נכנס לרמב"ם פרנקל, והילמן היה מסתפק במילויו בגללי אליעזר שך ומי-רגליים של קנייבסקי, ותו לא.

עוד טען הקאקער הזה על מה שכתב הרב קאפח בהל` תפילה.

הנידון שם על דילוג היחיד בקדושת יוצר, שבהל` תפילה פסק הרמב"ם לדלג, ובתשו` כתב בהיפך. וכתב שם הרב קאפח וז"ל: "תשובה זו היא שהטעתה את ר` אברהם בן רבינו, שטעה בזמן כתיבתה וחשב שהיא מאוחרת לשיטה שבחיבור, ולפיכך העיד מה שהעיד כמ"ש הרב או"ח בדיני קדושה מיושב וז"ל: כתב הר"א בנו של הרמב"ם בחיבורו שהר"מ אביו חזר בו ממ"ש בספר אהבה שהיחיד מדלג הקדושה, שחזר בו הלכה למעשה, ושמע מפיו וראה הוראה מכתיבת ידו למי ששאל אותו על זה, וכן הורה, ועל זה אנו סומכים, עכ"ל. והדברים אמת, אלא שכפי שקיבלנו מאבותינו היתה זו הוראה שקדמה לחיבור וכו`, וראיה לדבר שלא נמצא שום נוסח בחיבור כאותה תשובה, ואילו היה אמת בדבר שחזר בו ממ"ש בחיבורו היה מתקן בחיבור כמנהגו, ואף הר"א בנו לא אמר שתיקן בחיבור", עכ"ל הרב קאפח זצוק"ל.

גם כאן, הרי סתירה מדברי הרמב"ם בתשובה למה שכתב בספר הי"ד; כל תינוק יודע שבמצב כזה הכתוב בספר הי"ד עיקר, אלא אם הרמב"ם כותב לשואלים בפירוש לתקן את הנפסק בספר הי"ד, וגם במקרים כאלו מתברר לבסוף פעמים רבות שהכתוב בספר הי"ד הוא האמת, ונרחיב בכך לקמן בטענה הט"ז שם.

לא כל שכן בנידון שלפנינו, שאין כאן שום ראיה שהתשובה ההפוכה נכתבה לאחר חיבור הי"ד ולא מקודם, וזכותו של הרב קאפח, הנשען על "קבלת אבותינו" לתארך אותה ללפני חיבור הי"ד, ולדחות את דברי ר` אברהם הסותרים זאת. וכי רק לבני-ברקים ישנם "מעתיקי השמועה", וקבלתם של רבני תימן אינה שווה דבר?!

ועם כל הכבוד לר` אברהם, זכרונותיו משנותיו כילד משחק בתופסת או כתינוק בטיטול, ועדויותיו על הוראות אביו אז בעל-פה, ראויים להילקח בערבון מוגבל מאד, מה גם כשהם סותרים את דברי הרמב"ם בספרו שהתפרסם בכל ישראל והקנה לו את מעמדו בעולם היהודי.

זכות מרנא ורבנא ר` יוסף קאפח זצוק"ל, שכל ימיו עמל ונתייגע להבין את דברי הרמב"ם בלא משוא פנים, תגן עלינו ועל כל העוסקים בתורתו; ואת פני המשומד הצורר דוד צבי הילמן ימ"ש, להבדיל, תכסה כלימה נצחית, ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו.




הטענה הג`







אמר המשומד הצורר הצ"ד ימ"ש:


בפירושו להל` ע"ז פ"ד סוף עמ` תט"ז כ` הרי"ק בזה"ל וכתב עליו מרכבת המשנה (אלפנדרי) דברי המחבר וגו` וזה שקר וכזב וכו`, כיו"ב כ` הרי"ק בפירושו להל` ברכות וכו`, ואע"פ שהעמידוהו על טעויותיו וכו` היאומן שלא טעה הרי"ק אף פעם אחת בכל הספרים הענקיים הללו?! אין לתבוע ממנו שיהא מודה בטעויותיו כרבותינו החזו"א והרא"ם שך זללה"ה וכו`.

אמר הכותב:


יצא המרצע מן השק.

הרי לכם, שלא סיים המשומד הצורר הלזה לכתוב ג` וד` שורות, עד שלא נתאפק ונתפרץ הימנו סרחונו לעין כל, ותלה עצמו בפגר רבו המת, אליעזר שך ימ"ש.

אכן, תלמיד נאה הוא לאותו האשמדאי שונא ישראל, ולולא דמסתפינא הווה אמינא: תלמיד המחכים את רבו, תלמיד וצריך לו רבו, תלמיד שעלה ונתעלה על רבו פי שניים ברוחו הטמאה והרשעה.

ומעתה על מה תתמהו אם משורש נחש יצא צפע, אחר אשר נודעתם מקורו, והמעיין הנרפש אשר ממימיו ינק?!

אמר הכותב:

הנני אליך, דוד צבי הילמן, ונתתי את פגרך על פגר רבך, והיה במקום אשר לקקו הכלבים את דם שך ימ"ש אשר הקזתי והתזתי בכל רחבי האינטרנט העברי, שם ילוקו הכלבים את דמך!!!

והיית לזעווה, למשל ולשנינה, בחוצות בני ברק ובכל רחבי הרשת, והיה כל העובר  על גווייתך וסתם חוטמו בשתי ידיו, מפני באשך ומפני צחנתך.

ושאלו הבאים מרחוק, חוזרים-בתשובה וסתם תמימים:

על מה ולמה חרי-האף הגדול הזה?!

וענו ואמרו להם עוברי האורח:

על אשר שלח ידו בשלומיו, חילל בריתו ופער פיהו המשוקץ אל מול איש האלוהים, ר` יוסף קאפח זצוק"ל. ויעש בו הסטודנט נקמות, ויתן את נבלתו למאכל לעופות האינטרנט ולחיות בני-ברק. ובכל זאת לא שב אפו ממנו, וה` יגמור בעדו זאת ועוד אחרת, הנה יום ה` בא בוער כתנור והיו כל זדים וכל עושי רשעה קש וליהט אותם היום הבא, במהרה בימינו.


ומעתה אשיב על גוף דבריו הארורים.

האמת שכאן אין לי צורך להשיב, אחר שכבר הקדים התשובה בעצמו.

הרי המשומד הלזה, נין ונכד הוא לחסידי חב"ד, ונתקיים בו ממש כמו שהיה במלשין על אדמו"ר האמצעי ר` דב בער, שג"כ היה מזרע החסידים. ובתוך שנתווכח עם אדמו"ר בפני השרים, נכשל בלשונו ואמר לו:

הרי הרבי אמר כך וכך.

אמר אדמו"ר לשרים:

הרי רואים אתם שהוא עצמו מודה שאני רבי...

ופטרוהו משם בבזיון, שר"י.

ואף עם הצורר הצ"ד הזה כך.

הוא בא בטענות על שתי טעויות ביביליוגרפיות קטנטנות שמצא בספרי הרב קאפח בהעתקת שמות המחברים, ובתוך כדי דיבור כותב וז"ל:

"היאומן שלא טעה הרי"ק אף פעם אחת בכל הספרים הענקיים הללו?!"

הרי לכם, שמודה בעצמו בהודאת פיו כפי חזיר דמי, שספריו של הרב קאפח הם "ענקיים"; ואם כן, מה לו עוד מקום לטענות על שתי טעויות זעירות ושוליות שמצא בסדרת ספרים המחזיקה כעשרים אלף עמודים?!

וכי קיימת סדרת ספרים כזו, בכל תחום שיהיה, שעורכיה נמלטו מכל טעות בציונים הביביליוגרפיים?!

אני יכול למצוא פי כמה וכמה טעויות מסוג זה ברמב"ם פרנקל שערך הצ"ד המשומד הזה עצמו, למרות ששם היו אחראים על הציונים והמפתחות צוותות שלמים של עשרות אברכים, שכל מילה שכתבו עברה עריכה אחר עריכה וניפוי אחר ניפוי,  ועם כל זה לא נמלט התוצר הסופי מטעויות פה ושם, כפי שיתברר לכל מעיין בו.

וראו גם ראו לקמן בטענה הו`, שהכלב הצ"ד הזה בעצמו מודה בענין אחד, וז"ל:

"ובשגגה נשמט שם שדברים אלו לוקחו מן הגרח"ה ז"ל בהערותיו לסה"מ, ונבקש מכל מי שבידו סה"מ שלנו לרשום ד"ז בגליון ספר!", עכ"ל הארורה.

כשזה מגיע אליו, הוא מסתפק בבקשה אינטרנטית "מכל מי שבידו סה"מ שלנו לרשום ד"ז בגליון ספר", ועד היום הזה לא טרח לתקן זאת באלפי האקזמפלרים החדשים שהוא מדפיס בכל שנה; רק מהרב קאפח הוא דורש להדפיס לוח תיקונים ו"להודות בטעויותיו", כמעשה פגר רבו, שך ימ"ש (באלו טעויות הודה שך?! וממתי "גדולים" יכולים לטעות?! לתשומת לב אינקוויזיטורי ה"השקפה" של בני-ברק: כמדומני שאגב כעסו ומשטמתו להרב קאפח זצוק"ל, בא הילמן לכלל כפירה חמורה בכמה וכמה מעיקריכם, ומחובתכם לברר הדבר ולשרש אחריו, פן עוד ישתה מאן-דהוא ממימיו הרעים ונמצא שם "גדולים" מתחלל!!)

כל שכן בספרי הרב קאפח זצוק"ל, שכולם פרי יגיעתו לבדו בעשר אצבעותיו ולא היה לו אפילו עוזר אחד לצידו, וכמ"ש הרב קאפח עצמו בהקדמתו לפירושו על הי"ד, ונראה לכאורה שמרמז לאפוקי מהעובדים על הרמב"ם פרנקל, וז"ל:

"אך הואיל ואין לי, לא צוות עוזרים, ולא חבר עובדים, ולא קבוצת מלקטים, לא ציבור מגיהים, לא איגוד בודקים, לא חבורת מעתיקים, כי  י ח י ד   ו ע נ י   א נ י  כלשון נעים זמירות ישראל בתהילותיו פרק כה טז, ויחד עם חסרון בדידותי גם עבודתי בביה"ד הגדול לעירעורים תופסת את הזמן הדרוש לה, אף עיסוקי בספרי רס"ג ויתר חכמי ישראל תפסו מן הזמן את המגיע להם, לפיכך נמשכה העבודה" וכו`, עכ"ל הטהורה (עמ` טו).

לצורך כתיבת הפירוש עבר הרב קאפח על שלוש מאות (!!) ספרים הדנים בדברי הרמב"ם, ובמשך שנים רשם לעצמו רבבות ציונים לדבריהם.

בתוך החומר העצום הזה, אירע פעם אחת ונתבלבל הציון ל"מרכבת המשנה" עם ספר אחר...

ועוד פעם אחרת, לא השגיח הרב קאפח בחפזונו ומהירותו לרוב המלאכה אשר על כתפיו, וטעה בפיענוח ראשי התיבות "הרמ"ז"...

והרי לכם כבר חומר מוכן למשומד הנאלח הזה, להתגולל עליו...

כמה רע הוא האיש הזה, כמה רשע הוא!!!

משה זאב הכהן פעטש-געבער
Admin

מספר הודעות : 440
Join date : 30.12.18

https://bizuygedoylim.forumhebrew.com

חזרה למעלה Go down

דוד צבי הילמן: קווים לדמותו של פסיכופט בני-ברקי Empty Re: דוד צבי הילמן: קווים לדמותו של פסיכופט בני-ברקי

הודעה על ידי מקצהרגליים on Fri Jan 11, 2019 9:43 am

א. בוודאי מטבע לשון הקושיה יש לו חשיבות לירד לסוף דעת הכותב, אבל הנה לפנינו אתה והוא שניכם כותבים טענות פורחות וקלות בלשון מדברת גדולות. זו היתממות גרידא לחשוב שהערת ר' קאפח על הראב"ד היא לא בעצמה עקיצה כלפי הראב''ד, מה שבעיני רד''צ ובחוגו לא יעלה על הדעת. אני אמנם לא למדתי את ספר דברי הריבות (רק הנה והנה לראות במה מדובר שם וללקוט לשונות חריפות) אך בזכרוני שרוב הראשונים אחזו כרז''ה ולא עצר הראב''ד שם כח להשיב כהוגן (ואפשר משום כך אישתמוטי קא אישתמיט). ואגב הרז''ה הוא שפירסם את האיגרות, ולא נראה שידע הראב''ד שהן לפירסום.

ב. ברית מילה היא ממעשים שבכל יום ולא הלכה נידחת בטומאת מצורע חוץ למחנה, וקצת תמוה שיטעה בעניין הברכה בן הרמב''ם גם כאשר הוא צעיר לפי מונחי ימינו (השווה ירושלמי ברכות ה,ב דבר שהוא נוהג ובא וכו'). גם כל הקהל שם בוודאי ידע ונהג לפי פסק הרמב''ם האחרון.
אבל רד''צ לא התכוון לגוף הדחייה של דעת ר' אברהם מההלכה, שהיא בהחלט אפשרית וסבירה וכאשר בא בגוף הטענות, אלא להשערה שהיא באמת מוזרה (ונטולת בסיס), שאחד בירך ואחד מיחה ורבינו השתיק וכו', כי למה לא יבין ר' אברהם שאין למדין מן ההשתקות, ולמה לא שאל את אביו מפורש, ולמה לא סיפר בדבריו שלמד משתיקה (והניח לנו ר' אברהם ללמוד משתיקתו שהוא למד מפי הדיבר מפורש) ואיך לא הביט לבריתות שלמחרת, וכו'.
ההבאה מהגמרות שדיברו בלשון קשה זה כלפי זה היא שוב פעם היתממות. ברור שרד''צ מצפה ליחס שונה מר' קאפח לר' אברהם שקדם לו ת"ש שנים ויותר מאשר שני אמוראים זל''ז.

ג. לשון גוזמא נקיט שהיה ר' אברהם ילד משחק בתופסת, והוא היה כבר נער והעיד עליו אביו שיש לו שכל דק. ובכל מקרה, ברור שהשפעת הרמב''ם חפפה על כל סביביו, פי כמה וכמה מאשר למשל בבית מדרשו של בעל יביע אומר האם הימצא יימצא שם איזשהו מנהג כנגד הפסקים של יביע אומר? ברור שלא. ולא פחות מכך כן הוא בקהילתו של הרמב''ם בוודאי נהגו בכל דבר הן לעניין של מנהג הן לעניין הילוכה של שמועה כאשר למדו מפי הרמב''ם והורה להם.

ד. הספרים הענקיים נסוב על כמות האותיות ולא על ערך המילים (ובזה אין שום מקום לויכוח ומה עניין 'הודאה' כאן). ובאמת מוזר שאין שום לוח תיקונים ולא באה התשובה על זה. ורד''צ לא העיר בכלל על טעויות רגילות שהן אין בהן פגם, אלא על טעויות שהן עניין של חיפוי בדברים אשר לא כן, כי אם לא מצא את דברי הרמ''ז אינו יכול לכתוב שכ"כ הרמ''ז, וכן עניין מרכבת המשנה הוא עניין של יושר וקלות ראש ולא של טעות. טעויות זה לגמרי בסדר ומקובל, וטעויות קלות כגון ציונים ביביליוגרפיים ואפילו טעות קלה כמו עניין הרמ''ז אינה מכריחה לכתוב עבורה לוח תיקונים, אבל מן הסתם שיש בספרי ר' קאפח טעויות גדולות ומשמעותיות פה ושם ולמה לא תיקן כלום ולא חזר בו מדבר, זה באמת מוזר.
אגב האם אכן בדקת שבהוצאות מאוחרות לא תיקנו את המ"מ מהגרח''ה הנ''ל בסה''מ?

ה. לקראת הסוף באו דברים ממהדו"ק ואיתא שם "ויעש בו הסטודנט נקמות''

ו. מה שסינגר שעשה ר' קאפח לבד ללא צוות וכו', אינה סנגוריא כלל. וכל אחד צריך ללעוס כפי כח פיו לבלוע.


נערך לאחרונה על-ידי מקצהרגליים בתאריך Wed Apr 03, 2019 2:16 am, סך-הכל נערך פעם אחת

מקצהרגליים

מספר הודעות : 335
Join date : 02.01.19

חזרה למעלה Go down

דוד צבי הילמן: קווים לדמותו של פסיכופט בני-ברקי Empty Re: דוד צבי הילמן: קווים לדמותו של פסיכופט בני-ברקי

הודעה על ידי מקצהרגליים on Tue Jan 15, 2019 9:58 pm

תנן (שבועות ו,ג) טענו חיטין והודה לו בשעורין וכו' הטוען לחבירו בכדי שמן והודה לו בקנקנים וכו' טענו כלים וקרקעות והודה בכלים וכפר בקרקעות וכו'. ובברייתא (ב''מ לב,ב) תניא אוהב לפרוק ושונא לטעון. וקשה כיון דתנא דמתני' אזיל ומני טענות אמאי לא תני טענה דשונא בהדייהו, וי''ל שאין כח בשונא לטעון אלא ג' טענות הטענה הא' והטענה הב' והטענה הג' וק''ל.

מקצהרגליים

מספר הודעות : 335
Join date : 02.01.19

חזרה למעלה Go down

דוד צבי הילמן: קווים לדמותו של פסיכופט בני-ברקי Empty Re: דוד צבי הילמן: קווים לדמותו של פסיכופט בני-ברקי

הודעה על ידי מקצהרגליים on Fri Jan 18, 2019 12:04 am

''ואת הקרשים תצפה זהב ואת טבעותיהם תעשה זהב בתים לבריחים, וציפית את הבריחים זהב'' (שמות כו,כט). וכתב רש''י וז''ל: "לא שהיה הזהב מדובק על הבריחים, שאין עליהם שום ציפוי, אלא בקרש היה קובע כמין שני פיפיות של זהב כמין שני סדקי קנה חלול, וקובען אצל הטבעות לכאן ולכאן, ארכן ממלא את רוחב הקרש מן הטבעת לכאן וממנה לכאן והבריח נכנס לתוכו וממנו לטבעת ומן הטבעת לפה השני, נמצאו הבריחים מצופים זהב כשהן תחובין בקרשים וכו'". וקשה למה לא פירש רש''י כפשוטו שהבריח התיכון כולו (שהיה מבריח בתוך הקרשים מן הקצה אל הקצה) מצופה זהב? וי''ל שמי שבורח באמצע לא מגיע לו שכר.

מקצהרגליים

מספר הודעות : 335
Join date : 02.01.19

חזרה למעלה Go down

דוד צבי הילמן: קווים לדמותו של פסיכופט בני-ברקי Empty Re: דוד צבי הילמן: קווים לדמותו של פסיכופט בני-ברקי

הודעה על ידי מקצהרגליים on Sat Jan 19, 2019 8:01 pm

ויען מקצה רגליים בעייפות ויאמר.
כתוב (שמואל א כא,ט-י) "ויאמר דוד לאחימלך ואין יש פה תחת ידך חנית או חרב, כי גם חרבי וגם כלי לא לקחתי בידי כי היה דבר המלך נחוץ. ויאמר הכהן חרב גלית הפלישתי אשר הכית בעמק האלה הנה היא לוטה בשמלה אחרי האפוד. אם אותה תיקח לך קח כי אין אחרת זולתה בזה. ויאמר דוד אין כמוה תננה לי". וקשה, כיון שטרח הכהן להגיד לדוד את מקום החרב המדויק שהיא לוטה בשמלה אחרי האפוד, ודאי התכוון שיקחנה דוד בעצמו, וא''כ למה לא לקח אותה דוד, אלא אמר 'תננה לי'?ויש לומר משום שמי שאמר שיש לו צריך לתת בפועל.
וכן אמר צפניה הנביא ''שופטיה זאבי ערב לא גרמו לבוקר", ופירושו שבא רבי זאב לשפוט אך לא גרם למבקר (אני אני הוא) להשתכנע. והכי הלכתא בעירובין יד,ב אין הלכה כרבי יוסף בהילמן עיי''ש ודו''ק.

מקצהרגליים

מספר הודעות : 335
Join date : 02.01.19

חזרה למעלה Go down

דוד צבי הילמן: קווים לדמותו של פסיכופט בני-ברקי Empty Re: דוד צבי הילמן: קווים לדמותו של פסיכופט בני-ברקי

הודעה על ידי משה זאב הכהן פעטש-געבער on Sun Jan 20, 2019 1:46 pm

הנה אשתדל למלא חשקכם בהקדם ומצוה לקיים דברי חכמים ויותר משהעגל רוצה לינק וכו' אך אמנם במטו מכם כתרו לי זעיר והערב טרידנא טובא כי אלך  להשולחן הטהור של הוד כ"ק מרן שליט"א לכבוד ט"ו בשבט וידבר אלי זה השולחן אשר לפני ה' באכילת ל' מיני פירות ושתיית ג' מיני יין ואמירת הסדר שחיבר מרן השבתי צבי זי"ע ותלמידיו הקדושים נ"ע כנד' בס' ח"י ובהמשך השבוע אשתדל בע"ה למלא אוות ליבכם הטהור.

משה זאב הכהן פעטש-געבער
Admin

מספר הודעות : 440
Join date : 30.12.18

https://bizuygedoylim.forumhebrew.com

חזרה למעלה Go down

דוד צבי הילמן: קווים לדמותו של פסיכופט בני-ברקי Empty Re: דוד צבי הילמן: קווים לדמותו של פסיכופט בני-ברקי

הודעה על ידי מקצהרגליים on Sun Jan 20, 2019 6:36 pm

על חמ''י הנה רבינו שליט''א שנצטער על אובדן שם היעב''ץ ואיהו גופיה פסיט ודקטיר בעיר תהילה המבורג תכב''ץ נראה שדעתו דעת עליון כדברי היעבץ על החמ''י אף שהסכמת האחרונים שלא נסדר בידם רק נמצאו בו איזה ניצוצים נקבצים מנשמת משיח ה' ביד עבדיו הנביאים. ומ''מ אנא נקיט נפשאי בשיפולי גלימיה דרבינו וכאשר הוא ממנגדי המוסר מיסוד רי''ס כן אני ממתעלמי כל המוסרים כולם אף הקדומים לו ואף שאינם דרים בכפיפה אחת ואיני טורח כלל לעורר הלבב ליראה ולאהבה זולת הקריאה מצד עריבות המאמר והשם הטוב יכפר בעד.

ומ"מ מצוות אכילה בוודאי מצווה יקרה היא בכל מקום וזמן שאדם אוכל פירותיה בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא בעז''ה (וקצת צ''ע דהא רבינו מצער עצמו מספרי עמוס עוז למתק הדינים בגבורות ומ''ש הנאת אכילה דהותרה). והאיר ה' עיני ומצאתי שרש''י ז''ל זכה לכוון לדעת רבינו שליט''א, דגרסי' (ב''ב פ ע"א) הלוקח פירות שובך מחבירו מפריח בריכה ראשונה. וכתב רש''י הלוקח פירות שובך – כגון שאמר לו בניסן מכור לי פירות שנה זו מה שילדו בכל חודש עכ''ל. ויש לדקדק מ''ט נקיט שאמר לו והא קנין דברים הוא דלא קני והוה ליה למימר שכתב לו בשטר בניסן הריני קונה פירות שנה זו וכו'. ונר' דרש''י ס''ל כדעת רבינו שליט''א דלא תבוא הכתיבה לפני פירות ודו''ק.

מקצהרגליים

מספר הודעות : 335
Join date : 02.01.19

חזרה למעלה Go down

דוד צבי הילמן: קווים לדמותו של פסיכופט בני-ברקי Empty Re: דוד צבי הילמן: קווים לדמותו של פסיכופט בני-ברקי

הודעה על ידי משה זאב הכהן פעטש-געבער on Tue Jan 22, 2019 1:41 pm

אין משיבין על הדרוש אך מ"מ הלשון 'קנין דברים' היינו בשעושה קניין כראוי אלא שעושהו על הגוף שאינו נתפס בקניין (כגון ההיא דב"ב ג' ע"א) ומעלתך נראה שמשמש בלשון זו להיכא דאינו עושה קניין כלל וזה אינו (אלא שייך בזה לשון 'דברים הנקנים באמירה' כההיא דקידושין ט' ע"ב). ועוד יש לדקדק בדברי מעלתך דהל"ל שכתב לו בשטר וכו'. וקשה דשטר ודאי לא מהני בזה דאין שטר למטלטלין, וכ"ת דהיינו שחייב גופו להקנות לו הא ודאי היינו קנין דברים כדכתבינן. ועוד יש לדקדק בדברי מעלתך שהבאת משם רש"י ואינו כן כי בב"ב דף פ' דברי נכדו רשב"ם הם, ורש"י נסתלק כבר והלך לו לאור באור החיים עוד לעיל בפ' חזקת הבתים דף כ"ט כנד' שם 'כאן מת רש"י ז"ל'.

אמנם כל אלו הדקדוקים אין נוגעים בהעיקר שראוי להמשיך להעלות מדברי הוד כ"ק מרן שליט"א על הילמן ובכן אשתדל לפעול בזה בקרוב.

משה זאב הכהן פעטש-געבער
Admin

מספר הודעות : 440
Join date : 30.12.18

https://bizuygedoylim.forumhebrew.com

חזרה למעלה Go down

דוד צבי הילמן: קווים לדמותו של פסיכופט בני-ברקי Empty Re: דוד צבי הילמן: קווים לדמותו של פסיכופט בני-ברקי

הודעה על ידי מקצהרגליים on Tue Jan 22, 2019 2:43 pm

"כי הנה האבן אשר נתתי וכו' על אבן אחת שבעה עינים" אל תיקרי אבן אלא פיסקה ואל תיקרי שבעה אלא שלוש ואל תיקרי עינים אלא שגיאות. ואם משמשו של רבינו כך, רבינו עצמו על אחת כמה וכמה עין לא ראתה. וכתיב ''ואת שעיר החטאת דרוש דרש משה והנה שורף ויקצוף וגו' וידבר אהרון אל משה הן היום הקריבו וגו' וישמע משה וייטב בעיניו " הא למדנו שאע"פ שאין משיבין על הדרוש אם השיב בדברי טעם יודה הדורש.

מקצהרגליים

מספר הודעות : 335
Join date : 02.01.19

חזרה למעלה Go down

דוד צבי הילמן: קווים לדמותו של פסיכופט בני-ברקי Empty Re: דוד צבי הילמן: קווים לדמותו של פסיכופט בני-ברקי

הודעה על ידי משה זאב הכהן פעטש-געבער on Tue Jan 22, 2019 9:08 pm


פרק יא
משיב רעה תחת טובה לא תמוש רעה מביתו: דוד צבי הילמן נושך את היד שהאכילה אותו









ואמשיך בתשובותי על טענות אותו הרשע, טענה אחר טענה.

הטענה הד`







אמר המשומד הצורר הצ"ד ימ"ש:

הוסף לזה את הקללות והחירופים וההשמצות שכ` על שונאיו המפוזרות בפירושו לרמב"ם... ויתבאר לך פרצופו הרוחני. לדוגמא בפי` להל` אבל עמ` ר"ב כ` בזה"ל: "וכאשר שמעה קבוצת ארורים בזויים שפלים נתעבים את ההוראה טענו בשקר... אף אחד מאותם הזבים והמצורעים... תקברם אימם לאותם הארורים, עכ"ל הטהור. היש פנינים כאלו גם בחיבורי שאר "גדולי ישראל" החרד"לים?

אמר הכותב:

אין מביאים ראיה מ"גדולים" וחרד"לים, אלא מכל הנביאים, הצדיקים, החסידים, התמימים והישרים, שבודאי כן היה דרכם תמיד, לקלל את רודפיהם הרשעים בכל מיני קללה שבעולם.

וכן אמר דוד ע"ה:

למנצח משכיל לדוד בבוא דואג האדומי ויגד לשאול וגו`, אהבת כל דברי בלע לשון מרמה, גם אל יתצך לנצח יחתך ויסחך מאוהל ושרשך מארץ חיים סלה (תהלים נא).

ואמר:

למנצח אל תשחת לדוד מכתם בשלוח שאול וישמרו את הבית להמיתו וגו`, כלה בחימה כלה ואינימו וגו` וישובו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר וגו` (תהלים נט).

ואמר:

למנצח על שושנים לדוד, הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש וגו` רבו משערות ראשי שונאי חינם עצמו מצמיתי אויבי שקר וגו`, יהי שולחנם לפניהם לפח ולשלומים למוקש, תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד, שפוך עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם, תהי טירתם נשמה באהליהם אל יהי יושב וגו`, ימחו מספר חיים  ועם צדיקים אל יכתבו (תהילים סט).

וכל התהילים מלא כיוצא בזה.

ואמר ירמיה ע"ה:

ויאמרו לכו ונחשבה על ירמיהו מחשבות וגו` לכו ונכהו בלשון וגו`, הקשיבה ה` אלי ושמע לקול יריבי, הישולם תחת טובה רעה וגו`, לכן תן את בניהם לרעב והגירם על ידי חרב, ותהיינה נשיהם שכולות ואלמנות ואנשיהם יהיו הרוגי מוות בחוריהם מוכי חרב במלחמה, תישמע זעקה מבתיהם כי תביא עליהם גדוד פתאום כי כרו שוחה ללוכדני ופחים טמנו לרגלי, ואתה ה` ידעת את כל עצתם עלי למוות, אל תכפר על עוונם וחטאתם מלפניך אל תמחי, ויהיו מוכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם (ירמיה יח).

ואמר הנביא בסיפורו על אלישע:

ויעל משם בית אל והוא עולה בדרך, ונערים קטנים יצאו מן העיר ויתקלסו בו ויאמרו לו: עלה קרח, עלה קרח!! ויפן אחריו ויראם ויקללם בשם ה`, ותצאנה שתיים דובים מן היער ותבקענה מהם ארבעים ושני ילדים (מלכים ב יז).

ומה בין אלו, לקללות שקילל ר` יוסף קאפח זצוק"ל את אויביו ורודפיו?!

וכי מה סבורים אתם, חסידי אומות העולם או ל"ו צדיקים מישראל הוא שמקללם שם, באותם הציטוטים שמביא הילמן?!

המדובר שם באותם הרשעים, שעמדו עליו בהישארו לבדו יתום בן ארבע-עשרה שנה, והלשינו לשלטונות תימן כדי להוציאו לשמד, ר"ל, ולאסלמו בכפייה, כפי שסיפרתי כבר לעיל; ומאז ועד יום מותו לא חדלו מלהציק לו ולרודפו בכל מיני אכזריות ורשעות, כמתואר לעיל.
וכי מה, אין הרשעים הללו ראויים לכל אותן הקללות, וכפל כפליים כיוצא בהן?! והרב קאפח מעולם לא השיב להם כגמולם, ואפילו לא ענה להם, אלא מסר דינו לשמיים בלבד.

ועיקר דבר זה בגמרא, בפרק שני מיומא דף כ"ב ע"ב:

כל תלמיד חכם שאינו נוקם ונוטר כנחש אינו תלמיד חכם, והכתיב לא תקום ולא  תטור, ההוא בממון הוא דכתיב וכו`, וצערא דגופא לא והתניא הנעלבין ואינן עולבין שומעין חרפתן ואינן משיבין וכו` עליהם הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו, לעולם דנקיט ליה בליביה, ופירש"י: ואם בא אחר לנקום נקמתו בקיום המשפט ישתוק, עכ"ל.

הרי לך מפורש מדין התלמוד, שאיסור גמור הוא לתלמיד חכם למחול לרודפיו על לא חמס בכפו, ואף שמידת חסידות שלא לנקום בהם בעצמו, מכל מקום מחוייב לנצור עוונם ולייחל ליום דין שיעשה בהם, לבל יסברו בני אדם שהעולם הפקר ח"ו.

אמנם בדת הנוצרים מצינו שציוום מושיעם להגיש הלחי השנית למכם, ואולי על  זה סמך המשומד הצורר הילמן; אבל מכל מקום, לא כן דעת חכמי הגמרא, להבדיל אלף אלפי הבדלות, ור` יוסף קאפח זצוק"ל קיים בזה, כבשאר כל מעשיו וענייניו, דין התלמוד, ותו לא מידי.

ומה חושב הוא, דוד צבי הילמן שר"י, כי הוא עצמו ימלט מקללה על כל אשר פער פיו במרנא ורבנא ר` יוסף קאפח זצוק"ל?!

אוי לך, דוד צבי הילמן, ואוי לנשמתך!!!

על מי הרימות קול, את מי חירפת וגידפת, איך ניאצת את קדוש ישראל, במי פערת פיך בלא חוק!!!

בן שמונים ואחת שנה אתה היום, דוד צבי הילמן, וכי מה סבור אתה - הלעולם תחיה?! מי גבר יחיה ולא יראה מוות?!

הבט נא וראה, גיהנום פעורה מתחתיך!!!

אוי לך מיום הדין, דוד צבי הילמן, אוי לך מיום התוכחה!!!

חושה מהר, לפני שיחשיך היום, בטרם יתנגפו רגליך על הרי נשף, קח עמך עשרה בני אדם כדין הגמרא, עלה על ציון ר` יוסף קאפח זצוק"ל, בכה והתוודה בלב נשבר:

חטאתי לאלוהי ישראל ולרבינו יוסף בן דוד קאפח זצוק"ל!!

של נעליך מעל רגליך, התנפל אפיים ארצה על קברו, הורד כנחל דמעה ויומם וליל תיילל בקשות מחילה וכפרה, אולי ישוב חרון אף ה` מעליך!!! כסה בשק את בשרך, עפר באפר את ראשך, השחר שיניך מפני תעניותיך, האדם גבך וישבנך מפני מלקיותיך, סגף בשלג את גופך, הבא בין נמלים עוקצות את עורך, טהר באש וכוויה את גווך, אולי יש תקווה!!!

אך לריק כל דבריי; ידעתי, דוד צבי הילמן, כי לא תזכה לכך. רשע כמוך אין מספיקין בידו לעשות תשובה, ובך ובשכמותך אמר הכתוב: חי אני נאם ה` צבאות אם יכופר לכם העוון הזה עד תמותון.

מת אתה, דוד צבי הילמן, מת אתה בעולם הזה, ולא תחיה לעולם הבא, ואוי לך מדינה של גיהנום, לדורי דורות ולנצח נצחים.

ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי כי אישם לא תכבה ותולעתם לא תמות והיו דראון לכל בשר, גיהנום כלה והוא אינו כלה!!



הטענה הה`


אמר המשומד הצורר הצ"ד ימ"ש:

אם כפר בזוהר או לא, לא פגשתי בספריו, אבל מצאתיו בהערה לפיהמ"ש מקוואות פ"ח מ"ה שופך בוז על מ"ש הרוקח ומהרי"ל והאר"י וכו` שהטובל משום תשובה צריך לטבול ג"פ, ומכנה אותם "בעלי הדמיונות המצריכים ג"פ ויש ז"פ כאילו היו גילגולו של נעמן", עכ"ל הט`. וכשמצא כתוב בהל` ע"ז וכו` פירש בהערה לסהמ"צ מל"ת ל"ה שכוונתו למה שקוראים בימינו "שמות קדושים" וכו`, כ"כ הושרשה בליבו השנאה והבוז למקובלים וכו`.

אמר הכותב:

בעיקר הדבר, כל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי, וכבר נתבאר לעיל שכן הוא ודאי האמת לאמיתו שהיה ר` יוסף קאפח זצוק"ל כופר גמור בזוהר ובקבלה, שכל דבריהם עבודה זרה, ניאוף, כשפים, כזבים, זימה, תועבה ותפלות, תזרם כמו דווה צא תאמר להם היכנס אל תאמר להם!!!

וכבר הורה זקן ראש גולת התימן מרנא ורבנא ר` יחיא קאפח זצוק"ל להרחיקם מעל גבול ישראל, ונמשכו אחריו אלפי ישראל בארץ התימן, עזבו כולם גילולי אבותיהם, ושבו בכל לבבם ובכל נפשם אל אישם הראשון, צור מחצבתם ומקורם, אור העולם הרמב"ם ז"ל, וכבר נתבאר באריכות לעיל.

וכן מה שהביא הילמן מהערת הרב קאפח זצוק"ל על דברי הרמב"ם בפיהמ"ש מקוואות, כבר נתבאר לעיל; אמנם, מה ראה האשמאי הארור הזה לגלות טפח ולכסות טפחיים, והערת הרב קאפח מביא, ודברי הרמב"ם עצמו שם שעליהם העיר הרב קאפח, אינו מביא?!

אלא שידע והבין בעצמו, שאילו העתיק דברי הרמב"ם היה ניכר לכל שאף הרמב"ם עצמו באותה השיטה הוא עומד, מייחד שם ה` אלוהי אמת ומשבר ומנתץ פסלי ואלילי המקובלים ותועבותיהם, והרב קאפח אך בא אחר דבריו והוסיף להם טעם לשבח!!!

ומה להילמן הצורר הזה אל הרב קאפח?! יבוא, יעמוד ויטען על הרמב"ם עצמו, ולא על הרמב"ם בלבד אלא אף על ר` חייא ור` אושעיא מסדרי התוספתא, שגם להם לא נגלו כנראה המראות והחזיונות שראו וחזו הרוקח והאר"י וכיוצא בהם בחלום הלילה, בנפול תרדמה על אנשים וישלחו ידם אל אמתם ותהי למטה בכפם, וזרע קודש מזנק וניתז מתוכה לשם יחוד קוב"ה ושכינתיה וכו`...

וכך כותב שם הרמב"ם בפיהמ"ש:

"וממה שהזהירו עליו בעת הטבילה וכו`, ולשון התוספתא: הקופץ למקווה הרי זה מגונה, והטובל פעמיים במקווה הרי זה מגונה", עכ"ל.

ועל הדברים האלו, על ציטוט התוספתא בידי הרמב"ם, כתב הרב קאפח את הערתו הנ"ל:

"וכן פסק רבינו בהל` מקוות פ"א ה"ט, ולא כאותן בעלי הדמיונות המצריכים שלוש פעמים ויש שבע פעמים כאילו היו גילגולו של נעמן", עכ"ל.

מה בדיוק רוצה איפוא דוד צבי הילמן מהרב קאפח?!

לאן הגענו - גם תוספתא ורמב"ם אסור כבר ללמוד, אם איזה מקובל חזיר, עם-הארץ דאורייתא כמו האר"י, כתב ההיפך?!

סבורני שאפילו שבתי צבי ויעקב פראנק לא הגזימו עד כדי כך!!!

אנא, יניח דוד צבי הילמן לרב קאפח לבאר את הרמב"ם ולקיים דין התוספתא, ותו לא - יותר מזה לא אבקש דבר; הילמן עצמו רשאי לטבול במקווה לא שלוש או שבע פעמים בלבד, אלא אפילו לרבוץ שם כל היום כולו, כדרך החסידים הגדולים והמקובלים המובהקים, עד שיצהיבו מי המקווה ממימי-רגלי דוד צבי הילמן שיתערבו בהם ולא נודע כי באו אל קירבם.

אמנם, נעמן גוי כשר היה, ולכן הועילו לו על כל פנים שבע טבילות; אבל משומד כדוד צבי הילמן, אפילו שבע מאות טבילות לא יועילו לטהר. על טובל ושרץ בידו אמרו חז"ל שאפילו בא בכל מימות שבעולם לא עלתה לו טבילה; ומה נגיד על השרץ עצמו, כשבא לטבול במקווה?!

ועל דרך זו במ"ש האשמאי הזה בענין "השמות הקדושים".

אלא למה התכווין הרמב"ם כשכתב על "השמות המשונים והמכוערים"?!

שמא לשמותיהם של "גדולים" מבני-ברק?!

את דעתו על ה"שמות" והייחודים של המקובלים, כתב כבר הרמב"ם בפירוש במו"נ ח"א פס"ב, וז"ל:

"נצטווינו בברכת כהנים ובה שם ה`  ככתבו שהוא שם המפורש... והיה עוד אצלם שם יש בו י"ב אותיות... והיה אצלם עוד שם בן מ"ב אותיות... וכאשר מצאו האנשים הרשעים הבערים את הלשונות הללו, מצאו מקום לשקר ולדבר, שמצרפים איזה אותיות שרצו ואומרים: זה "שם" פועל ועושה, אם נכתב או נאמר באופן פלוני!! ואח"כ נכתבו אותם הכזבים אשר בדה אותם הרשע הבער הראשון, והגיעו אותם הספרים לידי הכשרים החלשים הפתאים שאין בהם דעת להבדיל בין אמת ושקר והצניעום, ונמצאו בעזבונם, וחשבו בהם שהם אמת, כללו של דבר: פתי יאמין לכל דבר. וכבר יצאנו ממטרתנו הנעלה ועיוננו העדין, אל העיון בביטול הזיות שביטולן גלוי לכל מתחיל בעיון, אלא שהביאנו ההכרח לכך כיוון שהזכרנו את השמות ועניינם ומה שנתפרסם עליהם אצל ההמון", עכ"ל.

דברים כדורבנות!!!

אבל לכו ספרו אותם לפרענק המנשק באימה קמיע של כדורי, או לש"סניק התולה במכוניתו פיסת קלף מתחתוני ה"באבא סאלי".

הם יגידו לכם שהרמב"ם היה אשכנזי...

בכל אופן, מה רוצה איפוא דוד צבי הילמן מהרב קאפח?!

כל מה שכתב הרב קאפח זצוק"ל בעניינים אלו, כתב לפי שיטת הרמב"ם ועבור תלמידי הרמב"ם, ואינו מיועד כל עיקר לעובדי "זעיר אנפין" ו"נוקבא", כשם שאינו מיועד למאמיני "ישוע שר-הפנים" מה"יהי רצון" שבין התקיעות, ואימו הטובה מרים.

אלו, יחד עם דוד צבי הילמן ויתר חובבי הקבלה, רשאים להמשיך ולקרוא מלוא גרונם ל"יאהדונהי" ול"אידהנויה", לזעוק בקול אל "אנקתם", "פסתם", "דיונסים" ו"פספסים", להתחנן לסיני, סנסיני וסמנגלוף, ולהקטיר לדיקרנוסא, חבו, עתיק, אריך, חזה דאימא ואחוריים דאבא, יסוד דזעיר ופופיק דכתר עליון, ויתר אלילי המקובלים, צלמיהם ומפלצותיהם, עד שיתחממו וישפיעו זה לרחמו ולאחוריו של זה, על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל.

יערב להם ויבושם להם, ובלבד שידאגו לקנח אחריהם ולהחליף את הסדינים; ואנו וכל ישראל נקיים, הרמב"ם אור לנו ונר לרגלנו, עד ביאת הגואל.


הטענה הו`



אמר המשומד הצורר הצ"ד ימ"ש:

הטענה שהעלמנו את האמת של התרגום הנכון אינה אמת אלא שקר וכו` ואילו היו מתרגמי סה"מ נוקטים כאן לשון ידיעה היו טועים בזה טעות גסה, כי עי"ז היו מטעים את הקורא ומודיעים לו שבמקור הערבי לא כתוב כאן אעתקאד אלא מילה משורש עלם או ערף וכיו"ב וכו` ובמקומות רבים תירגם הרי"ק בלשון אמונה וכו` עיקר שכחתי, הי"ג עיקרים אשר יסד הרמב"ם כתובים בסידורי התפילה וכל כלל ישראל קוראים אני מאמין באמונה שלמה ולא אני יודע בידיעה שלמה וכו`.

אמר הכותב:

מאימתי נעשה האלטע-קאקער הזה, דוד צבי הילמן, מומחה לערבית ולתרגומים?!

שמא שינו ה"גדולים"-גללים מבני ברק, להם הוא סוגד, את הנחיותיהם באשר ללימודי שפות וחכמות חיצוניות, והתירו לו להשתלם בערבית ספרותית-פילוסופית של ימי-הביניים, עד שנעשה בזה בקי כה אדיר, עד כדי גילוי "טעויותיו" של הרב קאפח, שערבית היתה שפת-אימו?!
אשרי המאמין!!

אבל למעשה, אפילו אדם כמוני - לצערי, חסר כל ידע בערבית - יכול להכיר מיד, כי ידיעותיו של דוד צבי הילמן בתחום, מגיעות בעיקר מחילופי הקללות שלו עם השיפוצניקים הערבים שעבדו בביתו בהזדמנויות שונות.

הוא חושב, שאם כמה פעמים הם צעקו שם זה לזה: "כוס אוחתוק", "יא מניאק", "כוס אמק", "וואחד חרא מג`נון", וכיוצא באלו, כבר הופך אותו הדבר לפרופסור לערבית.

על זה צריך לבוא ולהסביר לו:

אם אכן אי פעם נרצה לעמוד על הדקויות הבלשניות שבין "כוס אוחתוק" ל"כוס אמק", למשל, בלי שום ספק נתעלם אז לגמרי מתרגומי הרב קאפח, ונקרא להילמן כדי להיעזר בו בשטח החשוב ביותר של התמחותו, בנושאים בהם דבוק שורש נשמתו.

אך כשהמדובר בתרגומי מינוחים פילוסופיים עתיקים מימי-הביניים, נתכבד ונבהיר לו:

כלך לך, דוד צבי הילמן, אל מקומך, אל תחומך, חזור למחראות בני-ברק, משם נוצרת, התפלש בצואת שך, רחץ בשתן קנייבסקי, ואת ענייני התרגומים הנח למומחים לכך - ואתה אינך ביניהם.

שהרי אפילו אדם כמוני שאין לו כל ידע בערבית, שמע לפחות על ספרו המפורסם של רב סעדיה גאון, אשר הר"י אבן-תיבון עצמו, שהילמן האשמאי כה מחשיב את תרגומיו, תירגם את שמו הערבי - "אלאמאנאת ואלאעתקאדאת": "האמונות והדעות", ובשם זה נודע הספר ונתפרסם בכל תפוצות ישראל.

הרי לכם לדעת התיבונים עצמם, ש"אעתקאדאת" משמע "דעות", ולא זו בלבד אלא ש"אעתקאדאת" ניצב כמונח שונה מ"אמונות", "אלאמאנאת ואלאעתקאדאת"= "האמונות והדעות"!!!

איך מעיז איפוא בכור-שטן זה, דוד צבי הילמן, לכתוב:

"ואילו היו מתרגמי סה"מ נוקטים כאן לשון ידיעה היו טועים בזה טעות גסה כי עי"ז היו מטעים את הקורא ומודיעים לו שבמקור הערבי לא כתוב כאן עאתקד"?!

מסתמא סמך הילמן על רחבות אופקיהם של הבני-ברקים, שמלבד על שך וקנייבסקי ושאר "גדולים"-גללים מסוגם לא שמעו כמעט על דבר, וכך לא יקשו לו מיד משם ספרו המפורסם של רב סעדיה.

ובכל זאת הפריז הפעם על מידותיו; ומה אם יתגולל מכתבו מחוץ למחראה הבני-ברקית, ונמצא עכוזו הבלתי-מקונח נגלה לעין כל?!

ולא זו בלבד, אלא שהוא חוזר וסותר עצמו בכל סעיף זה משורה לשורה, עד שנעשה לשחוק גמור בעיני הקורא.

הוא טוען על הרב קאפח על ששינה בתרגום "עאתקד" פעם במונח זה ופעם במונח אחר, אע"פ שאין זו טענה כלל וכן דרך כל המתרגמים, וכפי שיתבאר לפנינו בטענה הי"ד.

אבל אף לדעתו הארורה, איך חוזר הילמן באותה נשימה ומשבח את תרגומי התיבונים, שבעצמם שינו כך ממקום למקום - כאן תירגמו "אמונה", ואילו את שם ספרו של רב סעדיה תירגמו, כאמור, "הדעות"?!

ועוד, שהוא מכנה את תרגום אבן-שמואל לכוזרי "תרגומו החדש והמצויין".

לכאורה, יתמה הקורא התמים, מה ראה הילמן לעבור על "לא תחנם - לא תיתן להם חן", ולהעתיר כך דברי שבח על איזה מזרחניק מהאוניברסיטה, סתם איזה אקדמאי כד"ר אבן-שמואל?!

אבן-שמואל מעולם לא נישק את עכוזו של שך, מימיו לא תחב לשון בין אשכי קנייבסקי, ובכלל לא ידוע על משהו מיוחד שעשה, עד שיהא ראוי לרוממו מהיחס הקבוע שמקבלים מזרחניקים ואקדמאים בבני ברק - ומה ראה הילמן פתאום לשבחו כך?!

אך חלילה, אל תחשדו בכשרים; לא לכבוד אבן-שמואל מתכווין כאן הילמן, אלא להמשיך לבזות ולעקוץ את הרב קאפח. שכן, כידוע, הרב קאפח שתירגם גם הוא את הכוזרי, תוקף בהקדמתו את אבן-שמואל בחריפות רבה, על חוסר נאמנותו לטקסט המקורי ונטייתו "לעבד" את דברי ר` יהודה הלוי ולהוסיף עליהם מפרפראותיו ופרשנויותיו.

מה שברור בכל אופן הוא, שתרגום אבן-שמואל רחוק מלהיות מילולי, ולמרות זאת מכנהו הילמן "מצויין", והכל כדי לעקוץ את הרב קאפח, וכמו שכתבתי; ובאותה נשימה, חוזר הילמן ומגנה את הרב קאפח על ש"נהג בדברי רבינו ז"ל כמתרגם סיפורי בדים שנוקט במילים שונות לשם גיוון"...

שומו שמיים, עד היכן שנאה מקלקלת את השורה!!!

בעיקר הטענות בענין תרגום "אעתקאד", הרי ברור שגם אם באיזהו מקומן צדדיים תירגם הרב קאפח בלשון אמונה, ובעיקר כשהמדובר באמונות תפלות, הרי כשבא, להבדיל, לתרגם את הטקסט הראשי והמחייב של המצווה הראשונה שבתורה, לפי מנין הרמב"ם, לא יכל להתעלם מדבריו הנוראים של הרמב"ם עצמו בענין, במו"נ ח"א פ"נ, וז"ל:

"דע אתה המעיין במאמרי זה, כי הדעה ( אעתקאד, במקור הערבי) אינו הענין הנאמר בפה, אלא הענין שהצטייר בנפש כאשר מאמתים אותו שהוא כך כפי שהצטייר. אם אתה מאותם שמספיק להם מן ההשקפות הנכונות או שחושבים שהן נכונות בכך שתאמר אותן בפיך בלי שתשכיל אותן ותבינן וכ"ש שתחקור בהן על הנכון, הרי זה קל מאד, כפי שאתה מוצא רבים מן הפתאים תופסים דעות שאינם מבינים להן ענין כלל..."

והבה ונעיין בהערות הרב קאפח זצוק"ל לתרגומו שם; דומה כאילו צפה הצדיק הזה ברוח הקודש את אשר יתריז כנגדו דוד צבי הילמן שר"י, והקדים לו תשובות על כל כזביו...

על המלים "כי הדעה (אעתקאד במקור הערבי) אינו הענין הנאמר בפה אלא הענין שהצטייר בנפש", מעיר הרב קאפח זצוק"ל:

""אעתקאד", כאן מגדיר רבינו מושג זה היטב, ובהחלט אין לתרגמו "אמונה", כי אמונה היא השקפה התפושה בידי האדם במסורת וללא ידיעה יסודית, ולפיכך תירגמתי בכל מקום "דעה", ויפה תירגם ר"י אבן תיבון שם ספרו של רס"ג "אעתקאדאת" דעות, אם כי בתוך הספר הסתבך ללא סדר" וכו`, ע"ש בדבריו התמימים והטהורים.

ואילו על דברי הרמב"ם הנוראים בהמשך, שכאילו כוונו הישר ללב הקונצנזוס החרדי של דורנו - "אם אתה מאותם שמספיק להם מן ההשקפות הנכונות או שחושבים שהן נכונות בכך שתאמר אותן בפיך בלי שתשכיל אותן... הרי זה קל מאד, כפי שאתה מוצא רבים מן הפתאים...", גם כן מוסיף הרב קאפח זצוק"ל הערה נוקבת.

אבל לפני שאצטט אותה, אחזור שוב לציטוט של דוד צבי הילמן ימ"ש, רק כדי שתוכלו לעמת זה מול זה, אור מול חושך, אלוהי שקר של שך, קנייבסקי, והילמן ימ"ש, מול אלוהי אמת של הרמב"ם והרב קאפח זצוק"ל...

דוד צבי הילמן שר"י:

"עיקר שכחתי! הי"ג עיקרים (אשר יסד הרמב"ם) כתובים בסידורי התפילה וכל כלל ישראל קוראים אני מאמין באמונה שלמה ולא אני יודע בידיעה שלמה".

ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, מרנא ורבנא ר` יוסף קאפח זצוק"ל בהערתו שם על דברי הרמב"ם הנ"ל:

"מעניין שמאותם י"ג יסודות הדת שהסדיר רבינו עשו "אני מאמין" מילולי, ויש להעיר כי בנוסח סידורי תימן ליתא".

ואני עבדכם הכותב מוסיף:

גם בנוסח סידורי חב"ד ליתא...

כן, כן, בנוסח חב"ד, ערש לידתו של אותו עוכר ישראל, המשומד הצורר דוד צבי הילמן ימ"ש, בנוסח חב"ד בו התפללו אבותיו וסביו, בסידור בעל-התניא מתוכו שפך ליבו כמים לפני ה` הרד"ץ חן נ"ע, סבו של המשומד השפל הזה, בנוסח בו זעק בקול דממה דקה מהרא"ח נאה זצוק"ל, רבו של אותו מומר משוקץ בנעוריו, גם כן אין את ה"אני מאמין" הזה...

וזה לא מפריע לאותו משומד צורר לכתוב:

"הי"ג עיקרים כתובים בסידור התפילה וכל כלל ישראל קוראים"!!!

"כל כלל ישראל קוראים"!!!

דוד צבי הילמן, משומד משוקץ, מומר מתועב שכמותך!!!

הרי לא יתכן שאינך מכיר את הסידור בו התפללת אתה עצמך בילדותך, את הנוסח מתוכו קראת תחת הטלית של אביך וסבך, שנים ארוכות בטרם נוקשו רגליך בקליפת שך ימ"ש, ואת אלוהי אביך וסבך המרת, ר"ל, בתבנית שך אוכל עשב...

אוי לך, דוד צבי הילמן, ואוי לנשמתך!!!

"כל כלל ישראל קוראים"?!

רבך, הגאון החב"די ר` אברהם חיים נאה זצוק"ל, לא היה מכלל ישראל?!

סבך, החסיד והעובד ר` דוד צבי חן נ"ע, לא היה יהודי?!

אז מה אתה?!

אוי לך, משומד!!!

כה הפנמת את צואת רבך החדש, סמאל-שך ימ"ש, שקבע כי חסידי חב"ד אינם יהודים, עד ששכחת כי בכך כורת אתה גם את שורשך שלך...

אוי לך, דוד צבי הילמן!!!

בן שמונים ואחת שנה אתה היום, ובקרוב תפגוש בך חרבו של מלאך המוות...

מה תעשה בעולם האמת, איך תעיז שם לזקוף ראשך להביט אל מעלות קדושים וטהורים כזוהר הרקיע מזהירים, אבותיך וסביך החסידים, התמימים והישרים, כשכל הנצח תהיה נפשך הנכרתת מצור-מחצבתה קשורה ככלב בקליפת שך ימ"ש,  לשכב אצלה בעולם הזה, להיות עימה בעולם הבא?!

אוי לך, דוד צבי הילמן!!!

מה עשתה לך נשמתך, חלק אלוה ממעל, שכה טימאת אותה?!

יצתה בת קול ואמרה:

שובו בנים שובבים, חוץ מדוד צבי הילמן שידע את ריבונו ונתכווין למרוד בו, הכיר את צור מחצבתו והכרית משם את נשמתו, ונטרד משני עולמות!!!

                                                       *

בעיקר הדבר, מסופקני אם צריך עוד להוסיף משהו, אבל בכל אופן, כיוון שכבר התחלנו, נסיים בעוד כמה מילים ליתר בהירות.

את ה"אני מאמין" ש"כלל ישראל" של הילמן קורא בתפילה, לא סידר, כמובן, הרמב"ם, אלא זב-חוטם אלמוני, והוא זר לחלוטין לכל השקפתו של הרמב"ם, שהאמין בידיעת ה` הנקנית לאדם על ידי התעמקות שכלית ועיון פילוסופי בלתי-פוסק, ולא באמצעות מילמול טקסטים סתמי.

גם בעל-התניא, מחולל חב"ד שכולה העמקה וחקירה עיונית במושגי האלוהות, נמנע מהכנסת ה"אני מאמין" לסידורו.

רק בקונצנזוס החרדי הרדוד בן-ימינו, פרי-הביאושים של עשרות שנות דיקטטורה רוחנית של שך ימ"ש וכת דיליה, כאשר כל נסיון פילוסופי לחקירה בעיקרי הדת מוגדר כ"כפירה", עשויה להתקבל בלא כל הרמת-גבה קריאה צדקנית-צבועה כשל דוד צבי הילמן:

"כל כלל ישראל קוראים אני מאמין באמונה שלמה ולא אני יודע בידיעה שלמה"...

לאן נרד עוד, מישהו יודע?!

האם צריך גם להזכיר את הסיפור על ר` לייבלי אייגר, נכד הגרע"א ובן ר` שלמה, שנתפס לחסידות קוצק, ובמענה לשאלת אביו מה למד שם, אמר שבקוצק נודע לו על קיום האלוהים?!

ר` שלמה אייגר קרא למשרתת ושאל אותה:

-"התאמיני כי ה` נמצא?!"

-"ודאי", אמרה ההיא.

היא מאמינה ואני יודע, השיב ר` לייבלי לאביו.

אבל דוד צבי הילמן רוצה להחזיר אותנו למדרגת המשרתת, וזו עוד מעלה אצלו...

על אחת כמה וכמה, ק"ו בן בנו של ק"ו, שהרמב"ם עצמו בתחילת ספר הי"ד, בדברו בעברית על המצווה הראשונה שבתורה, כותב בפירוש:  
"יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון... וידיעת דבר זה מצוות עשה שנאמר אנוכי ה` אלהיך"...

"לידע שיש שם מצוי ראשון"!!!

"לידע", לא "להאמין", "וידיעת דבר זה", לא "ואמונת דבר זה"!!!

אבל האשמאי דוד צבי הילמן מתעקש, עם הראש בקיר, ש"אעתקאד" בספר המצוות הוא דווקא אמונה ולא ידיעה, וכך יש לו גם קושיא ו"סתירה" ברמב"ם...

מה קדם למה אצל דוד צבי הילמן:

האם רשע היה בטבעו, ומתוך רשעותו נעשה גם טיפש ומטומטם, או שמא טיפש ומטומטם היה מלכתחילה, ומתוך טיפשותו וטימטומו חזר ונעשה גם רשע מרושע?!

שאלה גדולה, שגם אני מתקשה להכריע בה.



הטענה הז`


אמר המשומד הצורר הצ"ד ימ"ש:


אגב, איננו היחידים הנמנעים מהזכרת שמו של הרי"ק. כך נוהג רבינו הגר"ח קנייבסקי שליט"א וכו` וכך נהגו נכדי הכף החיים וכו` וראוי להחרד"לניקים התמימים לשפוך חרונם גם עליהם וגם על הר"ב משנת יוסף וכו` גם לא בירך אותו בברכת שליט"א שבירך בה שאר חכמי דורנו.

אמר הכותב:

ראו גם ראו, כיצד מטענה לטענה הולך ומתגבר מעיין שנאתו של הכלב המשומד הזה, לאיש שלא  עשה לו שום רעה (ומה כן עשה לו, מיד תשמעו), ובכלל לא דיבר עליו מעולם.

כעת הוא משבח את החולירע יוסף ליברמן (ועוד נגיע אליו), על שבמפתח לספרו לא בירך את הרב קאפח אפילו בברכת "שליט"א", "שבירך  בה שאר חכמי דורנו"!!!

ומהם ראשי-התיבות "שליט"א"?!

אין כאן לא תואר "מרן" ולא "רשכבה"ג", לא "הגאון הגדול" ולא "הגאון הקטן", אלא סתם איחול פשוט ותמים הניתן לכל יהודי, אפילו פשוט שבפשוטים:

שליט"א - ש`יחיה ל`אורך י`מים ט`ובים א`מן.

לא עשירות, לא כבוד, לא תורה, לא עולם הבא - סתם, הדבר הבסיסי שבבסיסי, הקיום העירום כשלעצמו ותו לא: חיים, פשוט חיים...

אבל עבור דוד צבי הילמן, בשביל הרב קאפח גם זה יותר מדי.

שהרב קאפח יחיה לאורך ימים טובים?!

למה "לפרגן" לו זאת?!

הרי בינתיים עלול הרב קאפח לנשום קצת אוויר, לשאוף מעט חמצן, בעוד אויר נקי, חמצן בריא, איננו משאב שניתן לוותר עליו בקלות.
מה יהיה אם לבסוף יתברר שאותו אויר שנשם הרב קאפח, בא על חשבון המכסה המדולדלת של הבני-ברקים?!

אחר כך יחסר ל"גדולים" אויר, שך וחבריו עוד עשויים, חס ושלום, להיחנק, או לפחות לחוש קוצר נשימה...

בקיצור, לא די להילמן המשומד הלזה בכל מה שביזה את הרב קאפח עד עתה, אלא אליבא דהאי רשיעא, לרב קאפח לא מגיע אפילו לחיות, גם האויר שהוא נושם הינו יותר מדי...

שומו שמיים!!!

דוד צבי הילמן - משוקץ, מתועב, מנוול, משומד, מוקצה מחמת מיאוס!!!

אבל, רבותי, זה עדיין לא כלום.

כשקראתי פיסקה זו במכתב, עלה בזכרוני פתאום, כי דוד צבי הילמן עצמו, בזמנו דווקא כן כיבד את הרב קאפח ב"שליט"א"...

מיהרתי לארון, ושלפתי כרך של רמב"ם פרנקל. לפני "ילקוט שינויי נוסחאות" הנדפס שם בסוף, מאריך הילמן בדרוש על כתבי-היד השונים וההבדלים שביניהם, ובין השאר כותב:

"ספרי תימן בני סמכא הם יותר מכולם. מפורסמת  הצטיינותם של בני תימן מכל שבטי ישראל בדייקנותם ובהקפדתם הנפלאה... וכל הרוצה לדון בענייני דקדוק לשונו של רבינו ראוי לו לתפוס עיקר את נוסח תימן..." וכו` וכו`, ואז באה רשימה: "תודתנו נתונה לספריות ולמוסדות וליחידים שהמציאו לנו את כתבי הידות..." ובין השאר:

"הרב ר` יוסף קאפח שליט"א, ירושלים".

כן, כן, כמו שאתם שומעים...

דוד צבי הילמן פנה אל הרב קאפח זצוק"ל, וקיבל ממנו תצלומים של כל כתבי היד התימניים של הרמב"ם שהחזיק הרב קאפח, כולם כתבי-יד יחידים מסוגם בעולם, שאין להשיגם בשום מקום אחר.

כל זאת, בזמן שהרב קאפח עצמו  מתכונן לההדיר את הרמב"ם האישי שלו, "רמב"ם תימן", שכל יחודו בגירסאות המדוייקות של כתבי-היד התימניים, שהילמן המשומד עצמו מודה כי אין על עפר משלם...

הגידו לי - ר` יוסף קאפח זצוק"ל היה אדם כמונו, ילוד אישה, או מלאך?!

איזה מו"ל נורמלי היה הולך ומוסר במו-ידיו את החומרים הבלעדיים שלו, ועוד לידי מתחריו, ועוד בעיצומה של התחרות ביניהם, כשכל אחד מהם מדפיס את הרמב"ם שלו ונאבק על השוק כדי להגדיל את מכירותיו?!

וכי לא היתה להרב קאפח זצוק"ל כל הזכות המוסרית לשמור לעצמו את הבלעדיות על כתבי היד התימניים עבור "רמב"ם תימן", בזמן שכתבי היד הללו באו לרשותו רק על ידי מסירות-הנפש הנוראה של סבו ואביו, שלמען הרמב"ם לא חסו על גופם וממונם, כבודם וזקנתם, תוך איסופם של כתבי-יד אבודים אלו במשך עשרות שנים מכל הכפרים וה"גניזות" בכל רחבי תימן, כפי שסיפרתי לעיל?!

בודאי ובודאי שהיתה לו הזכות לכך!!!

אבל ר` יוסף קאפח זצוק"ל לא חיפש זכויות כאלו...

לצדיק הנשגב הזה, היה אכפת רק מהרמב"ם, מהפצת תורה ומהפצת תורת הרמב"ם!!!

אם בזכות שיתן את כתבי-היד שלו למו"ל של רמב"ם פרנקל, תגענה הגירסאות התימניות המדוייקות גם לבני-ברקים שלא ירכשו את "רמב"ם תימן", אבל יתקלו בהן בתוך "ילקוט שינויי נוסחאות" שברמב"ם פרנקל - לר` יוסף קאפח זצוק"ל כבר היה כדאי הדבר.

בנפש חפצה ובסבר פנים יפות, מסר הצדיק התמים הזה את כתבי היד הנדירים שברשותו, היישר לידי דוד צבי הילמן, מתחרהו... וכל זאת, בלא שום תמורה, מלבד ה"תודה" האישית והנפלאה הזו שהוא מקבל מדוד צבי הילמן עתה, לאחר פטירתו...

משום מה, בחיי הרב קאפח, לא העיז המשומד המטונף הזה לכתוב את שכתב; מסופקני אם מפני שעדיין נותר בו שמץ של בושה מלירוק כך בפני מיטיבו, או - מה שיותר מסתבר - אז עדיין היה זקוק לרב קאפח ולכתבי היד שהחזיק... רק לאחר שנפטר הרב קאפח וכבר לא נשקפה ממנו שום תועלת פוטנציאלית, הואיל דוד צבי הילמן לכבדו ב"חסד של אמת" פומבי ואחרון, בעד כל מה שקיבל ממנו...

וכך כתב הרב קאפח זצוק"ל בעצמו, בהקדמתו לפירושו לס` המדע, וז"ל:

"ולא מנעתי ואיני מונע כתבי היד המכורכים שברשותי מלמסור מהם צילומים כדי שישתמשו בהם בהגהת ספרי רבינו. ומיני ומינייהו יתקלס עילאה, כלשון ר` אבהו בסוטה דף מ`..." (עמ` ט"ו)

שמעתי פעם מ"מוסרניק" זקן, מימרא שנחרתה בזכרוני: כשם שלחסד והטבה אין גבול מלמעלה, כך לרשעות אין גבול מלמטה...

מה אומר לכם?! מסופקני אם נתקלתי אי-פעם בסיטואציה דומה לזו, בה נושקים זה לזה שני הקצוות באורח כה מחריד.

מתבונן אני ועיני מתערפלות בדמעות, כאשר מצד אחד, פסגה של צדקות ותמימות, בדמותו של איש אלוקים קדוש, ר` יוסף קאפח זצוק"ל, שמסר למתחרהו את כתבי-היד הנדירים והיקרים שלו ללא כל תמורה, בעיצומה של התחרות ביניהם, רק כדי להגדיל עוד את תפוצת הגירסאות המדוייקות ברמב"ם, ולהעמיק את ההבנה בדברי הרמב"ם בחוגים נרחבים יותר.

ומולו, ממש מולו, תהום של רשעות ושפלות, בדיוקנו של הצ"ד המשומד מקבל המתנה, שהמתין לפטירתו של מיטיבו, רק כדי לשפוך אחר מיטתו מלוא פיו בוז וקלון, כאות תודה והכרת-הטוב אמיתית על כל מה שקיבל ממנו...

אוי!!!

אדם, אדם, כמה רחוק יכול אתה להגיע, לשני הקצוות!!!

ביכולתך להיות נזר הבריאה, ותחסרהו מעט מאלוקים, וביכולתך להיות גרוע גם מחיית-טרף, שאפילו היא אינה נושכת את ידי המטפל שלה, המאכילה את מזונה... אוי!!!


רק שלא אשכח, מרוב התרגשות, לענות על יתר דברי המשומד הלזה בטענה זו.

כותב הוא כמתנצל, אשמאי זה, שגם החולירע יוסף ליברמן הפלה לרעה את הרב קאפח, שלא תיארו "הגאון" ולא כיבדו ב"שליט"א".

ואני שואל אתכם: מיהו בכלל הקאקער הזה, יוסף ליברמן, שהילמן מביא ממנו ראיה?! אתם שמעתם עליו אי פעם?!

ראו: מהבלוגים שאני כותב, יכולים אתם להיווכח כי ב"ה בתוך עמי אני יושב, וישנן לי אי-אלו ידיעות בנבכי הביצה החרדית ועולם ה"גדולים" למיניהם.

ועם כל זה, מעיד אני עלי שמים וארץ, כי אין לי כל מושג על טיבו של שטינקער זה, יוסף ליברמן, מלבד משהו התקוע בזכרוני מאיפה-שהוא, בדבר היותו ראש-כולל באיזה מקום, בסדיגורה או בשומרי-החומות, כבר אינני זוכר.

אין צורך לומר שמעולם לא ראיתי בשום מקום את ספרו שמזכיר הילמן, "משנת יוסף", ולא שמעתי מישהו שהזכיר אותו או את מחברו, לא בבית-המדרש ואפילו לא בצהובונים החרדיים.

והוא הדין לגבי "נכדי ה`כף החיים`" שהוא מזכיר, הלואי ותיתקע להם כף, או מוטב מזלג, עמוק עמוק בישבנם.

לגבי מה שהוא כותב על הר' חיים קנייבסקי, אז כך:

הר' חיים קנייבסקי משתמש בתרגום הרב קאפח לפירוש המשנה של הרמב"ם, אין-ספור פעמים בכל ספריו, והוא מכנה אותו שם "העתקה חדשה".

הר' חיים קנייבסקי ככלל ממש אינו כוס התה שלי, אבל בנידון זה אינני רואה כל עוול, לכאורה, במה שלא הזכיר בפירוש: "תרגום הרב קאפח". הרי בסך הכל ישנם לפירוש המשנה רק שני תרגומים, והביטוי "העתקה חדשה" בהקשר המדובר לגיטימי לגמרי.

וראו גם ראו, כיצד בהתנצלותו זו דוד צבי הילמן הוא ממש בבחינת "טענו בחיטים והודה לו בזכר קדשו", כפי שהיה נוהג המנוח הר' שמואל רוזובסקי, ראש ישיבת פוניבז`, להתבטא: "טענו בחיטים והודה לו בשעורים איז מחלוקת רבן גמליאל וחכמים, אבער טענו בחיטים והודה לו בזכר קדשו, לכולי עלמא פטור".

ובכן: הרי המזרחניק התמים, הלל גרשוני, במאמרו "למה לא אקנה רמב"ם פרנקל", הוא המאמר שהצית את חמת הילמן-קאקער זה עד להשחית, וגרם לו לכתוב את מכתבו - באותו מאמר, המזרחניק התמים הנ"ל תוקף את הילמן על שלא התייחס כלל לתרגומו של הרב קאפח ל"אעתקאד", וכנ"ל בטענה הו`.

הוא לא טוען עליו על שלא הזכיר את ש מ ו , הרב יוסף קאפח; לגבי דידו, היה יכול להשמיט את השם, ובלבד שלא יכתוב "ותירגמוהו כל מתרגמי סה"מ ופיה"מ והמו"נ בלשון אמונה", ויתעלם בצורה גסה כזו מתרגומו של הרב קאפח.

והנה, הילמן-קאקער בתשובתו, מביא לו תנא דמסייע מהר' חיים קנייבסקי, שבפירוש כן מתחשב בתרגומו של הרב קאפח זצוק"ל, ובכל מקום משווה בינו לתרגום הישן, ואף מסיק ממנו מסקנות הלכתיות, ומכך יש להילמן-שטיא סיוע למעשהו הוא - התעלמות אווילית לא רק משמו של הרב קאפח, אלא גם מתרגומו עצמו...

מה קדם למה - העקמימות או הרשעות?!

בשולי הדברים אציין, שהר' חיים קנייבסקי מושמץ לא אחת בידי הקנאים, בשל הזדקקותו לתרגום הרב קאפח ואיזכורו בספריו, ולו בשם "העתקה חדשה". בהמשך  תשמעו גם על הפגישה המעניינת שהיתה לי עם ארל`ה אחד, בה סיפר לי הלה על המכתב הזועם ששלח להר' חיים קנייבסקי בקשר לכך...

אבל הר' חיים קנייבסקי, ככל שאינני אוהב אותו, הרי הוא על כל פנים יודע ללמוד. כלמדן אמיתי, מכיר הוא בהבדל בין תרגום פירוש המשנה הישן לתרגום הרב קאפח, שכמוהו ממש כהבדל בין אור לחושך, בלי שום גוזמא. לכן גם אינו מניח אפילו מקום אחד דנפקא-מינה להלכתא, לפני שהוא משווה בין התרגומים ומסיק מהם מסקנות.

המכירים אתם עוד מחבר בן-דורנו, שאינו יורד מעל שולחנו של הר' חיים קנייבסקי יום יום, מלבד אבא שלו והחזון-איש?!

גם בכל הישיבות יש את תרגום פירוש המשנה של הרב קאפח - לפחות בכל הישיבות הליטאיות שאני מכיר את "אוצר הספרים" שלהן.
רק קאקער כמו דוד צבי הילמן, שמלבד רשעותו הינו גם עם-הארץ גדול, יכול לזלזל כך בעבודתו הכבירה של הרב קאפח זצוק"ל, ועוד להביא ראיה אווילית כזו מהנהגתו של הר' חיים קנייבסקי בנושא, ראיה שכאמור, מוכיחה בדיוק את ההיפך הגמור.

משה זאב הכהן פעטש-געבער
Admin

מספר הודעות : 440
Join date : 30.12.18

https://bizuygedoylim.forumhebrew.com

חזרה למעלה Go down

דוד צבי הילמן: קווים לדמותו של פסיכופט בני-ברקי Empty Re: דוד צבי הילמן: קווים לדמותו של פסיכופט בני-ברקי

הודעה על ידי מקצהרגליים on Wed Jan 23, 2019 9:55 am

דברי אלודים חיים כתובים באצבע זרוע וגבורה והררי עד תלויים בשערה כנהר שלום וכנחל שוטף היוצא מן הטהור מקווה הנוטף, עד ימלה שחוק פינו מי פילג לשטף תעלות ודרך לחזיז קולות, קול רעמי בגלגל ועל ימיני נצבה וכו', בכתם אופיר לא תסולה ומי עפר מעיני רדצ יגלה, שהנה נדמו כל טענותיו כדבילה שהונחה אצל האוזן ומיד בא עליה רבינו לנושכה, או כלך לדרך זו שדברי רדצ כקטורת שנאמר עליה עיזים היו לאבא בבית המכוור והיו מתעטשות מריח פיטום הקטורת, ואין עיטוש אלא וכו' כמבואר בספרים הקדושים ע''ש באורך ותרווה נחת.

א. אם כבר קללות בתהלים אז תהלים ק''ט עלית על כולנה וכפי שעמד על כך שלמה מימון בעת ספרו תולדות עצמו (ושמעתי שה''ה ה''ה ה''ה ה"ה יואל בן-נון פירש כל התנך לבד הפרק הזה כי אמר לבן-נון בליבו איך יעלה על הדעת וכו'. ועי''ש במלבים), ואם באנו לראשונים על מנגדיהם שאינם כערכם איני זוכר דבר מובהק יותר מאחת מאיגרות הרמב"ן איננה תחת ידי כעת שמגדף שם במרץ גדול ובלשון לימודים אנשים שעררו עליו בפגם משפחה.
ואולם הדלת תיסוב על נקודתה שרבינו מודד לר' קפאח כמידת ראשונים ורד''צ דעתו שאין להשוות כלל ותו לא מידי.

ב. והעיקר הגדול שגם רבינו שליט''א וגם רד''צ שניהם שווים בדבר שאם יש דופי בהתנהגותו של ר' קפאח שוב אין להזכיר שמו או להביא מספריו. ואני לדידי לא קרב זה אצל זה כלל כרחוק צמר הכבשה מאומצה שנפרסה.

ג. פעמיים ושלוש ושבע פעמים במקווה, אין כאן תשובה כלל כי מחלוקת בדין לעצמה ולשון זלזול (דמיונות) לעצמו.

ד. ועל השמות במו''נ פס''ב לא ידענא מה השגה היא זו, שהר''מ במו''נ לא אמר על השמות עצמם שהם מכוערים אלא על דרך שטועים אותם אנשים להשתמש בהם כביכול ההברות בעצמם נפש חיה, ואדרבה לכאורה משם ראיה כל בתר איפכא.

ה. אין עניין נתינת הכת''י אצל הבאת דבריו ושמו בספרים וביקורת עליו. שוב צריך להביט אל הכתוב ולא על הכותב.

שאר הדברים נראים גם בעיני בשר.

מקצהרגליים

מספר הודעות : 335
Join date : 02.01.19

חזרה למעלה Go down

דוד צבי הילמן: קווים לדמותו של פסיכופט בני-ברקי Empty Re: דוד צבי הילמן: קווים לדמותו של פסיכופט בני-ברקי

הודעה על ידי מקצהרגליים on Wed Jan 23, 2019 10:06 pm

אגב עיקר שכחתי שחשבתי לכתוב בהודעה הראשונה ונשמט מחמת הדמיונות
שרדצ בגיריה מיקטיל, שהוא התלונן על ר' קפאח היאומן שבכל הספרים הענקיים לא טעה וחזר בו אפילו פעם אחת, ואף אנו נאמר לרדצ היאומן שבכל הספרים הענקיים לא מצאת דבר אחד טוב להביא ומה זו שיטה לקרוא שמיטה. ומה שהתנצל את עדיו שדברי ר' קוק שיש תועלת בהבאתם בשמו מועטים הם ונער יספרם מה התנצלות היא זו ומדוע אותם אלה לא הביאם והעלים מעיני הלומד את אשר יועיל לו.

מקצהרגליים

מספר הודעות : 335
Join date : 02.01.19

חזרה למעלה Go down

דוד צבי הילמן: קווים לדמותו של פסיכופט בני-ברקי Empty Re: דוד צבי הילמן: קווים לדמותו של פסיכופט בני-ברקי

הודעה על ידי יענק on Tue Jan 29, 2019 12:37 am

בושה!!!!!!!!

יענק

מספר הודעות : 20
Join date : 06.01.19

חזרה למעלה Go down

עמוד 1 מתוך 2 1, 2  Next

חזרה למעלה


 
Permissions in this forum:
אתה לא יכול להגיב לנושאים בפורום זה