ציון במשפט לכי לך עם מעוננייך!

זרח בחושך אור לישרים, מאמר חדש מהוד כ"ק מרן שליט"א, המתפרסם בגליון 'דעת' החדש.

"ציון, במשפט לכי לך עם מעוננייך!", היתה הכותרת הראויה למאמר זה, אך כתבי עת אינם אוהבים כותרות דרמטיות, ולפיכך פורסם תחת הכותרת "תורה, מדע וספקנות בכתבי ר' מנחם-מנדל שניאורסון מלובביץ'-ניו יורק".

ציון במשפט לכי לך עם מעוננייך!
התעוך בכזב, היית שחוק אל כל שכנייך!
על עוזבך צופייך, ושומעך קול תרפייך!

המאמר מבוסס על הרצאות שנשא הוד כ"ק מרן שליט"א באוניברסיטת המבורג בנובמבר 2017 ובאפריל 2018.

מבחר פרפראות, דברים ככתבם:

"מבחינה מסויימת שניאורסון הינו קיצוני בנקודה זו אף יותר מאחרים, ותוך התעלמות מן ה'פוליטיקל קורקט' החרדי הוא מותח ביקורת קשה על דמויות רבניות מפורסמות שנכשלו לטעמו באפולוגטיקה. על ר' ישראל ליפשיץ, בעל הפירוש המפורסם תפארת ישראל על המשנה, יצא קצפו של שניאורסון בשל מאמר שחיבר הלה ובו ניסה למצוא רמזים לתורת האבולוציה [...] על ר' שמשון רפאל הירש כתב שניאורסון [...]" (עמ' 513)

"ככלל נעדרים 'גדולים' כאלו ידע מדעי מינימלי שיאפשר להם אפילו להבין את הבעיה. מנהיג הפלג הליטאי ברבע האחרון של המאה העשרים, אליעזר שך, ענה למשל לשואל ב"מכתב ביום שדרכו רגלי אדם על הירח לראשונה" [...]" (עמ' 514)

"אין ספק כי מבחינה הגישה לבעיית תורה ומדע, הגותו של שניאורסון הינה ייחודית ומרעננת למדי על רקע עליבות תורתם של ה'גדולים' החרדיים ככלל בתחום זה, ויש בתשובותיו של שניאורסון בנושא כמה וכמה רעיונות חדשים ומקוריים. אולם בדיקה מקרוב של כמה מהתייחסויותיו של שניאורסון לבעיית תורה ומדע מגלה גם שיטה קבועה למדי של הטעיה שקשה להניח שאינה מכוונת" (עמ' 515)

"לכאורה, פלא-פלאים ממש, חידוש מרענן בנוף השחוק והעייף של הרבנים וה'גדולים' למיניהם בענייני תורה ומדע [...] למעשה, עבור בעל השכלה אסטרונומית אלמנטרית שניחן גם בתכונה של הבנת הנקרא, קל למדי לראות מיד כי לפנינו הטעיה פשוטה, גניבת-דעת של ממש, שקשה להאמין כי נעשתה בידי שניאורסון בתום-לב" (עמ' 516)

והאם לא תרצו לדעת, כיצד סילף הלובביצ'ר את דברי רבו מאוניברסיטת ברלין, הפילוסוף הנס רייכנבך?

ועוד ועוד... עלה גם לעמוד של הוד כ"ק מרן שליט"א באתר 'אקדמיה' – בואו לקרוא! לא בא כבושם הזה:

https://independent.academia.edu/ISRAELNETANELRUBIN/Papers

ואליהם תיטוף מילתי שוב:

להודיע סורחנכם, ולפרסם קלונכם, ולבשר חרפתכם, ולגלות ערוותכם, קבל עם ועולם, לנגד השמש לעין כל!!

היום גונבה שמועה לאוזני על העלים הנדפסים מהוד כ"ק מרן שליט"א במתכ"ע דעת, וכחסיד ותיק להוד כ"ק מרן שליט"א עוד מקדמת דנא, נזדרזתי להניח ידי עליו, ובלעתיו בעודו בכפי כביכורה בטרם קיץ.
ובאמת, שעוד לא בא כבושם הזה במכת"ע אשר להאקדמיע, אשר דרכם כסל למו, לבוא בכתובים בכבדות משממת נפש, שסופה לב רגז ודאבון נפש, אבל הוד כ"ק מרן שליט"א לא זנח דרכו הטוב, רוממות אל בגרונו וחרב פיפיות בידו, עבר ורמס וטרף ואין מציל.

אולם, בהשקיפי דלת ושתיים בדברי אלהים חיים, דנפקא מפומא ממלל רברבן דהוד כ"ק מרן שליט"א, עמדתי כאיש נדהם, ואשתומם כשעה חדא, האיך נעלם מעיניו הבדלוחיות של הוד כ"ק מרן שליט"א שזה כמה עשיריות שנים ויותר שאותו חכם לכשירצה, עיתים שוטה עיתים חלים, הנאמ"ן ס"ט, כתב מרורות על דברי המשיח בענין גודל השמש, ולגלג על הבליו, על אף היותו ממעריציו. ואף בא לידי מצות ומריבה עם כמה מכבשיו הפתיות של אותו רועה על דבר זה.
ולא זו בלבד, אלא שאף היכה על קדקדו של אותו זקן אשמאי מאותה גבעה ידועה שבעיר הנידחת בני ברק, שדרש במקהלות עם, שכל החכמות נלמדים מהתורה, ואין צריכים לשום ידיעות חיצוניות, והראיה שהרמב"ם כותב שגודל השמש היא ק"ע פעמים מכדור הארץ, ומנין ידעו זאת חז"ל אם לא מהתורה הקדושה. והיא ל"ו נדפס"ה בספר "דרכי העיון" אשר לו, צד ריט עד צד רל.
ויגדל השחוק על לשמים, איך אותו אלטע קאקער היה בר מזליה של שנוא נפשו מקראון הייטס לדבר זה.

ולא אפונה, כי יד הבחור הזעצע"ר היתה בהשמטה זו, שהרי כידוע כבר שיבח הפייט להוד כ"ק מרן שליט"א "אליו ישברו עיני כל, ועיניו משוטטות בכל, לכן יתגאה וגו'". ושגיאות מי יבין.

החותם בקיד"ה חמ"ש מאו"ת, פניו אל הקודש ואחוריו אל היכל ה'
זעירא דמן חבריא
הקטן אד"ם הכהן

אד\"ם הכהן כתב:היום גונבה שמועה לאוזני על העלים הנדפסים מהוד כ"ק מרן שליט"א במתכ"ע דעת, וכחסיד ותיק להוד כ"ק מרן שליט"א עוד מקדמת דנא, נזדרזתי להניח ידי עליו, ובלעתיו בעודו בכפי כביכורה בטרם קיץ.
ובאמת, שעוד לא בא כבושם הזה במכת"ע אשר להאקדמיע, אשר דרכם כסל למו, לבוא בכתובים בכבדות משממת נפש, שסופה לב רגז ודאבון נפש, אבל הוד כ"ק מרן שליט"א לא זנח דרכו הטוב, רוממות אל בגרונו וחרב פיפיות בידו, עבר ורמס וטרף ואין מציל.

אולם, בהשקיפי דלת ושתיים בדברי אלהים חיים, דנפקא מפומא ממלל רברבן דהוד כ"ק מרן שליט"א, עמדתי כאיש נדהם, ואשתומם כשעה חדא, האיך נעלם מעיניו הבדלוחיות של הוד כ"ק מרן שליט"א שזה כמה עשיריות שנים ויותר שאותו חכם לכשירצה, עיתים שוטה עיתים חלים, הנאמ"ן ס"ט, כתב מרורות על דברי המשיח בענין גודל השמש, ולגלג על הבליו, על אף היותו ממעריציו. ואף בא לידי מצות ומריבה עם כמה מכבשיו הפתיות של אותו רועה על דבר זה.
ולא זו בלבד, אלא שאף היכה על קדקדו של אותו זקן אשמאי מאותה גבעה ידועה שבעיר הנידחת בני ברק, שדרש במקהלות עם, שכל החכמות נלמדים מהתורה, ואין צריכים לשום ידיעות חיצוניות, והראיה שהרמב"ם כותב שגודל השמש היא ק"ע פעמים מכדור הארץ, ומנין ידעו זאת חז"ל אם לא מהתורה הקדושה. והיא ל"ו נדפס"ה בספר "דרכי העיון" אשר לו, צד ריט עד צד רל.
ויגדל השחוק על לשמים, איך אותו אלטע קאקער היה בר מזליה של שנוא נפשו מקראון הייטס לדבר זה.

ולא אפונה, כי יד הבחור הזעצע"ר היתה בהשמטה זו, שהרי כידוע כבר שיבח הפייט להוד כ"ק מרן שליט"א "אליו ישברו עיני כל, ועיניו משוטטות בכל, לכן יתגאה וגו'". ושגיאות מי יבין.

החותם בקיד"ה חמ"ש מאו"ת, פניו אל הקודש ואחוריו אל היכל ה'
זעירא דמן חבריא
הקטן אד"ם הכהן

הבאתי דבריך לפני הוד כ"ק מרן שליט"א וראיתי איך האירו פניו הקדושים.

וציוה תיכף להביא לפניו ספרו דהר' מאזוז. דא עקא שבידינו אוצה"ח גירסה 10 ולא היה שם. וגם בהיברובוקס לא נמצא. ניסיתי לילך להספריה דישיבת מרכז הרב וגם להם אין. והוד כ"ק מרן שליט"א דוחק בי, וכבר סברתי לקנות הרשאה בהאוצר המקוון, אך בין כך ובין כך נזדמנתי היום להספריה הלאומית וצילמתי והבאתי לפני הוד כ"ק מרן שליט"א.

ועיין בו איזה רגעים, ואח"כ אמר לי:

האמת אין להכחיש דלהאמור הרב מאזוז היה הראשון להעיר בזה על סורחנו של משיח, להאמור שם כבר בשנת תשל"ט. וחי נפשי שלא ידעתי מדבריו, ובודאי הייתי מביא מהם אילו היו לפניי.

אבל האמת שבעצם הדבר אין בו חידוש כ"כ, שהרי כל בר דעת העומד ורואה דברים הללו ישתומם בעצמו על שקריו וחציפותו של אותו מלך המסריח לעולם ועד, ותנא תונא למה לי, פשוט הוא וא"צ לפנים ואטו לא ידענא דשפיר קאמינא, ולא נצרכא לגופה אלא להודיענו סורחנו של משיח שקרן זה. ובאמת לראשונה פירסמתי הדברים בשנת 2006, ואף זאת כמה שנים אחר שנתעוררתי בהם, בתוך מסה באינטרנט תחת הכותרת: "אליעזר שך: לדיוקנו של אנאלפבית בהמי". בתוך הדברים שם, אחר שהארכתי בתיעובו ובהמיותו של ה'מרן' של הליטאים, נתקצפתי והעט עודנה בידי, וכתבתי: וכי משיח אלוהי חב"ד עדיף מן הלה? ואז רשמתי כל אותו המעשה שהיה בי גופא, האיך כילד קיבלתי הס' שערי אמונה וכ"כ נתפעלתי שלעומת 'גדולים'-גללים כמו שך וקנייבסקי עוד יש בדורנו גדול בתורה ובמדע כאחד כמו הרמב"ם היודע מה ישיב לאפיקורס, וכשגדלתי ופתחתי ספרו שוב ועיינתי בו רגע אחד נזדעזעתי האיך הוא שקר ותורתו שקר, ואחר שובי ניחמתי ואחר היוודעי ספקתי על ירך בושתי וגם נכלמתי כי נשאתי חרפת נעורי וכו', ונתתי תודה להשי"ת שהצילני ממלתעותיהם, וקיבלתי עלי לפרסם סורחנו בכל מקום לבל יפלו אחרים ברשתו.  

והנה איזה זמן אחר שפירסמתי שם בהבלוג, קיבלתי מכתב מא' שהיה כותב בפורום יוצאים בשאלה של תפוז בניק 'סלסרו', וכה דבריו אלי:

איכשהו הגעתי לבלוג שלך.
קראתי את הפוסט הזה והתגלגלתי מצחוק.
http://www.tapuz.co.il/blog/viewEntry.asp?EntryId=931680

תוכל לקרא שכתבתי כאן בדיוק את אותה הפכרה על המשיח שליט"א זיע"א והרמב"ם (בתוספת הוכחה שהרעבע היה גם ע"ה ברמב"ם):
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=292&msgid=91960306


אתה כותב היטב וניכר עליך שאתה בעל ידע, ולכן מאד מסקרן אותי לדעת מי אתה, ומה "הסיפור" שלך. במדה, כמובן, שאין זה סוד. ואם זה סוד, תאמר לי אניוויי, ומילתי נתונה לך שאשמור זאת לעצמי..

למדתי בישיבה קטנה בלוד, בישיבה גדול בק. גת, הייתי ב"קבוצה" נ"א, עזבתי את חב"ד ב94, ונשארתי עד היום בניו יורק.

צבי אהרונוב


עכ"ל.

חשב כנראה שגם אני למדתי כמוהו בישיבות חב"ד - רק זה חסר לי - ולכן נתן לי הפרטים הללו, שלא אמרו לי כלום.

אבל הלכתי לעיין בהפוסט שלו בפורום יוצאים בשאלה שציין אליו, ואני מעתיק אותו כלשונו; הוא מתוארך שם לינואר 2007:

כשניסו לשכנע אותי להשאר בחב"ד
אירגנו שיחה ביני לבין הרב ניסן מינדל, שתירגם את התניא והסידור לאנגלית, הוא ד"ר לפילוסופיה, כתב ספרים אודות הפילוסופיה של חב"ד, ונחשב קליבר רציני בחב"ד.

העברנו לילה שלם, שבע או שמונה שעות רצופות, והוא לא הצליח לשכנע אותי שהתורה אמת ושאר בלה בלה.

בין הדברים הוא מוציא לי מכתב שקבל מהרעבע שליט"א זיע"א (בלינק כתוב שהמכתב למישהו אחר, לי זכור שהמכתב היה אליו במענה לשאלה ששאל את הרעבע בעת תרגום התניא לאנגלית):

"... הכתוב בשער היחוד והאמונה פ"ז דהשמש "כמו קס"ז פעמים כגודל כדור הארץ" הוא ע"פ פסק הרמב"ם בהל' יסודי התורה פ"ג ה"ח (ודייק יותר בהקדמה לפירוש המשניות "קס"ו וג' שמיני פעם").

כנראה הקשו לכת"ר ממה שכאילו התוכנים דעתה חקרו ומצאו אחרת - 4/5 מליון פעמים ויותר. - וכמו בשאר הקושיות "המדעיות" מסוג זה - המקשן ע"ה גם במדע!

הנא' בתכונה 4/5 מליון ויותר הוא בנוגע לכמות (volume) וברמב"ם המדובר ע"ד הקוטר (diametre). והנה ערך הקוטרין הנ"ל המובא בס' התכונה דעתה הוא - כמו 110 (ולא - ק"ע) - אלא שמדידת קוטר השמש זו מביאה בחשבון שכבות מסויימות של השמש ולא כולן - כי שכבות החצוניות ביותר - (לפי דעת התוכנים דעתה) משתנות (בתנועת כווץ והתפשטות) מזמן לזמן במדה גדולה, לא כולן נראות לעין (כ"א רק "רואים" השפעתן) וכו' וכו' - ולכן גם קשה למודדן. כן אין מביאים בחשבון את protuberance, אבל (לפעמים עכ"פ) ראו ומדדו שהתפשטו הנ"ל עד כדי כך שהי' אז קוטר השמש יותר מן ק"ע פעמים מקוטר הארץ ונתכווץ אח"כ וכו' ואכ"מ."


שימו לב לליגלוג שלו על מי שמעלה קושיות אודות הסתירה בין אמונה למדע. "כמו בשאר הקושיות "המדעיות" מסוג זה - המקשן עם הארץ גם במדע!".

הרב מינדל מראה לי את המכתב, כשחיוך מנצח על שפתיו, ואומר לי, הנה, אתה רואה, כל השאלות לגבי הסתירה בין אמונה למדע הן אותו דבר, מראות על עמהארצות של השואל!

הוא היה בטוח שהוא הנחית עלי נוקאאוט רציני. א-הא!


אבל הוא לא ידע עם מי יש לו עסק.  חיש קל הראתי לו, שלא רק שהשאלה נכונה מאד, אלא גם הרעבע עצמו עם הארץ ברמב"ם!

בהל' יסודי התורה פ"ג ה"ח כותב הרמב"ם:

"הארץ גדולה מן הירח כמו 40 פעמים, והשמש גדולה מן הארץ כמו 170 פעמים; נמצא הירח אחד מ6800 מן השמש בקירוב."

מכיון שהרמב"ם מכפיל את הנתונים, בהכרח שהוא משתמש באמת מידה אחת: או שהוא מדבר על נפח הירח, נפח כדוה"א ונפח השמש, או שהוא מדבר על קוטר הירח, קוטר כדוה"א וקוטר השמש. לא יתכן לומר שהוא מדבר על קוטר הירח, ונפח השמש, לדוגמה.

מאחר שלפי פרשנותו של הרעבע הרמב"ם מדבר על קוטר השמש, בהכרח שהוא מדבר גם על קוטר כדוה"א וקוטר הירח.

אמרתי לו שהבעיה בפרשנות זו היא כפולה.

ראשית, על פי המדע, קוטר כדור הארץ גדול מקוטר הירח בערך פי 3.67. אם כך, לפי פרשנותו של הרעבע שהרמב"ם מתייחס לקוטר הירח וקוטר כדוה"א, הוא טועה באומרו כי "הארץ גדולה מן הירח כמו 40 פעמים".

על פי המדע, נפח כדור הארץ הוא בערך פי 49.29 מנפח הירח. אז אפשר לומר שהרמב"ם דבר על נפח כדור הארץ ונפח הירח, ואז לא טעה בהרבה באומרו כי "הארץ גדולה מן הירח כמו 40 פעמים". בהתחשב באמצעים הטכנולוגים שעמדו לרשותו, זו הערכה לא רעה. אבל אם כך, א) הרמב"ם טועה לגבי גודל השמש. ב) הרעבע טעה בפרשנות הרמב"ם.

אם זה לא היה מספיק, פתחתי לו את פירוש המשניות במס' ר"ה, בו הרמב"ם כותב במפורש שקוטר כדוה"א גדול מקוטר הירח פי 4, ונפח כדוה"א גדול מנפח הירח פי 40 (שזה לא רחוק במיוחד מהנתונים המדעיים). הרי מפורש שכשהרמב"ם מדבר על כך ש"הארץ גדולה מן הירח כמו 40 פעמים" הוא מדבר על הנפח, ולא על הקוטר.

מוכח, איפה שהרעבע לא הבין את הרמב"ם נכון! הוכחה חותכת שאי אפשר לתרצה בשום פשעטל בעולם.

הא! הייתם צריכים לראות את הפרצוף של הרב מינדל. הוא לא ידע מה לומר. הבנאדם החוויר, גימגם, ואמר שהוא יצטרך לבדוק את הנושא מאוחר יותר..

כייף היה לנפץ לו את הבלון, ועוד יותר כייף היה להראות שהרבי פשוט טעה בהבנת הרמב"ם.

עכ"ל. והדברים קילורין לעיניים. רק במה שציין לפיהמ"ש ר"ה לא מצאתי שם, וסברתי שנתחלף לו בפי' הר"מ הנדפס על ר"ה, אבל גם שם לא מצאתי.

(המשך בהודעה הבאה)

והמשיך הוד כ"ק מרן שליט"א לדבר אלי בקודשו:

היטיב אשר דיבר הכותב על הרב מאזוז והכתירו כ'חכם לכשירצה, עיתים שוטה עיתים חלים'.

כי באמת פעמים הרבה - וכגון בענייננו - הרב מאזוז כותב כ"כ יפה ובטוב טעם ודעת, עד שהוא דומה בעיניי כגדול אמיתי, בדורנו זה הרווי כולו 'גדולים'-גללים מתגוללים ברחובות, מקנייבסקי עד הרעבעלעך של החסידים, מפגר עובדיה יוסף עד הפגר החי שלום כהן. דומה כי הכל סג יחדיו נאלחו, עד שמעיינים בדברי הרב מאזוז - איפה ישנו בדור עילג מי שעדיין אכפת לו מדקדוק!

ומאידך סוף סוף הרב מאזוז חי בבני ברק ומפעם לפעם נושם אויר המחראות המיתמר סביבו וכבולעו כך פולטו, וחבל.

עכ"פ בענייננו, נראים דברי הרב מאזוז כולם מראשם לסופם ממש בבחינת ללקק את האצבעות.

ואכן נזדעזעתי בכל גופי ונצטערתי עד לאחת כשראיתי שם בתוך דבריו, שמצטט מפגר מובס, אליעזר שך שחיק טמיא, אשר פלאי פלאים, נתאחד בשטות הלזו עם אויבו החב"די - פלאי פלאים!! לדעתי היה בהשגחה ממש להודיעך כי כולן שווים שלא לטובה, זה נבילה וזה טריפה, תועבת ה' גם שניהם!!!

וכמה נתמרמרתי עתה שלא היו לפניי בשעתו דברי אותו הישיש הארור בהאי עניינא, לכורכם בחדא מחתא עם סורחנו של החב"די, ואלו ואלו יישרפו בבית הדשן כאחד - אין דבר החביב עלי מזאת!! וזה לך האות בספרי 'מה שאלוהים לא יכול', עמ' 402, וז"ל:

הפסטיבל הגדול הוא כרגיל בספרות חב"ד, שם נשפכו נהרות של דיו על "חידוש הבעש"ט בהשגחה פרטית", ובזמננו יודע ר' מנחם מנדל שניאורסון לקבוע כי "כבר נתקבלה שיטת הבעש"ט, שהשגחה פרטית היא לא רק על מין המדבר אלא גם על מין החי והצומח, ואפילו על מין הדומם" . אבל שוב, גם המהפכה הזו, אף שללא ספק נגרמה בידי החסידים, אינה מוגבלת רק להם, ומקיפה כיום את כל הקונצנזוס החרדי. די להביא מדברי אויבם הגדול בדורנו של שניאורסון וחב"ד, מנהיג הליטאים אליעזר שך... וכו', ע"ש.

אתה הראית לדעת האיך אין חביב עלי מדבר זה, להראות ולהוכיח כי זה סרוח וזה מוסרח, זה טנוף וזה מטונף, ובעניינים העיקריים שניהם אותו דרעק, ואולי מפני זה גופא היתה השנאה ביניהם כ"כ גדולה, דאומן שונא את בני אמנותו ודרעק שונא לדרעק הדומה לו.

ומכל מקום צא ולמד צדקותו, ענוותנותו ותמימותו של הרב מאזוז, שישב וכתב למערכת 'יתד נאמן' גלויה, כסבור שאותם גללי צואת האדם אשר בבני ברק יעיפו לעברו מבט בטענותיו על ה'מרן' האשמדאי שלהם... הוי תמימות קדושה!

(המשך בהודעה הבאה)

ויוסף הוד כ"ק מרן שליט"א וידבר אלי:

אכן מה שהביא שם הרב מאזוז שליט"א בעמ' רכו בסופו מקובץ הערות וביאורים של חב"ד משנת תשנ"ב, זה ידעתי ומצאתי כבר בזמנו באוצה"ח - מאמר מפרופ' אברהם מיכאל הסופר, פרופסור לסטטיסטיקה!!! באוניברסיטת ניו סאות' וויילס, סידני אוסטרליה!!! אותו הפרופסור לא עמדה לו חכמתו ונפל ברשתו של המשיח השקרן ונעשה חב"די גמור, אבל לפי שלא נתגדל ביניהם מנעוריו ולפני חזרתו בתשובה קרא בחכמות חיצוניות, וגם אחריה נותר פרופסור למתמטיקה, בעל כרחו לא ניטמטם לגמרי כשאר ה'תמימים' שהורתם ולידתם בקדושת סרחונם, וכשבאו לפניו דברי רבו קרא וזעק: המלך עירום!! רבינו עירום!!

והוא לו ב'הערות וביאורים' גליון תרז, עמ' 32-29.

ומה עשו לו ה'תמימים' המטומטמים, גארטל על גופייתם, מגבתם על כתפם וממהרים למקווה מי-רגליים של שחרית, זהירים בחלב עכו"ם, ועל לחייהם זקן תיש שאינם "נוגעים" בו?

ראה להלן שם בגליון תרנה, עמ' 5, מאיזה חב"דצקער שוטה בשם 'שמעון סילמאן, מינסוטה':  

"בקובץ הערות פר' ויצא, תשנ"ב, כתב פרופסור הסופר על זה, והקשה - כאילו - על מכתב הנ"ל"!

השמעתם? טרם פצה פיו פי חזיר לענות, וכבר בטוח החב"דצקער הנבל הזה שהקושיא על רבו היא קושיא רק "כאילו"! ודאי, "כאילו" - וכי סלקא דעתך שיש בכוח בשר ודם להקשות באמת על איש שמחציו ולמטה משיח ומחציו ולמעלה אלוהים? הא ודאי אינה אלא קושיא "כאילו"!  

והולך וסורח ב' וג' עמודים, ומה לנו להעתיק שטותו? אך זאת ראו פלא כי באה בסוף הדברים "הערת המערכת", ואחר שדחו פטפוטיו של סילמאן "מיישבים" באופן אחר...

והא לכם פניניהם, שם עמ' 8-7:

"והאמת שעצם ההנחה שהערכת חכמי המדע שבזמנינו שקוטר השמש הוא פי כנאה ועשר מקוטר הארץ הוא הנכון, ולא הערכת תלמי וחכמי המדע שבימי הביניים שקוטר השמש הוא רק פי חמש וחצי מקוטר הארץ, שגרם לו להרב הנ"ל לדחוק את דברי הרמב"ם שמדבר על הקוטר ולהוציא דבריו מפשוטם - הוא תמוה ביותר. ולהעיר שלכאו' זה תלוי במרחק השמש מן הארץ שגדול יותר לדעת חכמי המדע שבימינו מהמרחק שכותבים חכמי המדע דימי הביניים, ושיטת חכמי המדע שבימינו מיוסד על שיטת האפיקורסיים שהשמש עומדת והארץ סובבת סביב השמש כידוע ליודעי חכמת התכונה, ואכמ"ל"!

מבטן מי יצאו הפנינים האלו? מי יתן ואדע! וליבי אומר לי שהוא גערליצקי הקוקוריקו, הנזכר כבר בתשובתי לבערגשטיין בהבלוג "מה שאלוהים לא יכול - הפורום".

נאה המשיח השקרן למאמיניו, והם נאים לו.

(המשך בהודעה הבאה)

סוף סוף התאנח הוד כ"ק מרן שליט"א מעומק ליבו, ואמר לי:

בימים הקדושים האלו, במקום לעסוק בענייני יום כיפור הממשמש ובא, וטירדת כפרות וסעודה ונעלי יו"כ להילדה וד' מינים וסוכה וכמה עניינים המשתרגים על צווארי, צריך אני לישב וליטפל בסורחנם של אלו?!

אך מה אעשה ועת לעשות לה' הפרו תורתך.

ותוך כדי דיבור גחן בהתיבה שאצל השולחן והוציא משם תיקיה גדושה, וייפקחו עיניי וייאורו באור פני מלך חיים, חיבור ערוך מסודר על רוב ס' המדע להר"מ דף על דף הלכה אחר הלכה בכתיבת ידו הקדושה, כצלם ותבנית חיבוריו היקרים אשר האירה הארץ מכבודם ג' כרכים הנדפסים על הל' מלווה והל' זכיייה והל' תעניות ומגילה וחנוכה, ונטל חוברת אחת מתוכה ונתן בידי ואמר לי: קרא!

וקריתי שם:

הלכה ב – ה כל גלגל וגלגל משמונת הגלגלים שהם הכוכבים נחלק לגלגלים הרבה...

ובביאור הוד כ"ק מרן שליט"א:

בספר מה שאחר הטבע לאריסטו חי"ב פ"ח וז"ל... ובמו"נ ח"ב פכ"ד... ואתה הרואה מבוכתו הגדולה... והיו צריכים ליישב ולתווך כמ"ש המחבר מהלך הכוכבים וידיעת שיעור סביבתם בכל יום ובכל שעה, ר"ל כיוון התנועה ומהירותה, ומנטייתן לרוח צפון ורוח דרום, ר"ל הנטייה מקו המשווה השמיימי ומקו המילקה, ומגובהן מעל הארץ וקריבתן, ר"ל הגובה מעל האופק, וכן האפוגיאון והפריגאון בירח והאפהליון והפריהליון בשמש וכיוצא בהם בשאר הכוכבים, וכשבאו לצייר הגלגלים להשוותם עם כל השינויים בתנועות הכוכבים נתגדל אצלם הבילבול מדור לדור וכמה שהוסיפו וגרעו גלגלים נתבלבלו יותר עד שלא מצאו בזה ידיהם ורגליהם, עד שעמד החכם קופרניקוס כמו ה' מאות שנים לפנינו... ואח"כ עמד החכם קפלר ק' שנים אחריו... ואחריהם עמד החכם ניוטון והשלים וביאר ונתן טעם לדבריהם ע"פ שיטתו...

הוד כ"ק מרן שליט"א רמז לי שאין הזמן גרמא עתה לקרות כולו, ובכן דיפדפתי איזה עמודים להלן וקריתי:

ועתה נבאר הטעאת קצת גלמי עמנו אשר סתמו אוזניהם ואטמו מוחם וליבם מלשמוע ולהבין כל אלו הראיות וההוכחות העצומות, ונמשכים אחריהם הפתאים התמימים צאן אדם אשר לא ידעו להבדיל בין אמת לשקר, בעת שאף טיפשי הנוצרים חזרו כבר להודות בטעות כמריהם בזה וקיבלו כולם הקפת הארץ את השמש. וכתב בס' שערי אמונה סי' נ"ו וז"ל...

שוב סימן לי הוד כ"ק מרן שליט"א שאין פנאי עתה לקרות העתקת שטותו של הלה. ובכן דיפדפתי לעמוד שאחריו בד"ה למה וקריתי, נחנק מעת לעת מחמת פרץ השחוק:  

למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין, והמשכילים אשר יראו דבריו ימלאו פיהם שחוק מדברי הבאי שאין בהם ממש ומבלבל יחד שני עניינים מין בשאינו מינו, אבל מפני ההמון שאינם מכירים בחכמה ויטעו בזה אחריו אחר שיראו שסומך עצמו על מ"ש בו החכם איינשטיין ואינו ממין הנידון כלל, נבאר עתה מקום הטעאתו ויראה המעיין אשר לא קרב זה אל זה...

אחזתי בבטני ובעודי נאנק בגלי הצחוק הבאים והולכים, קריתי מהרה בדילוגים, שלא להחמיץ פרפרת אחת:

ובאמת הרי אף מי שאין לו שום השגה בחכמת הטבע ישתומם על דבריו, שא"כ אפילו כשאנו רואים בעינינו ראובן עומד באמצע ושמעון מקיפו סביב במעגל, נצטרך ג"כ לומר כן שא"א לקבוע מי הנח ומי המתנועע... הלא שחוק הוא והחוש יכחיש זה, אלא שהוא מבלבל בין הוכחה מן התנועה עצמה להוכחה מסיבת התנועה, ומבלבל ג"כ בין נקודת ההתייחסות בתוך המערכת לנקודת ההתייחסות החיצונית, ולבאר הטעאתו נעתיק מ"ש בזה החכם איינשטיין בספרו, ויתבררו שקרי זה האיש המבלבל דברי החכם... ויש לשאול לדעת זה האיש, שא"כ איך חזר בו החכם איינשטיין בתוך איזה דפים וכתב שם בס' התפתחות הפיזיקה החדשה בדף קע"ח וז"ל, ניטול למשל את מערכת השמש שלנו, כוכבי הלכת וכדור הארץ שלנו בתוכם נעים במסלולים אליפטיים סביב השמש וכו', עכ"ל, ובונה ע"ז הוכחה שכתב שם לשיטתו מתנועת כוכב חמה סביב השמש, ע"ש וכן לעיל שם בדף קל"ב... והרי בונה גם הוכחתו זו על שיטת קופרניקוס, וכיוצא בזה לעיל שם בדף י"ט ובדף ל"ג ובדף קי"ג ובדף קכ"ט ובכל הספר סובב הולך על שיטת קופרניקוס ותופס בפשיטות לגמרי שהארץ סובבת את השמש, ומה ראה זה האיש לתפוס מ"ש החכם איינשטיין בדף קנ"ח נגד דבריו בשאר כל הספר להיפך, ולפי דעתו הרי סותר עצמו החכם איינשטיין כמה פעמים תוך כדי דיבור ומה יש להביא בזה ראיה מדבריו לצד אחד יותר מלצד האחר, אלא הטיפש הזה לא הבין דברי החכם איינשטיין כלל ובילבל ועירבב ביניהם בענין שלא עלה על דעת החכם מעולם...

עתה קרסתי על הארץ מרטט בכל גופי ומפרפר בידיי ורגליי מתוך עווית השחוק. הוד כ"ק מרן שליט"א בטובו מיהר אלי, הקימני והביא לי כוס מים. אח"כ לקח מידי החוברת ודיפדף איזה דפים להלן, ואמר לי: עתה קרא בכאן!

ואקרא:

הלכה ח כל הכוכבים הנראים יש מהם כוכבים קטנים שהארץ גדולה מאחד מהם, ויש מהם כוכבים שכל אחד מהם גדול מן הארץ כמה פעמים, והארץ גדולה מן הירח כמו ארבעים פעמים, והשמש גדולה מן הארץ כמו מאה ושבעים פעמים...

ותיכף בביאור הוד כ"ק מרן שליט"א:
 
כתב בס' שערי אמונה סי' נ"א וז"ל...

הוד כ"ק מרן שליט"א בבחינת חכם עדיף מנביא, בא ואחז תיכף בידי טרם הפכתי הדף. ואילולא זאת לא הייתי עתה במצב הראוי לכתיבה, משהתחלתי שם בד"ה גם:

גם אויל מחריש חכם יחשב אך לא יחפוץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות ליבו, ולא די לו בשטותו בעניין הקפת השמש את הארץ אבל הוסיף סכלות עוד בענין זה ג"כ למען הרבות שחוק המשכילים...

ויהי בקוראי זאת לא עצרתי כוח והודי נהפך עלי למשחית, והיו עיניי משגרות דמעות שחוק ותיכף נתמוטטתי וקרסתי אפיים ארצה מרעיד בעווית השחוק בכל גופי ואוחז בטני בכל כוחי, ומי יודע מה היה עולה בגורלי לולא הוד כ"ק מרן שליט"א הקדים רפואה למכה ויתמכני בימין צדקו הקימני ואחיה לפניו, והשקני מים ועזר לי ליצא ממעון קודשו שמח וטוב לב, והוא שב לעבודת הקודש.

אשרי העם שככה לו, אשרי הדור שהוד כ"ק מרן שליט"א שרוי בקרבו, לאורו ניסע ונלך עד ביאת מלך ונצא כולנו יחד לקבל פני משיח האמיתי והוד כ"ק מרן שליט"א בראשנו, והוא יגאלנו.

תשובת"ו הרמת"ה דהוד כ"ק מרן שליט"א הגיעתנו זה עתה, ואדמה דהוד כ"ק מרן שליט"א בימים אלו דעשי"ת פשפש בכל כליו ולא מצא בו שם עוון להתוודות עליו ביום הכיפורים, חוץ מאותו עוון שהמעיט בסורחנו של אותו ישיש, ועל זה ידוו כל הדוויים. אך אשרי שזכיתי לגלות את אוזניו הקדושות על חטאו, ולא יצטרף לחפש לו חטאים אחרים כמעשה הידוע באותו מנגד בערב יום הכיפורים, ואמ"ל.

מה שכתב אותו תמים לשעבר שהראה בעין בפירוש המשנה, כפי הנראה כוונתו לדברי הרמב"ם בהקדמתו למשנה שם כתב בפירוש שכוונתו לנפח ולא להיקף, ואף דקדק שגודלה הוא קס"ו פעמים וג' שמיניות ממש כדברי התוכן פטולמיאוס, ואףכתב שם בפירוש שמקורו מספרו אלמגסט, והנני להעתיק את דבריו על פי תרגום מהרי"ק החביב על רבינו כנודע:
והנני נושא לך בזה משל פשוט, נניח שאמרנו לאדם מלומד בחכמת הרפואה והחשבון והמוסיקה, בקי בחכמת הטבע, זך הרעיון, בעל הבנה, ואין לו שום ידיעה בחכמת ההנדסה וחכמת התכונה. מה דעתך על אדם הטוען כי גוף השמש הזה שאנחנו רואים אותו עגול קטן שהו גוף כדורי, גודל אותו הכדור כגודל כדור הארץ מאה וששים ושש פעמים ושלש שמיניות פעם, ושכדור הארץ שבו שיערנו הוא כדור שהיקפו עשרים וארבעה אלף מיל, ונמצא לפי זה שכבר הגיע לידיעת כמה מילין יש בתשבורת כדור השמש. הרי בלי ספק שאותו זך הרעיון היודע מן החכמות כמו שאמרנו לא ימצא בלבו שום אפשרות לאמתות טענה זו, וכל זה יהיה אצלו בלתי ניתן להשיגו, ובעיון ראשון תעמוד לפניו הטענה השכלית שטענה זו בטלה, כי איך יתכן שהאדם שהוא על זרת אחת בארץ ידע שיעור גופה והיקפה ותשבורת שטחה עד שהיא ידועה אצלו כידיעתו תשבורת חלקה אחת בארץ, ואיך יתכן שגוף השמש בשמים במרחק רב ממנו, שאפילו ראיית אותו הגוף בבירור אינה אפשרית, ולא יראה ממנו אלא קרניו בלבד, וכבר הגיע עד כדי למדדו ולדייק תשבורתו בשלש שמיניות פעם, הנה זה הבל בהחלט, ולא ישאר אצלו שום ספק שטענה זו מן הנמנעות, אבל כשיורגל בספרי ההנדסה וילמד כראוי בעניני התבניות הכדוריות וזולתן מן התבניות היחסיות ויעבור אח"כ לספר שנתחבר בענין הזה וכדומה לו כלומר ספר התכונה הידוע ספר ה"מגסטי" אז יתברר לו ענין זה ויהיה אצלו דבר ברור שאין בו ספק שכבר נתאמת במופת, ולא ישאר אצלו הבדל בין אמתת גודל השמש שהוא כמדה הזו ובין אמתת מציאותה, ותשוב דעתו לאמת באמתות שלמה את הדבר שהיה אצלו בתכלית הריחוק.

אד\"ם הכהן כתב:תשובת"ו הרמת"ה דהוד כ"ק מרן שליט"א הגיעתנו זה עתה, ואדמה דהוד כ"ק מרן שליט"א בימים אלו דעשי"ת פשפש בכל כליו ולא מצא בו שם עוון להתוודות עליו ביום הכיפורים, חוץ מאותו עוון שהמעיט בסורחנו של אותו ישיש, ועל זה ידוו כל הדוויים. אך אשרי שזכיתי לגלות את אוזניו הקדושות על חטאו, ולא יצטרף לחפש לו חטאים אחרים כמעשה הידוע באותו מנגד בערב יום הכיפורים, ואמ"ל.

מה שכתב אותו תמים לשעבר שהראה בעין בפירוש המשנה, כפי הנראה כוונתו לדברי הרמב"ם בהקדמתו למשנה שם כתב בפירוש שכוונתו לנפח ולא להיקף, ואף דקדק שגודלה הוא קס"ו פעמים וג' שמיניות ממש כדברי התוכן פטולמיאוס, ואףכתב שם בפירוש שמקורו מספרו אלמגסט, והנני להעתיק את דבריו על פי תרגום מהרי"ק החביב על רבינו כנודע:
והנני נושא לך בזה משל פשוט, נניח שאמרנו לאדם מלומד בחכמת הרפואה והחשבון והמוסיקה, בקי בחכמת הטבע, זך הרעיון, בעל הבנה, ואין לו שום ידיעה בחכמת ההנדסה וחכמת התכונה. מה דעתך על אדם הטוען כי גוף השמש הזה שאנחנו רואים אותו עגול קטן שהו גוף כדורי, גודל אותו הכדור כגודל כדור הארץ מאה וששים ושש פעמים ושלש שמיניות פעם, ושכדור הארץ שבו שיערנו הוא כדור שהיקפו עשרים וארבעה אלף מיל, ונמצא לפי זה שכבר הגיע לידיעת כמה מילין יש בתשבורת כדור השמש. הרי בלי ספק שאותו זך הרעיון היודע מן החכמות כמו שאמרנו לא ימצא בלבו שום אפשרות לאמתות טענה זו, וכל זה יהיה אצלו בלתי ניתן להשיגו, ובעיון ראשון תעמוד לפניו הטענה השכלית שטענה זו בטלה, כי איך יתכן שהאדם שהוא על זרת אחת בארץ ידע שיעור גופה והיקפה ותשבורת שטחה עד שהיא ידועה אצלו כידיעתו תשבורת חלקה אחת בארץ, ואיך יתכן שגוף השמש בשמים במרחק רב ממנו, שאפילו ראיית אותו הגוף בבירור אינה אפשרית, ולא יראה ממנו אלא קרניו בלבד, וכבר הגיע עד כדי למדדו ולדייק תשבורתו בשלש שמיניות פעם, הנה זה הבל בהחלט, ולא ישאר אצלו שום ספק שטענה זו מן הנמנעות, אבל כשיורגל בספרי ההנדסה וילמד כראוי בעניני התבניות הכדוריות וזולתן מן התבניות היחסיות ויעבור אח"כ לספר שנתחבר בענין הזה וכדומה לו כלומר ספר התכונה הידוע ספר ה"מגסטי" אז יתברר לו ענין זה ויהיה אצלו דבר ברור שאין בו ספק שכבר נתאמת במופת, ולא ישאר אצלו הבדל בין אמתת גודל השמש שהוא כמדה הזו ובין אמתת מציאותה, ותשוב דעתו לאמת באמתות שלמה את הדבר שהיה אצלו בתכלית הריחוק.

דברי הר"מ בהקדמת פיהמ"ש ידעתי, אך התמים הפוקר כתב שהר"מ אומר שקוטר כדוה"א גדול מקוטר הירח פי 4 וכו' ואייהו?

ולמעשה עיין בדברי הר"מ מאזוז שליט"א שם שה'תמים' השוטה שנתווכח עימו אדרבה הביא "ראיה" למשיחו מדברי הר"מ אלו בהקדמת פיהמ"ש, ולמד בהיקש: מה לעניין כדוה"א היקף (כ"ד אלפים מיל) ולא נפח, אף לעניין השמש קוטר ולא נפח... אם תכתוש את האוויל במכתש לא תסור איוולתו, והוא הדין אם תאחז החב"די בזקן תיש שלו ותסובבנו אנה ואנה.

חשבתי דרכיי ואשיבה רגליי אל עדותיך על כן נצרתם נפשי ובשרי ירנן לאל חי הוי גולש למקום תורה ודע שמתן שכרם של צוחקים לעתיד לבוא שנאמר אלה יולדו על ברכי יוסף ברכיים ברכיים לגזרה שווה ועל ברכיים תשעשעו אלה ילידי שעשועים יוסף השם עליהם אלף פעמים. ולכפרת הדור השטינני שטן לרחוק יום ונתרחק מקום תורה זה יומיים ואחז זה השטן הנזכר והשטינני לרחוק ארבעה ונתרחקה תורה שמונה ועוד היא הולכת ומתרחקת וכמעט נתחייב שונאו של ישראל כליה וכבה נר המערבי באה השמש בצהריים וכל העם מקצה יצמא למים עד שגער קונה שמיים וארץ ונתהפך שטן כרכבו של אחאב בשעה שהוכה בין הדבקים שאם לא נתהפך כבר נמוג העם ונתנוצצה בו נשמת רבינו הקדוש שליט''א אחזני בזרועי להנחני דרך מרחקים והנך רואה בעיניך שגמר ה' יתברך בעדי בחיים תהלות לאל נורא עלילה.

ומ''מ נימא מלתא שדבר אחד אינו מובן לעיל שנאמר שם שא"כ אפילו כשאנו רואים בעינינו ראובן עומד באמצע ושמעון מקיפו סביב במעגל, נצטרך גם כן לומר כן שא"א לקבוע מי הנח ומי המתנועע וכו' הלא שחוק הוא והחוש יכחיש זה וכו' עכ''ל, ובוודאי כשאנו רואים בעינינו ראובן עומד באמצע ושמעון מקיפו סביב במעגל אי אפשר לקבוע מי הנח ומי המתנועע, דהיינו משום שאנחנו וראובן נמצאים בתאוצה ומהירות יחסית אפס אז מערכת הייחוס אחת היא בין נביט מעיני ראובן בין נביט מעינינו שלנו, אבל אם נביט מעיני שמעון העיניים לעולם במקומן עומדות וראובן והעולם כולו חג סביבו. ואדרבה אנו שוכני ארץ נביט מעיני ארץ נראה את השמש סובבת את הארץ, וכשאנו מביטים מעיני שמש (ובקירוב מעיני מערכת מרכז המסה של מערכת השמש כולה, וזה שורש הטעות) הרי הארץ סביב השמש. אלא שלעניין פשטות התיאור הגיאומטרי והמתימטי נוח להסתכל מעיני השמש ולתאר כל הכוכבים סובבים באליפסות, מאשר לתאר מעיני ארץ וכל כוכב וכוכב תופס לו מסלולו כאשר נראים לנו מסלולי הכוכבים בהביטנו מן הקרקע. וכל זה לעניין התנועה עצמה רוצה לומר תיאור מסלול התנועה (קינמטיקה), ולא לעניין סיבת התנועה רוצה לומר מי ומה הכוחות שפועלים במערכת ומכוחם נולדת התנועה הזאת (דינמיקה). וזה דבר מבואר מאד אין הספק נח בו בשום פנים. ודומני שאף כאן הוזכר פעם אשכול נידח וארוך בעצכח ז"ל ובו דברים מרבים הבל מאד ואפילו רדףהשיג שפיקח היה ראה לשטות שם.

מקצהרגליים כתב:ומ''מ נימא מלתא שדבר אחד אינו מובן לעיל שנאמר שם שא"כ אפילו כשאנו רואים בעינינו ראובן עומד באמצע ושמעון מקיפו סביב במעגל, נצטרך גם כן לומר כן שא"א לקבוע מי הנח ומי המתנועע וכו' הלא שחוק הוא והחוש יכחיש זה וכו' עכ''ל, ובוודאי כשאנו רואים בעינינו ראובן עומד באמצע ושמעון מקיפו סביב במעגל אי אפשר לקבוע מי הנח ומי המתנועע, דהיינו משום שאנחנו וראובן נמצאים בתאוצה ומהירות יחסית אפס אז מערכת הייחוס אחת היא בין נביט מעיני ראובן בין נביט מעינינו שלנו, אבל אם נביט מעיני שמעון העיניים לעולם במקומן עומדות וראובן והעולם כולו חג סביבו. ואדרבה אנו שוכני ארץ נביט מעיני ארץ נראה את השמש סובבת את הארץ, וכשאנו מביטים מעיני שמש (ובקירוב מעיני מערכת מרכז המסה של מערכת השמש כולה, וזה שורש הטעות) הרי הארץ סביב השמש. אלא שלעניין פשטות התיאור הגיאומטרי והמתימטי נוח להסתכל מעיני השמש ולתאר כל הכוכבים סובבים באליפסות, מאשר לתאר מעיני ארץ וכל כוכב וכוכב תופס לו מסלולו כאשר נראים לנו מסלולי הכוכבים בהביטנו מן הקרקע. וכל זה לעניין התנועה עצמה רוצה לומר תיאור מסלול התנועה (קינמטיקה), ולא לעניין סיבת התנועה רוצה לומר מי ומה הכוחות שפועלים במערכת ומכוחם נולדת התנועה הזאת (דינמיקה). וזה דבר מבואר מאד אין הספק נח בו בשום פנים. ודומני שאף כאן הוזכר פעם אשכול נידח וארוך בעצכח ז"ל ובו דברים מרבים הבל מאד ואפילו רדףהשיג שפיקח היה ראה לשטות שם.

אתה אומר שאם אני נח בחלל החיצון ביחס לשמש, הלובביצ'ר ישקיף עלי מצחקק מן הארץ ויגיד ששנינו נעים? וזה מפני שהוא חושב גם אותי ואת החלל לחלק מן המערכת שלו, אבל לכאורה אפשר לצייר לפחות באופן תיאורטי נקודה שאינה מושפעת מהכוחות בתוך מערכת ארץ-שמש וממילא היא נייטרלית?

ועוד, האם אתה עכ"פ מודה שמשיקולי דינמיקה מוכרח שהארץ מסובבת השמש? ואם א"א לצייר נקודה נייטרלית כנ"ל, מה משמעותם של שיקולי הדינמיקה?

אכן יצחקק ויגיד ששניכם נעים, כפי שמעיני שמעון אילולי שהוא חכם ומוסיף הנחות מדעתו עיני שמעון במקומן לעולם וראובן והעולם סובבים סביב. גם אם ה'חלל החיצון' נח יחסית לשמש, מה כוחה של נקודה כלשהי בחלל החיצון יותר מנקודה בכדור הארץ. כשמסתכלים כביכול(!) מלמעלה על כל מערכת השמש אז אם מחזיקים את השמש כנחה רואים שרק הכוכבים זזים וזה פשוט יותר לזיהוי ותיאור. אבל גם אם מסתכלים מלמעלה וכו' אפשר להחזיק את אחד הכוכבים כנח ואז כל החלל והשמש ושאר הכוכבים זזים יחסית אליו, כלומר אלינו, כלומר יחסית למערכת הייחוס האינרציאלית שבחרנו. אתה כנראה מחזיק ברעיון שקיימת מערכת ייחוס אינרציאלית אבסולוטית ומניח שהיא מתלכדת עם מערכת הייחוס האינרציאלית ביחס לשמש (או ביחס למרכז המסה של מערכת השמש כנ''ל). בעוד שחוץ מהשרירותיות (שרירותיות שימושית ונוחה), זה כמובן גם לא סוף פסוק כי מערכת השמש כולה ביחס לגלקסיה היא זניחה בהרבה בהשוואה ליחס בין כדור הארץ לשמש. שיקולי דינמיקה עוסקים רק בכוחות שפועלים בין הגופים (כלומר בתאוצה היחסית ביניהם שהם גורמים) וכשעסקינן בגופים מאיצים ייתכן שיש תוכן לאמירה (כלומר יש לה פרדיקציה) שהארץ היא זו שמאיצה ולא השמש, אבל זה דורש העמקה. בכל חישוב מפעילים שיקולים דינמיים אחרי שקובעים את מערכת הייחוס שבה אנחנו עובדים, ובעזרתם אפשר לצפות את המסלול. משתמשים במונח 'כוחות מדומים' כדי לתאר את הכח כאשר עובדים במערכת הייחוס 'הלא נכונה' אבל זה (בפשטות, יש לפלפל) רק סמנטיקה.

מקצהרגליים כתב:אכן יצחקק ויגיד ששניכם נעים, כפי שמעיני שמעון אילולי שהוא חכם ומוסיף הנחות מדעתו עיני שמעון במקומן לעולם וראובן והעולם סובבים סביב. גם אם ה'חלל החיצון' נח יחסית לשמש, מה כוחה של נקודה כלשהי בחלל החיצון יותר מנקודה בכדור הארץ. כשמסתכלים כביכול(!) מלמעלה על כל מערכת השמש אז אם מחזיקים את השמש כנחה רואים שרק הכוכבים זזים וזה פשוט יותר לזיהוי ותיאור. אבל גם אם מסתכלים מלמעלה וכו' אפשר להחזיק את אחד הכוכבים כנח ואז כל החלל והשמש ושאר הכוכבים זזים יחסית אליו, כלומר אלינו, כלומר יחסית למערכת הייחוס האינרציאלית שבחרנו. אתה כנראה מחזיק ברעיון שקיימת מערכת ייחוס אינרציאלית אבסולוטית ומניח שהיא מתלכדת עם מערכת הייחוס האינרציאלית ביחס לשמש (או ביחס למרכז המסה של מערכת השמש כנ''ל). בעוד שחוץ מהשרירותיות (שרירותיות שימושית ונוחה), זה כמובן גם לא סוף פסוק כי מערכת השמש כולה ביחס לגלקסיה היא זניחה בהרבה בהשוואה ליחס בין כדור הארץ לשמש. שיקולי דינמיקה עוסקים רק בכוחות שפועלים בין הגופים (כלומר בתאוצה היחסית ביניהם שהם גורמים) וכשעסקינן בגופים מאיצים ייתכן שיש תוכן לאמירה (כלומר יש לה פרדיקציה) שהארץ היא זו שמאיצה ולא השמש, אבל זה דורש העמקה. בכל חישוב מפעילים שיקולים דינמיים אחרי שקובעים את מערכת הייחוס שבה אנחנו עובדים, ובעזרתם אפשר לצפות את המסלול. משתמשים במונח 'כוחות מדומים' כדי לתאר את הכח כאשר עובדים במערכת הייחוס 'הלא נכונה' אבל זה (בפשטות, יש לפלפל) רק סמנטיקה.

א. פשוט שאני מודה ש*לא* קיימת מערכת ייחוס אינרציאלית אבסולוטית, וזהו הרי כל עיקר החידוש של איינשטיין לאפוקי מניוטון.

ב. הניסוח של 'החלל החיצון' אכן אולי אינו מוצלח כפי שאתה מעיר, אבל כוונתי היא להבדיל בין מתוך המערכת למחוץ למערכת. כלומר, מה שחייב לצאת לפי איינשטיין הוא שלא יהיה ניסוי בתוך המערכת שיקבע מי נח ומי נע, אבל מחוץ למערכת כן יהיה ניתן לומר זאת. ובאומרי *מחוץ למערכת* לפי דבריך לאו היינו *מחוץ* במובן מקומי-חללי, אלא במובן תיאורטי-מחשבתי. כי אני מבין לכאורה מה שאתה טוען, כי גם מי שעומד בחלל החיצון אינו מחוץ למערכת.

ג. למעשה, את הדברים הנ"ל בחידושים להל' יסוה"ת כתבתי לפני שנים רבות ממה שנתברר לי אז, אבל לפני שליחת המאמר ל'דעת' בדקתי שוב כדי שלא יהיו ניסוחים שגויים בפירסום, ומצאתי שהרב שלמה אבינר בהשגתו על הלובביצ'ר בזה אומר בדיוק כמוני. ראה כאן:

https://m.facebook.com/ShlomoAviner/posts/1345466922206217

וז"ל הנצרך לענייננו: אכן א"א לדעת זאת מתוך המערכת עצמה אבל מחוצה לה כגון ממרכז שביל החלב כן אפשר לדעת וכו'.

ופשוט דאף שאבינר הלה מוחזק כשוטה מובהק לשאר ענייניו, בעניין זה אין לבטלו מייד כי הוא מהנדס וכו'.

ד. למעשה אתה יכול להסביר לי, האם אחד שטוען כמו הלובביצ'ר יוכל להסביר *למה* וע"י איזה כוח מסובבת השמש את הארץ? ואם אתה לא יכול להסביר הרי מוכרח ש*האמת* היא שהארץ מסובבת, ואם הניסוח על החלל החיצון אינו טוב, אדרבה עליך להציע הסבר אחר ומדוייק.

ה. פשוט שמעבר לכל הנ"ל הלובביצ'ר דובר שטויות בכל מקרה, ונקודה זו לא נגעתי בה בספרי ובמאמרי, כי לפי דבריו המסקנה היא רק שהמונח 'תנועה' הוא יחסי, וא"כ מה שייך לומר שהאמת היא כהתורה שהשמש מסובבת, שהרי הנקודה היא שאין שייך כאן 'אמת' כלל, כאילו תאמר שהאמת כגיאומטריה אווקלידית ולא כבלתי-אווקלידית, או כמשקפיים ירוקים ולא כמשקפיים שחורים. אבל לזה לא רציתי להיכנס, כי אני משוכנע שיש כאן *אמת* גם במובן הפשוט, שהארץ מסובבת ולא השמש, וזה ברור משיקולי דינמיקה, וגם מבחינה קינמטית נראה לי לכאורה אסוציאטיבית - אם כי כאן איני בטוח שבידיי הניסוח הנכון - ששייך לתאר איזשהו מבט מחוץ למערכת. (ועוד טעם לא להיכנס לזה שאף לדבריו אין כאן 'אמת' כלל, שמא יאמר הלובביצ'ר שדיו שאין בתורה טעות. אף דלא משמע כן כלל מדבריו, דא"כ למה יוצא בטענות על ספרי הלימוד וכו' שתפסו להם מערכת ייחוס אחרת).

בעניותי לא הבנתי, מה יעזור לנו שביל החלב, הרי אם אין לנו שום הנחת יסוד בעניני התנועות, הרי כל המקומות והעצמים יכולים להסתובב או לנוח או לעשות סיבוב יומי נוסף בהתאם לצורך. ולכן המצב היחסי שלי על שביל החלב אינו אינדיקציה למי באמת זז. אולי אני והשמש מסתובבים סביב כדור הארץ.

מיימוני כתב:בעניותי לא הבנתי, מה יעזור לנו שביל החלב, הרי אם אין לנו שום הנחת יסוד בעניני התנועות, הרי כל המקומות והעצמים יכולים להסתובב או לנוח או לעשות סיבוב יומי נוסף בהתאם לצורך. ולכן המצב היחסי שלי על שביל החלב אינו אינדיקציה למי באמת זז. אולי אני והשמש מסתובבים סביב כדור הארץ.

אדרבה, נמתין ל'מקצה רגליים', מומחה הפורום בעניינים אלו, ונשמע מה משפט יחרוץ על דברי הרב אבינר.

ראשית דיסקליימר: אני מומחה קטן מאד בעניינים 'האלה', אלה דברים שנוגעים למה שלומדים אי-אז בקורס הראשון במכניקה ובמכניקה אנליטית, ואילו הפיסיקה היא עשירה שבעתיים (חשמל, קוונטים, מכניקה סטטיסטית, מכניקת זורמים, פיסיקה של מצב מוצק וכו'). וגם בה אני כבר לא ממש עוסק. ומ"מ לא צריך כאן לא מומחיות ולא פיסיקה מתקדמת, זולת אולי יחסות כללית (ובה התאמת תורת היחסות למערכות מאיצות) שבה אין לי הרבה יותר ידיעה מהדיוט ממוצע.
לטעמי השאלה מי מסתובב סביב מי חסרת משמעות כל עוד שלא בוחרים את מערכת הייחוס שבה עובדים. אם אין נפק"מ להגדרה 'מי מסובב את מי' בלי לקבוע את מערכת הייחוס שבה עוסקים אז מבחינתי אין טעם לדון בה, וכי בחלות שם מסתובב עסקינן?. לְמה שלא רצית להיכנס בנקודה ה' אני מסכים כמובן. דעת חז"ל עצמם סביר שלא העלו בדעתם מאומה אלא ראו מכדור הארץ את השמש מסתובבת וחשבו השמש מסתובבת ותו לא מידי. הלובביצ'ר עצמו מעניין את הקרע שנפער כרגע לצערי בכפכף הבד שלי, כבוד שלא זכה לו הרב אבינר אף שסקרנותו של הקרע הנ''ל נודעה בשערים.
עתה, האם שיקולי דינמיקה יכולים להוכיח 'מי מסתובב', במובן שיש נפקא מינה אמפירית להגדרה הזאת (נפקא מינה אמפירית עוסקת במיקומים במרחב ובזמן בלבד, קרי האם גוף מסויים יהיה בזמן פלוני במקום פלוני או במקום אלמוני), זה תלוי בניסוי הדלי של ניוטון ובעקרון מאך. אני עצמי נוטה לחשוב שניוטון לא צודק כאן אבל לא מתמצא בזה (או בכל דבר אחר שנוגע ליחסות כללית). בוודאי שהתפיסה האינטואיטיבית הראשונית היא כניוטון (כלומר כדבריך, לפי מה שאני עדיין מבין) אלא שמחשבות נוספות מפוגגות לפחות אצלי את התפיסה הזו.
בחירת מערכת ייחוס פירושה דה-פקטו הוא לבחור מי הם הגופים שמאיצים יחסית למערכת ומי הם הגופים שנחים יחסית למערכת, ואם תבחר במערכת ייחוס שנחה יחסית לנקודת מרכז שביל החלב אז אכן תראה את הארץ כמעט סביב השמש כאשר גם השמש עצמה נעה. ומה בכך? (זה לגבי דברי אבינר). במובן מסויים בחירה 'טבעית' של מערכת ייחוס במערכת כללית היא מערכת הייחוס שבה מערכת מרכז המסה של המערכת הכללית נמצאת במהירות קבועה (בפרט מהירות 0) אבל מגדר שרירות לא יצא, ממש כבחירת אקסיומות. 'לצאת מחוץ למערכת' זאת פיקציה שמסתירה בד"כ בחירה במערכת ייחוס נוחה שבה מרכז המסה של המערכת כולה נח (אא"כ כניוטון).

ד. כל מה שאנחנו יודעים על כח בין גופים שמתקיים במערכת ייחוס מסויימת (כאמור, במערכות ייחוס שונות שמאיצות יחסית, אז מפת הכוחות משתנה, מה שמקובל לקרוא היום 'כוחות מדומים') הוא שאם יש שני גופים במסות ומהירות ומיקומים מסויימים בזמן t אז שני הגופים האלו יהיו במסות ומהירות ומיקומים מסויימים-אחרים בזמן t+1. וזה עובד יפה מאד בלי תלות בשאלה באיזה מערכת ייחוס בוחרים, ורק מידת הסיבוך (הגיאומטרי-מתימטי) בתיאור של המיקומים יחסית למערכת משתנה. במערכת הייחוס שנחה יחסית לכדור הארץ, זאת שבה השמש מסתובבת (כלומר יש לה תאוצה רדיאלית), הרי שפועל כח על השמש (כח שמקובל לכנות 'כוח מדומה') ועניינו הפוך מהכח הפועל על כדור הארץ במערכת ייחוס שנחה יחסית לשמש.

כאמור היה פעם אשכול טרחני בעצכח שבו התקוטטו שם כמה בנושא הטריוויאלי והנדוש הזה, אם אדון רוז בעל שם החיפוש עוד כאן אפשר שהוא ידע להעלותו מן האוב. מהניסיון שם אני זוכר שמשום מה הדיונים בנושא הזה נוטים לעירפול ולאריכות ולתימהון ולכן מחלו נא לי אם אשתמט. כי מגמתנו כאן לבלוע מדברי מרן ולא להפליט, וכל העושה אוזנו כאפרכסת לקראת יום הדין קונה לו מרן פרקליט.

מכיוון שאותי הנושא מעניין מאד, אני מסכם את מה שלמדנו עד עכשיו.

א. אני שוב חוזר, שלגבי ניסוי הדלי אני מקבל בהחלט את עמדת איינשטיין, ולא שאני עצמי בר הכי להכריע בדבר, אלא שזוהי הרי עיקר הנקודה של היחסות שהתקבלה על דעת כל הקהילה המדעית.

ב. יש כאן נקודה שנתחדשה לי מתוך דברי 'מקצה רגליים'. קודם חשבתי לתומי שאם אצא לי מתוך מערכת השמש, אתיישב על כסא בחלל ואשקיף לי מבחוץ, אראה את טימטומו של הלובביצ'ר במו עיניי, שהרי אראה את הארץ מסובבת בפועל את השמש, כשם שכשאני יושב על ספסלי בית הכנסת בשמחת תורה אני רואה בעיני בשר את הרוקדים מסובבים את הבימה. וכפי שהבאתי בלינק, כך גם כותב בפירוש הרב אבינר בהשגתו על הלובביצ'ר, ואבינר הוא הרי מהנדס מוסמך ולא איזה 'תמים' שוטה. מחדש לי 'מקצה רגליים' נקודה נכונה לכאורה, ולדבריו אבינר אינו צודק. ביושבי על כסא נוח מחוץ למערכת השמש אכן אראה את הארץ מסובבת את השמש, אבל זה יהיה מפני שאז לי ולשמש תהיה אותה תאוצה, ואילו מבחינת האי שטיא הלובביצ'ר לא עדיף אני על כסא הנוח שלי מן השמש עצמה שהוא רואה מן הארץ, והוא יגיד ששנינו נעים. ולכאורה נסתתמו טענותיי בנקודה זו ונראה ש'מקצה רגליים' צודק. אם אשיג את המייל של הרב אבינר אולי פשוט אשלח אליו שאלה.

ג. נקודה המוכיחה את טימטומו של הלובביצ'ר, אשר אותה אני לא רואה כיצד 'מקצה רגליים' דוחה, היא זו: סוף סוף מבחינה מהותית, הרי ברור שהשמש האדירה היא המפעילה כוח על הארץ הזעירה ולא להיפך, ואם כן מדוע זה לא מכריח שמבחינה מהותית לפחות זוהי *אמת* שהארץ מסובבת השמש ולא להיפך? ומה שכותב 'מקצה רגליים' על כוח מדומה איני מבין - גם אם נניח שמבחינה מתמטית המשוואה נשארת נכונה אם אומרים שהשמש מסובבת הארץ ע"י כוח מדומה, מבחינה מהותית הרי ברור סוף סוף מי מפעיל כוח על מי.

ד. ושיהיה ברור - בשורה התחתונה גם 'מקצה רגליים' מודה שהלובביצ'ר הוא סכל ואוויל מאין כמוהו, וזאת מטעם אחר. לדברי 'מקצה רגליים', משל למה הדבר דומה? לסיטואציה בה יזמין אליו משיח השקר הלובביצ'י את כל הפרופסורים ויגער בהם בזעף: מדוע אתם כותבים בספרי הלימוד ומלמדים את הסטודנטים שמודדים שטח במטרים, בזמן שבתורה הקדושה כתוב שמודדים שטח באמות, ולפי כל המחקרים יוצא שכל אחד יכול "לתפוס לו איזו שיטה שירצה"? וכך בענייננו, אם מקבלים את מה שמביא השוטה הלובביצ'י מאיינשטיין, המסקנה היא שלתורה לא אכפת שנגיד שהארץ היא המסובבת את השמש, יותר ממה שאכפת לה שאנו מודדים במטרים ולא באמות.

אם זכה הנושא שמרן שליט''א עצמו יתעניין בו מאד בוודאי כל הפורש מנושא זה כפורש מן החיים ואפילו יאמרו לך על שמאל שהוא ימין וכו'.

א. לא יודע לגבי עיקר הנקודה וכו'. היחסות הפרטית אינה עניין לדלי, ואת היחסות הכללית אני לא מכיר. מ''מ ממה ששמעתי בשיחות מזדמנות עם מרצים לפיסיקה (שכן הבינו גם ביחסות כללית) אני לא זוכר שהם אמרו כלאחר יד שתם זמנו של הדלי למרות שהיה מתאים להגיד את זה אם זה היה נכון. אבל אולי באמת בדלי בודד במועדו בעולם כולם יודו ויאמרו שלא יתקערו המים. בכל אופן אני לא מכיר את הנושא.

ג. ניסיתי להתייחס לנקודה המהותית בסעיף ד שכתבתי לעיל. אני יכול לפרט יותר את התפיסה שלי אבל אין לי הוכחה (וגם לאחרים אין. ככל שאני מבין זאת בעצם שאלה בפילוסופיה של המדע).
אני לא רואה את ה"כח" כאיזה ישות מסתורית שמחוללת נפלאות. כח מבחינתי הוא אמצעי טכני כדי לנבא את התאוצות. בכל מערכת ייחוס יש את מפת הכוחות שלה, ובכל מערכת ייחוס מגיעים לאותם פתרונות (כלומר מנבאים מסלולים זהים לגופים זהים). בחר לך מערכת הייחוס, טול את ה"כוחות" בה על פי חוקי הפיסיקה, ודע את התאוצות. ותו לא מידי. ההבחנה בין כוחות אמיתיים לכוחות מדומים היא לטעמי הבחנה מדומה בלבד. 'כח' לא יכול לגרום שום דבר אלא הוא מבחינתי תיאור בלבד: מערכת במצב א בזמן מסוים תגיע למצב ב בזמן הבא.
במערכת הייחוס שבה כדור הארץ במנוחה (והשמש מסתובבת סביבו כלומר יש לה תאוצה רדיאלית), הרי שכדור הארץ מפעיל כח משיכה איום ונורא על השמש הכבירה וגורם לה להסתובב, ואין לי שום בעיה עם זה. ואני לא חושב שמערכת הייחוס של השמש (שבה כדור הארץ מסתובב מחמת כח המשיכה של השמש) היא ה'נכונה' באיזשהו מובן.
אמת שכאשר מכניסים למשל שיקולים יחסותיים לתורת השדות אז נוח לחשוב על "שדה הכח" כאיזה מן אובייקט חי ונושם ובועט, אבל אני כבר לא חד בפרטים שם בכדי לפלפל. מ''מ אני בנטייתי רחוק מריאליזם מדעי למרות שביום-יום אני כן משתמש בהפשטה הנוחה הזאת, ולא ידוע לי שהתחדשה בעולם איזה שהיא הוכחה מכרעת בנושא.

יתרה מכך, אם הגענו לשאלה מה היא 'האמת' כלומר על מי חלה קדושת מסתובב למרות שאין לזה שום השלכות לעינינו, אז לא נראה שיש לזה קשר לפסוקים או לדברי חז"ל או הלובביצ'ר שליט''א יבוא ויגאלנו, שמן הסתם עסקו במה שרואים ולא בהגדרות פיסיקאיות ערטילאיות.
ולמה אין לזה שום השלכות לעינינו?
מבחינה קינמטית בוודאי אין הבדל וכפי שזה במסלול מעגלי סביב זה כך זה במסלול מעגלי סביב זה.
ומבחינה דינמית, אחר שאמרת שאין מרחב מוחלט אז גם בפשטות אין נפקמ בהתנהגות-ממש מי הוא המסתובב סביב מי (עקרון מאך ופיזור מסה ביקום איני מכיר מספיק, והכא במאי עסקינן ביקום שבו רק ארץ ושמש).
מה נשאר? נשאר רק לדעת "מי מפעיל את הכח על מי" מצד האמת הטהורה, ואם אין מרחב מוחלט אז אין לשאלה הזאת שום השלכות אחר שהופשטה מקינמטיקה ומדינמיקה, והיא מרחפת לה אי שם בחלל הפנוי על ענני שמיים [ולטעמי כנ''ל אין לה משמעות משום שהכח אינו דבר בעולם כלל].

ד. אם הלובביצ'ר אמר משפט תמוה ש"מאז היחסות אין שום אפשרות להוכיח מי המקיף ומי הניקף, ולכן צדקה תורה בכך שקבעה נחרצות שהארץ היא המקיפה" הרי שהוא באמת זכאי לתארים שציינת. [כי הקינמטיקה לא קשורה ליחסות. וגם בדינמיקה, ביקום הקיים שלנו ייתכן שהתוצאות הדינמיות יהיו שהארץ מקיפה, ורק אם הארץ והשמש לחוד ביקום כולו אז אילולי מרחב מוחלט אין שום אפשרות להוכיח מי המקיף ומי הניקף. בכל אופן ככה אני מבין אבל כפי שאני מצהיר כאן מידי כמה שורות אין לי נגיעה ביחסות כללית ולא בעקרון מאך. ומבחינת 'מי מפעיל את הכח' אני לא יודע האם השאלה המופשטת הזאת קשורה ליחסות. ולמעלה בקודש הביקורת שלך מיניה וביה שאם אמר הלובביצר שאין אפשרות להוכיח, וכוונתו שזאת בחירה שרירותית של נקודת מבט, הרי שאם הוא מבין שהתורה קבעה נחרצות מי מקיף ומי ניקף אז עדיין לשיטתו התורה טועה ולא מבינה שזאת בחירה שרירותית]. אבל אם ננהג בלובביצ'ר בעקרונות החסד והרחמים נפרש כוונתו שהכל בחירה שרירותית, ולכן זכותה של התורה לבחור לעצמה את צורת ההסתכלות.

בכל אופן חז''ל טעו בדברי מדע באלף מקומות, וברור שהם ידעו לכל היותר כמידת המדע של זמנם (וגם אותו ברור שהם לא ידעו כמתכונתו אלא זעיר שם זעיר שם), ולכן אני לא רואה שום חשיבות בשאלה האם הם טעו בעוד דבר (סיבוב הארץ) או לא. ובפרט שברור שהם לא חשבו יותר מידי אלא תפסו בפשיטות כדעת כולם בעבר שהנה לעינינו השמש סביב הארץ ואם כן השמש סביב הארץ ובא לציון גואל, ושום פלפול בנושא לא עלה על דעתם. וגם פסוקים ניתנים תמיד לפרשנויות מפרשנויות שונות ולעולם לא עליהם נופל דבר עד שימוטט פסוק את דעת המאמינים.

[פ"נ סיפור ארוך מחוץ להקשר על טעמי המקרא והנאמן סט]

יש איזה ווערטל מה'מרן' של הליטאים, ר' א. מווילנה, על דרגא-תביר, ואולי הוא ששמעת מהר"מ שלך.
בכל אופן חבל לצאת מנושא האשכול, ואני חוזר אליו בקרוב.

מקצהרגליים כתב:אם זכה הנושא שמרן שליט''א עצמו יתעניין בו מאד בוודאי כל הפורש מנושא זה כפורש מן החיים ואפילו יאמרו לך על שמאל שהוא ימין וכו'.

א. לא יודע לגבי עיקר הנקודה וכו'. היחסות הפרטית אינה עניין לדלי, ואת היחסות הכללית אני לא מכיר. מ''מ ממה ששמעתי בשיחות מזדמנות עם מרצים לפיסיקה (שכן הבינו גם ביחסות כללית) אני לא זוכר שהם אמרו כלאחר יד שתם זמנו של הדלי למרות שהיה מתאים להגיד את זה אם זה היה נכון. אבל אולי באמת בדלי בודד במועדו בעולם כולם יודו ויאמרו שלא יתקערו המים. בכל אופן אני לא מכיר את הנושא.

ג. ניסיתי להתייחס לנקודה המהותית בסעיף ד שכתבתי לעיל. אני יכול לפרט יותר את התפיסה שלי אבל אין לי הוכחה (וגם לאחרים אין. ככל שאני מבין זאת בעצם שאלה בפילוסופיה של המדע).
אני לא רואה את ה"כח" כאיזה ישות מסתורית שמחוללת נפלאות. כח מבחינתי הוא אמצעי טכני כדי לנבא את התאוצות. בכל מערכת ייחוס יש את מפת הכוחות שלה, ובכל מערכת ייחוס מגיעים לאותם פתרונות (כלומר מנבאים מסלולים זהים לגופים זהים). בחר לך מערכת הייחוס, טול את ה"כוחות" בה על פי חוקי הפיסיקה, ודע את התאוצות. ותו לא מידי. ההבחנה בין כוחות אמיתיים לכוחות מדומים היא לטעמי הבחנה מדומה בלבד. 'כח' לא יכול לגרום שום דבר אלא הוא מבחינתי תיאור בלבד: מערכת במצב א בזמן מסוים תגיע למצב ב בזמן הבא.
במערכת הייחוס שבה כדור הארץ במנוחה (והשמש מסתובבת סביבו כלומר יש לה תאוצה רדיאלית), הרי שכדור הארץ מפעיל כח משיכה איום ונורא על השמש הכבירה וגורם לה להסתובב, ואין לי שום בעיה עם זה. ואני לא חושב שמערכת הייחוס של השמש (שבה כדור הארץ מסתובב מחמת כח המשיכה של השמש) היא ה'נכונה' באיזשהו מובן.
אמת שכאשר מכניסים למשל שיקולים יחסותיים לתורת השדות אז נוח לחשוב על "שדה הכח" כאיזה מן אובייקט חי ונושם ובועט, אבל אני כבר לא חד בפרטים שם בכדי לפלפל. מ''מ אני בנטייתי רחוק מריאליזם מדעי למרות שביום-יום אני כן משתמש בהפשטה הנוחה הזאת, ולא ידוע לי שהתחדשה בעולם איזה שהיא הוכחה מכרעת בנושא.

יתרה מכך, אם הגענו לשאלה מה היא 'האמת' כלומר על מי חלה קדושת מסתובב למרות שאין לזה שום השלכות לעינינו, אז לא נראה שיש לזה קשר לפסוקים או לדברי חז"ל או הלובביצ'ר שליט''א יבוא ויגאלנו, שמן הסתם עסקו במה שרואים ולא בהגדרות פיסיקאיות ערטילאיות.
ולמה אין לזה שום השלכות לעינינו?
מבחינה קינמטית בוודאי אין הבדל וכפי שזה במסלול מעגלי סביב זה כך זה במסלול מעגלי סביב זה.
ומבחינה דינמית, אחר שאמרת שאין מרחב מוחלט אז גם בפשטות אין נפקמ בהתנהגות-ממש מי הוא המסתובב סביב מי (עקרון מאך ופיזור מסה ביקום איני מכיר מספיק, והכא במאי עסקינן ביקום שבו רק ארץ ושמש).
מה נשאר? נשאר רק לדעת "מי מפעיל את הכח על מי" מצד האמת הטהורה, ואם אין מרחב מוחלט אז אין לשאלה הזאת שום השלכות אחר שהופשטה מקינמטיקה ומדינמיקה, והיא מרחפת לה אי שם בחלל הפנוי על ענני שמיים [ולטעמי כנ''ל אין לה משמעות משום שהכח אינו דבר בעולם כלל].

ד. אם הלובביצ'ר אמר משפט תמוה ש"מאז היחסות אין שום אפשרות להוכיח מי המקיף ומי הניקף, ולכן צדקה תורה בכך שקבעה נחרצות שהארץ היא המקיפה" הרי שהוא באמת זכאי לתארים שציינת. [כי הקינמטיקה לא קשורה ליחסות. וגם בדינמיקה, ביקום הקיים שלנו ייתכן שהתוצאות הדינמיות יהיו שהארץ מקיפה, ורק אם הארץ והשמש לחוד ביקום כולו אז אילולי מרחב מוחלט אין שום אפשרות להוכיח מי המקיף ומי הניקף. בכל אופן ככה אני מבין אבל כפי שאני מצהיר כאן מידי כמה שורות אין לי נגיעה ביחסות כללית ולא בעקרון מאך. ומבחינת 'מי מפעיל את הכח' אני לא יודע האם השאלה המופשטת הזאת קשורה ליחסות. ולמעלה בקודש הביקורת שלך מיניה וביה שאם אמר הלובביצר שאין אפשרות להוכיח, וכוונתו שזאת בחירה שרירותית של נקודת מבט, הרי שאם הוא מבין שהתורה קבעה נחרצות מי מקיף ומי ניקף אז עדיין לשיטתו התורה טועה ולא מבינה שזאת בחירה שרירותית]. אבל אם ננהג בלובביצ'ר בעקרונות החסד והרחמים נפרש כוונתו שהכל בחירה שרירותית, ולכן זכותה של התורה לבחור לעצמה את צורת ההסתכלות.

בכל אופן חז''ל טעו בדברי מדע באלף מקומות, וברור שהם ידעו לכל היותר כמידת המדע של זמנם (וגם אותו ברור שהם לא ידעו כמתכונתו אלא זעיר שם זעיר שם), ולכן אני לא רואה שום חשיבות בשאלה האם הם טעו בעוד דבר (סיבוב הארץ) או לא. ובפרט שברור שהם לא חשבו יותר מידי אלא תפסו בפשיטות כדעת כולם בעבר שהנה לעינינו השמש סביב הארץ ואם כן השמש סביב הארץ ובא לציון גואל, ושום פלפול בנושא לא עלה על דעתם. וגם פסוקים ניתנים תמיד לפרשנויות מפרשנויות שונות ולעולם לא עליהם נופל דבר עד שימוטט פסוק את דעת המאמינים.

לגבי הדלי, עיין בס' מכניקה של האוניברסיטה הפתוחה (תל אביב תשל"ט), יחידה 4 עמ' 16, דמבואר שעניין הדלי הוא העומד בין ניוטון לאיינשטיין, וא"כ מאחר שנתקבלה תורת איינשטיין, למה לא ייפסק כמותו אף בעניין הדלי? ובאמת אף הניסוח שלהם שם עמום קצת, ע"ש, וצ"ע.

אכן כתוב שם "תורת היחסות של איינשטיין מאמצת את ההנחה השנייה". ואני איני יודע. את היחסות הפרטית אני מכיר, וככל שאני מבין (בלי התחייבות) אפשר שפיר שביקום ריק ובו דלי ומים מסתובבים יתקערו המים. אם זה נובע מהיחסות הכללית אין לי מושג, ורק מן הסתם אני משער שאם זה היה נכון אז הייתי שומע את זה בשיחות מזדמנות שעלה בהן ענין הדלי וכיוצא בו. אם ביקום דידן המים יתקערו זה לא יוכיח כניוטון כי לך-תדע מה גרם להתקערות. אני רואה בויקיפדיה העברית שאינשטיין החזיק מתחילה בעקרון מאך ושוב נסוג. בכל אופן אני לא מבין בזה יותר ממה שכתבתי ואתה (ברשות הכמ''ש) צא חקור בספרים או דרוש מפי פיסיקאי מקצועי.

אחד ממיודעי שקרא את זה האשכול, כתב לי לענין ההוכחות שהארץ היא המקיפה את השמש:

לצערי אינני זוכר במדויק את ההוכחה, אבל כד הוינא טליא קראתי ספר מדעי פופולרי, כמדומני של האוניברסיטה המשודרת, ושם הוכח בטוב טעם שהארץ מקיפה את הירח - ממופעיו המשתנים של כוכב נוגה (ונוס). נכתב שם בערך כך - וגם הובאו תמונות - שמבעד לטלסקופ רואים שלנוגה יש מופעים חסרים בדיוק כמו הירח, משום שלפעמים השמש חוצצת בינינו לבינו. ומעתה, הרי ברור שהמרחק בינינו לנוגה קצר יותר מהמרחק בינינו לשמש, מה שמחייב שנוגה מקיף אותנו במסלול קצר יותר מהשמש לפי תמונת היקום התלמאית. ואם כן אין אפשרות שהשמש תופיע בינינו ובין נוגה. אבל לפי תמונת העולם הקופרניקאית שנוגה והארץ מקיפים את השמש יתכן בהחלט שאנו נעמוד מצד אחד של השמש, בעוד שנוגה יהיה באותו זמן מצידה השני.
אולי יש לטעון שנוגה הוא ירח של השמש, אבל זה בכל מקרה סותר את תמונת העולם התלמאית, ולפיה נוגה הוא אחד משבעת כוכבי הלכת שמקיפים את הארץ.

והריני למסור מודעה, שאין לי כל אחריות על הדברים, ורק משום שאותו חבר אינו יכול להתחבר בעצמו אל הפורום מטעמי צענזור"ע דהאינטרנעט הנעשה בקהילתו, העליתי הדברים לבקשתו. ודי בהערה זו.

אד\"ם הכהן כתב:אחד ממיודעי שקרא את זה האשכול, כתב לי לענין ההוכחות שהארץ היא המקיפה את השמש:

לצערי אינני זוכר במדויק את ההוכחה, אבל כד הוינא טליא קראתי ספר מדעי פופולרי, כמדומני של האוניברסיטה המשודרת, ושם הוכח בטוב טעם שהארץ מקיפה את הירח - ממופעיו המשתנים של כוכב נוגה (ונוס). נכתב שם בערך כך - וגם הובאו תמונות - שמבעד לטלסקופ רואים שלנוגה יש מופעים חסרים בדיוק כמו הירח, משום שלפעמים השמש חוצצת בינינו לבינו. ומעתה, הרי ברור שהמרחק בינינו לנוגה קצר יותר מהמרחק בינינו לשמש, מה שמחייב שנוגה מקיף אותנו במסלול קצר יותר מהשמש לפי תמונת היקום התלמאית. ואם כן אין אפשרות שהשמש תופיע בינינו ובין נוגה. אבל לפי תמונת העולם הקופרניקאית שנוגה והארץ מקיפים את השמש יתכן בהחלט שאנו נעמוד מצד אחד של השמש, בעוד שנוגה יהיה באותו זמן מצידה השני.
אולי יש לטעון שנוגה הוא ירח של השמש, אבל זה בכל מקרה סותר את תמונת העולם התלמאית, ולפיה נוגה הוא אחד משבעת כוכבי הלכת שמקיפים את הארץ.

והריני למסור מודעה, שאין לי כל אחריות על הדברים, ורק משום שאותו חבר אינו יכול להתחבר בעצמו אל הפורום מטעמי צענזור"ע דהאינטרנעט הנעשה בקהילתו, העליתי הדברים לבקשתו. ודי בהערה זו.

לכאורה יש איזה ט"ס בדבריך אבל בעיקר הדבר גם אני קראתי על ההוכחה הזו. עם זאת עיין כאן דנראה שגם פטולמיוס ה"ל פירוש ע"ז, ושמא היה פירושו דחוק:

https://www.aastro.net/מופעי-נוגה-לפי-תלמי/

האמת שאני רוצה להאריך עוד בכל זה, אך מה אעשה ועליי לסיים בניית הסוכה בקביעות שנה זו שאין זמן לכלום.

עם זאת נכנסתי באימה למחיצת הוד כ"ק מרן שליט"א, ואחר ההשתחוואה אל מול פני הקודש נטלתי מן התיקייה אור הלבנה בכי"ק על פ"ג מיסוה"ת והעתקתי משם איזה שורות בחופזי:

והאמת בכל זה נתבאר אצל החכם קופרניקוס שכל אלו הגלגלים לא היו ולא נבראו... וגם נפתרה המבוכה שכתב במו"נ ח"ב פ"ט וז"ל, דע כי גלגל נוגה וכוכב יש מחלוקת בהם בין הראשונים מאנשי הלימודים אם הם למעלה מן השמש או תחת השמש, מפני שאין שם מופת יורנו על סידור שני הכדורים האלו וכו', עכ"ל, ולפי שיטת קופרניקוס יש מופת ברור, אחר שהטעם שמסבב נוגה בלולאה פעם א' בתקפ"ד יום מפני שמשיג הארץ, חלוק תקפ"ד בשס"ה... וכן לעניין כוכב חמה אחר שיש לו לולאה אחת בקט"ז ימים... ומלבד זאת הביא החכם קופרניקוס עוד כמה ראיות והוכחות עצומות לשיטתו, ומהן מה שנראה חילוק בין תנועת שבתאי וצדק ומאדים לתנועת נוגה וכוכב חמה, שזמן זריחת ושקיעת שבתאי וצדק ומאדים אין לו שייכות לזמן זריחת ושקיעת השמש, ולפעמים זורחים בתחילת הערב או שוקעים לפנות בוקר כשנמצאת השמש מן הצד השני, ואילו נוגה וכוכב חמה אין נפרדים מן השמש לעולם, או שזורחים מעט לפניה או ששוקעים מעט אחריה, באופן שאין נוגה מתרחק מן השמש יותר ממ"ח מעלות וכוכב חמה אין מתרחק מן השמש יותר מכ"ז מעלות, ולפי שיטת פטולמיוס אין לזה שום טעם למה נשתנו אלו מאלו, אלא שהמציא שהגלגלים הגדולים של שמש ונוגה וכוכב חמה מחוברים אלו לאלו... ומהן, מה שטענו על קופרניקוס שאילו היתה הארץ נעה סביב השמש היה ראוי שנמדוד שינוי במקום כוכבי השבת... ובאמת כן היה כשבנו הטלסקופים החדשים כמו ב' מאות שנים לפנינו והתחילו למדוד המעגלים ההם ושיעור זוית הנקראת זוית הפרלקסה, וזו ראיה ניצחת לשיטת קופרניקוס. אך האמת שכל אלו הראיות וכיוצא בהן אין בהן צורך אלא קודם שנתחדשה שיטת ניוטון... אחר שנתבאר שסיבוב הכוכבים מפני כוח המשיכה מי נתלה במי הוי אומר קטן נתלה בגדול... וכו' וכו'.

עכ"ל הוד כ"ק מרן שליט"א בספרו הנורא על המדע להר"מ, השי"ת יזכנו לראות באורו מהרה.

ובאמת לא הבנתי כלל אם ובאיזה אופן מתיישבות כל אלו הראיות לשיטת אייינשטיין כטענת האי שוטה הלובביצ'ר, וליבי אומר לי שאין מתיישבות כלל. וגם לא הבנתי כלל מ"ש 'מקצה רגליים' לעיל דאליבא דאיינשטיין י"ל דאה"נ הארץ הקטנה מושכת השמש הגדולה, ולא הבנתי בשום פנים ולולא דאמרו 'מקצה רגליים' הוה אמינא דדברי שטות הם. והשי"ת יצילנו משגיאות ויראנו בתורתו נפלאות.