ר' שמואל אשכנזי ז"ל - מהו לחיי העולם הבא?

כולם מדברים על החוקר ר' שמואל אשכנזי ז"ל מבתי אונגרין בירושלים, שנפטר שבוע שעבר בגיל 98 - כן מקורונה, לא מקורונה. אז גם אני מוכרח לכתוב משהו.

באמת לא הכרתיו, אבל אחרי קריאת כל התגובות בפורומים, אני כבר יודע עליו מעט. נראה שקצת הפריזו בהערכת עבודתו שעיקרה בסופו של דבר עניינים שוליים, וחלקה התייתר במידת מה בעידן המחשבים והמאגרים - אבל סוף סוף, לעיתים צריך את העניינים השוליים הללו, ואין לך דבר שאין לו שעה.

מה שצד את עיני הוא מה שראיתי באיזה מקום, שהמנוח היה שותף לעבודה על ספר מחברות עמנואל הרומי, שיצא לאור בשנת תשי"ז.

יש לי בארוני את הספר הנפלא הזה, שמהדירו החתום עליו הוא ד"ר דב ירדן. עד היום אני זוכר איך הלכתי לחפש אחריו לפני יותר מעשרים שנה, אצל השכנה של ד"ר דב ירדן המנוח בקרית משה, ליד בית הכנסת השכונתי... היא הפנתה אותי אל בתו של המהדיר, שקבעתי איתה בעבודתה במשרד בגבעת שאול, ושם מכרה לי את הספר שכה חשקתי בו.

באמת הגיוני שלעבודה על ספר כזה, שכמעט כל מילה בכל אחת מאלפי שורותיו היא שיבוץ או רמז לפסוק בתנ"ך או למאמר חז"ל, נצרך בקי כפי שמתארים את אשכנזי ז"ל.

אבל, שומו שמייים, תמה אני:

הן מפורש בשולחן ערוך, אורח חיים סי' שז, סעיף טז:

"ודברי חשק כגון ספר עמנואל‏ [...] אסור לקרות בהם בשבת, ואף בחול אסור משום מושב לצים ועובר משום אל תפנו אל האלילים [...] ובדברי חשק איכא תו משום מגרה יצר הרע, ומי שחיברן ומי שהעתיקן, ואין צריך לומר המדפיסן, מחטיאים את הרבים".

ובמשנה ברורה שם, בביאור הלכה:

"אחז"ל כל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה והעונש האמור בגמרא על המתלוצץ שמזונותיו מתמעטין ויסורין באין עליו ונופל בגיהנם בודאי נאמר גם עליהן".

לא שאני באופן אישי מוטרד מספרים מושתנים כמו 'שולחן ערוך' ו'משנה ברורה' וההלכות המצחיקות שלהם, ואם אתם שואלים אותי, יפה שעה אחת של קורת רוח ותענוג בעולם הזה מן האירוטיקה הכשרונית והמשעשעת של ספר עמנואל, מכל חיי העולם הבא המפוקפקים שהמשתינונים הללו מאיימים לטרוד מהם את מי שיקרא בספר.

אבל תמה אני: אם חובש שטריימל עבדקן מבתי אונגרין אינו מקיים את השולחן ערוך, מי כן מקיים אותו? אם כך, אולי באמת הגיע הזמן להשליך את הספר הזה לאסלה!

הייתי ממש שמח לדעת מה חושבים על כך הכותבים החרדיים בפורומים החרדיים באינטרנט ובעיתונות החרדית, הקושרים השבוע כתרים לראשו של אשכנזי ז"ל.

תהי נשמתו צרורה בצרור החיים, חיי ליצנות, הוללות ואירוטיקה נצחית כמו עמנואל הרומי שבלא ספק יצא לקדם את פניו, ומחלקו יהא חלקי.

בתמונה: מחברות עמנואל, תחילת המחברת השנייה - הפורנו של המאה הי"ג. הקורא בו אין לו חלק לעולם הבא, אבל *יש לו חלק לעולם הזה!*